תארו לכם את התרחיש הדמיוני הבא: בחמ"ל המשוכלל שבאחד מבסיסי צה"ל יושבת חיילת צעירה מול המסכים ומחכה לסוף המשמרת. לפתע, חיישני קרקע המוצבים על הגבול מעבירים התרעה על מעבר של לא פחות מ-6 אנשים. בלחיצת כפתור הסמב"צית שולחת לכיוון החיישן את "גרדיום", רכב לא מאויש שמזנק ממוצב סמוך לכיוון נקודת החדירה.
הדיווח מגיע למפקד הפלוגה הקרובה שיוצא לכיוון הגבול רכוב על רכבי סופה משופרים, ובינתיים מגיע ה"גרדיום" ומאתר את חוליית המחבלים שעברה את הגבול; הרכב מקבל פקודה ופותח לעברה באש ומרתק אותה, עד להגעת כוח צה"ל שהוזנק למקום. הכוח שפרק מהרכבים נכנס ללחימה עם המחבלים; תוך כדי הלחימה נפצע אחד החיילים - ומפונה אווירית על ידי מסוק חילוץ ללא טייס של חיל הרפואה. לאחר תום הקרב המפקד מפעיל את מערכת השליטה והבקרה שעל גבו וקורא לג'יפי הסופה שהביאו אותם. הג'יפים מגיעים עד הכוח בכוחות עצמם, למרות שאין אף נהג מאחורי ההגה, וכל הכוח מתפנה מהמקום בזריזות.
נראה לכם קרב דמיוני? אז זהו שלא, כל האמצעים קיימים, פעילים, ומוצגים השבוע בכנס לטרון ה-5 של מכון צבי מיתר לחקר לוחמת היבשה, תוך מטרה לגרום לקציני צה"ל (ולא מעט קצינים זרים) לרכוש את האמצעים שכבר נמצאים על המדף. במכון, אשר נועד לחקור את לוחמת היבשה שמשתנה כל הזמן, חברים קצינים לשעבר מדרגת תת-אלוף ומעלה שמביאים איתם לא מעט ניסיון קרבי. מלבד הצגת מערכות נשק מחליפים קצינים של צה"ל מידע וידע אותו צברו בשדות הקרב של לבנון, עזה, אפגניסטן ועוד, עם קצינים מצבאות זרים במסגרת פגישות לא פורמאליות והרצאות. הבאנו לכם סקירה של מיטב המערכות שהוצגו על ידי חברות ישראליות שונות.
מערכת לנהיגה עצמית: כלי הרכב מצטרפים לקרב בכוחות עצמם
בעזרת מחשב וחיישנים מיוחדים, יכולים כלי רכב לנסוע לבד, כשכל מה שצריך לעשות זה להעביר דרך מחשב נקודת ציון. בדרך כלל כשכוח פורס לצורך לחימה הוא מאבד כמות גדולה של לוחמים שנשארים בכלי כנהגים שאמורים להצטרף בסוף הקרב. המערכת יודעת לחשב לבד את תנאי השטח ויודעת להתחמק לבד ממכשולים כשהיא מתבססת על מידע ממקורות שונים.
Hindsight: חדר מלחמה משופר
Hindsight של חברת נס היא מערכת לחמ"לים השונים שנועדה להקל ולשפר את השרות שנותן החמ"ל לכוחות הלוחמים בשטח ולסנכרן בין כל המערכות. המערכת מאפשרת למשתמש לצפות דרך מצלמות על תא שטח ובמידה והוא רואה משהו לפתוח מסך מקביל (כלומר לא מאבד ראייה), שם הוא יכול לראות את אותה תמונה בדיליי של כמה שניות או דקות, מה שמאפשר לו בחינה מדוקדקת של האובייקט. המערכת יודעת להקליט את כל מה שהיא רואה תוך סנכרון של כל האמצעים, מה שמאפשר יכולת תחקור גבוהה.
C4i של חברת נס: מחשב אישי משוכלל למפקד
C4i, גם הוא פיתוח של חברת נס, הינו מחשב שנותן למפקד הפלוגה את כל הנתונים אותם הוא צריך לקרב, כולל טווחים, אזימוטים ואפילו שטחים מתים. במידה ומערכת ה-GPS שלו נופלת, המערכת יודעת לתת לו שיחזור של השטח. על המסך הוא יכול לראות את כל החיילים שלו, כלים שמסייעים לו ועוד. בנוסף, במסגרת כל זה הוא יכול לנתח במקום את שטח הלחימה לפני הכניסה וגם במקביל ללחימה. המערכת יכולה לתקשר בתוך עצמה בעזרת צ'ט פשוט, מה שאומר שניתן לתקשר בין הכוחות בלי להרעיש ולהיחשף. מערכת כזו עולה על הדמיון ויכולה לסייע גם בתחום האזרחי, למשל כדי לקשר בין מאבטחים סמויים.
חיישני קרקע: מתריע על אויב וחוסך בכוח אדם
מדובר בחיישנים אל-חוטיים שיודעים לנטר שטחים גדולים בעלות נמוכה. ההתקנה של החיישן פשוטה ביותר ויש לו משך זמן פעולה של 10 שנים מבלי להחליף מקור אנרגיה. החיישן יודע לזהות בצורה מדויקת אנשים וכלי רכב ויש לו כמות נמוכה של התרעות שווא. תקשורת החיישן מבוססת על רכיבי רדיו ותקשורת מרובת דילוגים למניעת שיבוש של החיישן. הימצאותו של החיישן חוסכת בכוח אדם וסיכון בגזרות בהן יש חשד לחטיפה.
