עד כמה מוטרדת מדינת ישראל ממרוץ החימוש במזרח התיכון? "עסקאות הנשק, רק ב-2016 במזרח התיכון, הגיעו ל-215-216 מיליארד דולר". את הדברים האלה אמר לאחרונה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בראיון לגל"צ על רקע עסקת הענק של ערב הסעודית עם ארה"ב. "זה סכום בלתי מבוטל, ולכן אני לא חי טוב עם מרוץ החימוש", אמר ליברמן.
אלא שאפילו 2016 נראית כמו שנת צנע לאחר עסקת הנשק הסעודית-אמריקנית בשווי 380 מיליארד דולר. מדינת ישראל, שמצבה הפיננסי לא מאפשר לה להתחרות בסכומים האלה, מוצאת את עצמה במרוץ שבו מדינות מתונות אבל גם אויבות גדולות מתחמשות עד צוואר בכמויות עצומות של נשק.
סעודיה כבר מקבלת ועוד תקבל מהאמריקאים מטוסי קרב חדישים, טילים וטנקים. איראן החלה לנהל מגעים לרכישת נשק חדש מהרוסים, רגע לאחר הסרת הסנקציות. אלג'יריה וגם מצרים רוכשות מערכות מתקדמות מכל הבא ליד. אפילו משטרו של אסד בסוריה מצליח לרכוש כלי נשק חדשים באדיבותו של החבר מהקרמלין.
מה הם רוכשים ומדוע? השאלות הללו מחייבות את מדינת ישראל לפתוח עין וגם להתכונן. בשורה התחתונה עדיין יש לצה"ל יתרון בלתי מבוטל, כי גם את הנשק המתקדם ביותר צריך לדעת איך להפעיל, אבל מרוץ החימוש במזרח התיכון מתחיל להזכיר השקה של סמארטפון חדש. כולל התורים הארוכים והדחיפות בכניסה.
צו השעה: תפוס כפי יכולתך
אם נבחן את הנתונים הרשמיים משנת 2015, נגלה שהסעודים רכשו מהאמריקאים בשנה זו נשק בהיקף 3.5 מיליארד דולר. במקום השני נמצאים העיראקים עם כמעט 2 מיליארד דולר. חלק מהנשק הזה, כולל טנקים מתקדמים מסוג M-1, נפל לידי דאע"ש וגופים אחרים המוגדרים כארגוני טרור. נסיכויות המפרץ רכשו נשק בהיקף של 1.3 מיליארד דולר, כווית עוד חצי מיליארד ושכנינו בירדן רכשו בהיקף של יותר מ-200 מיליון דולר.
הנתונים הללו מתייחסים לרכישות מארה"ב לבדה וצריך להוסיף להם מיליארדים שזרמו למדינות אירופה (ישראל, אגב, רכשה בשנה זו נשק מארה"ב בהיקף 871 מיליון דולר). בשנים האחרונות נכנסה מדינה חדשה ומפתיעה לתחום הזרמת נשק למזה"ת, וזו קנדה, שבשנת 2015 שלחה לאזור נשק בשווי 2.5 מיליארד דולר מסך ייצוא כולל של 4 מיליארד.
מדינה נוספת שמזרימה נשק לאזור היא כמובן רוסיה. רק בשנת 2012 נמסר שעיראק המשתקמת תרכוש מהרוסים נשק בהיקף של 4.5 מיליארד דולר; באותה שנה מסר קונסטנטין מקינקו, סגן ראש המרכז למחקר אסטרטגי וטכנולוגי שבסיסו ברוסיה, שמדובר בכשליש מסך עסקאות הנשק של רוסיה באותה עת. עם זאת, הפלישה של אר"ב לעיראק גרמה לרוסים הפסד חוזים בשווי של 8 מיליארד דולר. במקביל רכשה עיראק נשק בשווי 6 מיליארד דולר מארה"ב, כולל מטוסי F-16, והוציאה כ-300 מיליון דולר על מסוקי תובלה צבאיים רוסיים מסוג Mi-17.
מאירופה רכשו מדינות ערב, בראשן מצרים, ספינות טילים וצוללות מהמתקדמות ביותר. לא רבים יודעים, אבל אותה מספנה גרמנית שמייצרת את הצוללות החדשות של צה"ל מייצרת גם את המצריות. מצרים נמצאת אמנם בתקופה כלכלית קשה ביותר, אבל זה לא הפריע לה לנהל מול רוסיה משא ומתן על עסקאות בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר, לרבות על מטוסי הקרב המתקדמים ביותר (ועוד כמה צעצועים יקרים שעליהם נפרט בהמשך).
המצרים לא לבד באזור חיוג 10 מיליארד: אלג'יריה רכשה מטוסי קרב חדשים, ספינות טילים וצוללות בסכום דומה (בכלל, הים התיכון הקטן הפך בשנים האחרונות לזירה מאוד מעניינת, כשהצוללות של ישראל ומדינות ערב מטיילות שם בחשאי ומי יודע מה הן עושות). על פי הדיווחים, גם האיראנים ירכשו מהרוסים נשק בהיקף של 10 מיליארד דולר. הם יקבלו מטוסים, טנקים וטילים. הסכום צפוי לגדול במסגרת עסקאות נשק נוספות שחלק נחתמו בעבר וחלק כבר על הפרק.
כאמור, אפילו המשטר בדמשק מצליח לרכוש כמויות לא קטנות של נשק, באדיבות הרוסים והאיראנים. לפני כשלוש שנים הצליחו הסורים להעביר לרוסים תשלומים בהיקף של 150 מיליון דולר, מקדמה על מטוסי קרב וטנקים. בתחקיר של "רויטרס" אמר מקור רוסי: "סוריה כבר העבירה את התשלום הראשון עבור מטוסי יאק (לאימון ותקיפה), כנראה 10 אחוז מתוך העסקה. בנוגע ל-S-300 (מערכת מתקדמת של טילים נגד מטוסים) הם בוודאות שילמו מקדמה של 20 אחוז, וכנראה עד עתה כבר השלימו מחצית מהתשלום".
בשנים האחרונות ראינו בסרטונים שיוצאים מסוריה מאות טנקים מושמדים, מטוסים שמתרסקים ומסוקים שנופלים. אבל זה פשוט לא נגמר. כשבוחנים את האוטוסטראדה שעליה נוסע כסף סורי מצד אחד ונשק מהצד השני, אפשר להבין למה.
מנקודת המבט שלנו, סביר מאוד שמטוסי קרב ושלל דברים גדולים מדאיגים פחות את ישראל. דווקא משלוחי הנשק הקל, ובעיקר רקטות וטילים נגד טנקים מסוג "קורנט" שכנראה עוברים גם לחיזבאללה, הם סיפור שמעורר דאגה פה בירושלים. אם זה לא מספיק, אז רק לפני חודשיים התברר לנו מפליטת פה של הנשיא הסורי שהוא מנהל משא ומתן לרכישת מערכת BUK-M3 עם מיירט 9M317M. מדובר במערכת נגד מטוסים שנחשבת איכותית במיוחד ובטיל שמסוגל ליירט גם טילי שיוט כמו טומהוק. אסד עורך עסקאות נשק גם עם מדינות הבלקן: על פי תחקיר של "רשת החקירה והדיווח במדינות הבלקניות" ו"פרויקט הדיווח על שחיתות ופשע מאורגן", כמויות אדירות של נשק נשלחות לסוריה ממדינות כמו בולגריה, סלובקיה, בוסניה, קרואטיה, צ'כיה, מונטנגרו ורומניה. עשרות אלפי קלצ'ניקובים, פגזי מרגמה, נשק נגד טנקים ומקלעים כבדים בסכום של לפחות 1.2 מיליארד יורו, וכנראה שהרבה יותר.
בגדול? כולם קונים הכל
בחינה של פרטי עסקאות הנשק בשנים האחרונות חושפת אותנו למיטב כלי ההרג של תעשיות הנשק העולמיות. למזרח התיכון זורמים מטוסי הקרב הטובים ביותר (ממערב וממזרח), צוללות עם תו תקן גרמני, טילים ומערכות מכ"ם לטווחים עצומים והרבה מאוד נשק קל. האמת, אין דבר שלא מגיע לשכונה שלנו כדי לקטול בני אדם ולהשמיד מטרות בכל דרך אפשרית.
רק כדי לסבר את העין, במסגרת עסקת הענק שלהם יקבלו הסעודים 150 מסוקי בלאק הוק, 48 מסוקי צ'ינוק CH-47 וכמות דומה של טנקי אברמס מהדגם הכי מתקדם. יש גם ספינות טילים וטילי פטריוט, ומה שבוודאי מטריד את ישראל הוא שריאד רוכשת מערכות מתקדמות ללוחמת סייבר ואת מערכת ההגנה מפני טילים THAAD - שמסוגלת ליירט טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני, אבל גם לראות רחוק מאוד. בתחום הימי יקבלו הסעודים ארבע ספינות "פרידום" מתוצרת לוקהיד מרטין, ספינות קרב מהירות בעלות יכולת להגן אווירית על סביבתן ולנהל לחימה אלקטרונית (ספינות שגם חיל הים הישראלי, אגב, היה מעוניין לראות אצלו).