Shock Absorber (שבש): משבש את מסלולם של טילים
המערכת קלה באופן יחסי (25 ק"ג, תלוי בכמות המערכות) ומגיעה לתא השטח על גבו של אחד הלוחמים. השבש מזהה שיגור של טילים ורקטות באופן מידי - במידה ומדובר בטיל מונחה הוא יודע להסיט אותו ממסלולו בצורה אוטומטית, במידה ומדובר ברקטת RPG הוא יודע להעביר לכוח את נקודת השיגור המדויקת, מה שאומר שחיילים לא צריכים לתת אש למקומות חשודים ובכך סתם לירות לכל כיוון. בניסויים שנערכו בשטח טענו בתעשייה הצבאית ל-100 אחוזי הצלחה.
Airmule מסוק אספקה וחילוץ ללא טייס: רובוט מעופף שמחלץ פצועים
מדובר בכלי טיס לא מאויש שנועד בעיקר להעביר אספקה לכוחות הלוחמים בשטח מבלי לסכן את חייהם של טייסי מסוקי הסער. המערכת פועלת בצורה אוטונומית; כל מה שצריך לעשות זה להעמיס ולתת לה נקודות ציון. במהלך הכנס חשף קצין רפואה ראשי כי אחד השימושים שנשקלים זה לפנות פצועים ישירות מזירת הלחימה. מסוק מאויש נמנע בדרך כלל מלנחות בשדה הקרב עצמו ומה שמתוכנן זה להשתמש בכלי הזה שיעביר את הפצועים קילומטרים בודדים לאחור, למסוק הפינוי.
רוטר, סמן לייזר קל משקל: מותאם לנשיאה כמו אקדח
הקץ לסמני הלייזר הגדולים לטווח בינוני. מדובר בסמן לייזר למרחקים של 1.5 קילומטר שנראה כמו אקדח יד. משקלו עומד על 1.3 קילו והלוחם נושא אותו בנרתיק צד כמו אקדח. הדבר מאפשר ללוחם להכווין נשק מונחה או סיוע אווירי תוך כדי קרב מבלי לפגוע ביכולת הלחימה שלו.
ה"כותש": משגר רקטות משוכללות באופן אוטומטי
הכותש הינו מערכת שיגור אוטונומית, אשר משגרת את הרקטות ללא מגע יד אדם (אלא אם נבחר אחרת) לכיוון היעד אותו קיבל מהמפי"ק (פיקוד הסוללה). הכותש אמור להיות חלק מסוללה שמלבד המפי"ק תכלול 5 משגרים. אחד היתרונות שלו זה שילוב של רקטות שונות על משגר אחד. בין סוגי הרקטות שניתן למצוא על המשגר זה האקולר, רקטה שמבוססת על טיל הלאו המוכר, שהוסיפו לה ראש קרבי מתקדם ומערכות אלקטרוניות סודיות. יש לה טווח של עד 40 קילומטר ויכולת דיוק של 10 מטרים. מדובר ברקטה שנשלטת באמצעות מערכת GPS.
רקטת נוספת היא האקסטרא, שפועלת בטווחים של 20 עד 150 קילומטר. אורך הרקטה כ-4 מטר, קוטרה 300 מ"מ. משקלה בשיגור כ-450 ק"ג, ומשקל הראש הקרבי – 125 ק"ג. הטווח הארוך, בצירוף דיוק פגיעה שהוא טוב מ-10 מטר בכל טווח ומזג אוויר, יהפכו את "אקסטרא" למתקדמת מסוגה בעולם. משגר אחד של כותש יכול לשאת במשולב 13 רקטות אקולר ו-4 טילים מסוג אקסטרא.
אותלו מכ"ם רב זרועי: מאתרת שיגורי טילים
האותלו היא מערכת המסוגלת לאתר שיגורי טילי נ"ט, רקטות וארטילריה. את המערכת ניתן לשלב עם עמדת נשק אוטומטית ועם מערכות שליטה ובקרה קיימות. היא ניתנת להתקנה על-גבי כלי רכב משוריינים ופלטפורמות מוטסות. המערכת שנמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים אמורה להיות משולבת עם אמצעים כגון כיפת ברזל ספיידר ועוד בכדי לסגור את שמי המדינה מפני איומים.
מסקנות: בעתיד תהיה פחות בעיה של כוח אדם
זו השנה השלישית שבה מציג כנס לטרון את מערכות הנשק המתקדמות, מיטב התוצרת של התעשיות הביטחוניות בארץ, והשנה הכנס הציג פתרונות מתקדמים לסביבת הלחימה המשתנה. ברור לכול בר דעת שבמידה ויוחלט להעביר חלק מכוחות צה"ל, למשל לגבול הדרומי, הדבר יבוא על חשבון גזרות אחרות. שילוב של מערכות הלחימה שהוצגו בכתבה יאפשר לצה"ל לחסוך בכוח אדם יקר ומצד שני לתת פתרון איכותי יותר למכלול רחב יותר של איומים.