לרשימת הרכש הסעודית יש להוסיף את מטוסי ה-F-15S, שנחתו לא מזמן בממלכה כחלק מעסקה שנחתמה כבר בשנת 2011. בחיל האוויר הישראלי לא אהבו לגלות שלסעודים יש 84 מטוסים מהסוג הזה, המקביל ל-F-15I הישראלי שממנו יש לנו רק 25. ה-F-15S מצויד במכ"ם AESA, שמשדרג דרמטית את היכולות של המטוס. לאחר השלמת העסקה יהיו לסעודים יותר מ-150 מטוסי F-15 מתקדמים, בזמן שחיל האוויר הישראלי מפעיל, על פי המכון למחקרי ביטחון לאומי, רק 83 מטוסים מדגם זה.
הסעודים רכשו גם מטוסי יורופייטר טייפון, מטוס קרב דור 4.5, שממנו רכשה ריאד 72 יחידות. למועדון ה-F-15 תצטרף בקרוב גם קטאר, שתקבל ככל הנראה 72 מטוסים משלה. איחוד האמירויות תקבל לידיה כמה עשרות מטוסי F-16 מהבלוק הכי חדיש, וכווית הקטנה תוסיף למאזן השכונתי מטוסי F/A-18C וטייפון מאירופה.
מטוסי קרב מתקדמים מאירופה הגיעו גם למצרים, שרכשה כמה עשרות מטוסי קרב מסוג רפאל מהצרפתים, והפכה עם השנים לאחת ממפעילות מטוסי ה-F-16 הגדולות בעולם. המצרים מכניסים לאזור גם מיג 35 וסוחוי 35 מתוצרת רוסיה, מטוסי קרב רב-משימתיים שמסוגלים לפעול רחוק, מהר, בכל שעות היממה ובכל מזג אוויר.
לצד שדרוג חיל האוויר שלה מתגברת מצרים את חיל הים. "אנחנו המדינה הראשונה במזרח התיכון שיש לה שתי נושאות מסוקים בעלות יכולות טכנולוגיות גבוהות", אמר לא מזמן מפקד חיל הים המצרי, הגנרל אחמד חאלד, לאחר שארצו קיבלה את אחת משתי נושאות המסוקים החדשות שלה. מדובר בספינת מלחמה עצומה שעליה כמה עשרות מסוקי סער וקרב, כולל הקאמוב 52 הרוסי. כ-700 לוחמים ו-50 כלים משוריינים יכולים להסתער ממנה. לא פחות מ-1.2 מיליארד דולר שילמו המצרים לצרפתים בעבור זוג ספינות הענק.
הצי של המצרים התעצם באופן משמעותי בשנים האחרונות, גם בכמות וגם באיכות. הגרמנים בונים עבורם ארבעה צוללות מסוג U-209; אחת כבר נמסרה להם זמן קצר לאחר שאותו מפעל שלח לנו את החדשה של חיל הים הישראלי. עוד בתחום הצוללות ידוע שאלג'יריה רכשה מהרוסים ארבע צוללות תקיפה מדגם קילו (לצד ספינות קרב מגרמניה), ואלה מצטרפות גם צוללות מתקדמות של הטורקים מתאגיד ThyssenKrupp המוכר לנו בעיקר ממדור הפלילים המקומי.
צוללות פחות מתקדמות מופעלות על ידי איראן ומדינות שהאינטרס שלהן פחות קרוב לזה הישראלי. צי של צוללות נתפס כמרכיב אסטרטגי ביכולות הצבאית של מדינות אלו, ובנוסף כמענה ליכולות ולפער הטכנולוגי של ישראל אל מול מדינות ערב. מדובר בכלי חשאי שיודע לאסוף מודיעין איכותי הרבה מעבר לקו החוף.
לצד הרכש האווירי והימי נרשם רכש בהיקף של מיליארדי דולרים בתחום הטילים והרקטות - גם למדינות מתונות כמו סעודיה ומצרים, והרבה פחות מתונות כמו סוריה ואיראן, שמעבירות את הרכישות לארגוני טרור מהקו האידאולוגי שלהן. לכל זה יש להוסיף מאות ואלפי טנקים חדשים, שגם 70 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה נחשבים למרכיב חשוב בכוח הצבאי. סביר להניח שקברניטי משרד הביטחון לא אוהבים את הרעיון שלמדינות ערב הגיעו מאות טנקים אמריקניים מסוג M-1, על דגמיו המתקדמים. גם טנקי ה-T-90 הרוסיים שהאיראנים מתכננים לרכוש עוד כמה מאות מהם מהווים סיבה לדאגה. מדובר בטנק במשקל 46 טון שתותח ה-125 מ"מ שלו מסוגל לשגר גם טילי נ"ט מונחי לייזר.
כשהכמות תהפוך לאיכות
בשנים האחרונות חל מהפך שגרם לכך שרוב צבאות ערב פחות מדאיגים את ישראל. החיים בשכונה העולמית הם מבוססי אינטרסים, וזה של מצרים, ירדן ומדינות המפרץ תואם נכון להיום את זה הישראלי. איראן וסוריה הן סיפור אחר לגמרי.
איראן כבר קיבלה לידיה את טילי ה-S-300 שיכולים לאיים על חיל האוויר הישראלי ושהמערכות שלהם מאפשרות להם לראות למרחקים עצומים. בימים אלה כבר מדברים על רכש מערכת ה-S-400 המתקדמת יותר, ועל פי פרסומים שונים תרכוש טהרן מאות טנקי T-90, שאולי נראה בקרוב בסוריה.
האיראנים מתכננים לרכוש מרוסיה מטוסי סוחוי 30, מטוס לעליונות אווירית שמסוגל להגיע למהירות 2,000 קמ"ש ושטווח הטיסה שלו עומד על 3,000 ק"מ. ההערכה היא שבקרוב נראה אותם מגיעים לאיראן (המהלכים להנעת העסקה החלו כבר לפני שנתיים). גם הסינים מעוניינים לשים את היד על הכסף האיראני ורוצים למכור לטהרן את ה-J-10, מטוס קרב מתקדם שיש האומרים שהוא יותר ממזכיר את הלביא הישראלי זכרונו לברכה. חלק מהשמועות מספרות על כך שהאיראנים ירכשו גם את ה-JF-17 שפותח על ידי סין ופקיסטן.
לצד הטילים שהיא מייצרת בעצמה, איראן רוכשת לא מעט מהרוסים - בעיקר רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני וטילי נ"ט. וזה החלק שמדאיג את ישראל כשהוא עושה את הדרך למחסנים של חיזבאללה. לפני שבעה חודשים חשף שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, מידע מודיעני שהותר לפרסום בפני חברי מועצת הביטחון של האו"ם. על פי המידע, איראן מעבירה נשק לחיזבאללה באמצעות טיסות מסחריות מאיראן ללבנון.
כאמור, גם הסורים מצליחים לרכוש כמויות אדירות של נשק. חלק הם מעבירים לארגוני טרור תומכי המשטר וחלק לחיזבאללה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שלרקטות של הארגון הזה אין כוונה להחליד במחסנים.
אגב היסטוריה, מרוץ החימוש במזרח התיכון אינו סיפור חדש, אבל הוא התעצם מאז שהוסכם על הסרת הסנקציות על איראן. "כבר כיום אין כמעט אזור במזרח התיכון שאיראן לא מעורבת בו", אמר לפני כשנתיים מי שהיה המשנה לראש המוסד וכיום המנכ"ל של המשרד לענייני מודיעין, רם בן ברק. הוא הוסיף באותו ראיון שהסכם הגרעין יפתח מרוץ חימוש אזורי: "התהליך הזה יקרה כמעט באופן ודאי. הסעודים ומדינות המפרץ הפרסי חוששים מהשתלטות איראן על האזור לא פחות מאתנו", אמר וצפה בדיוק את מה שאנחנו רואים היום.
בן ברק לא היה לבד. שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, אמר באותו הזמן שיתפתח באזור מרוץ חימוש, כולל גרעיני. ואכן, באפריל 2016 כבר אמר תא"ל טל קלן, רמ"ט חיל האוויר, ש"אי אפשר להתעלם מזה שהמזרח התיכון נמצא בתוך מירוץ חימוש".
בן ברק אמר השבוע בראיון ליהועז הנדל ורועי שרון: "כמות זה לא מילה גסה, ולמרות שיש לנו יתרון של איכות, אנחנו צריכים לדאוג שהכמות לא תעלה על האיכות". כאן הוסיף נקודה חשובה: "נשק מתקדם זה לא מספיק. אתה צריך להכשיר את האנשים להפעיל את הציוד הזה". משמעות הדברים היא שהנשק הכי טוב בעולם לא יעשה את העבודה אם לא יפעילו אותו נכון ובחוכמה. כאן טמון על פי בן ברק "היתרון של צה"ל ומדינת ישראל", ואפשר רק לקוות שהיתרון הזה יישמר.