נושא שירות הנשים בצבא מגיע מדי פעם ללב השיח הציבורי, נוכח פליטות פה של הרמטכ"ל ושר הביטחון או עם הקמת פלוגת איסוף קרבי המורכבת מלוחמות בלבד. הוא נותר תמיד שנוי במחלוקת, גם אם כבר לפני 4,000 שנה מילאו נשים תפקידים בצבאות של תרבויות ואומות רבות.
הטיעונים, לכאן ולכאן, כבר ידועים: יכולות פיזיות; שירות משולב שיוביל למערכות יחסים רומנטיות בחזית ולירידה באפקטיביות הקרבית; ירידת מורל עקב חיילים שלא יבטחו בקולגות שלהם רק כי הן נשים; ונפילת נשים בשבי, מצב שכמעט תמיד מסתיים בהתעללות מינית. סיבה נוספת שמוזכרת היא התמודדות לוחמים עם מראה אישה הנפצעת בשדה הקרב, מתוך חשש כי אולי אפשר "לתכנת" גבר להרוג, אך אין זה פשוט באותה המידה לתכנת אותו לנטוש אישה. הטיעון הזה, אגב, מבוסס דווקא על עדויות ממלחמת השחרור, של לוחמים שאיבדו שליטה למראה הפצועה שלידם, והפסיקו להתרכז במשימה. מהצד השני, עומד הטיעון הקורא לאי אפליית נשים על רקע מינן ועל התרומה הגדולה שלהן לצבא. איזה צד מנצח?
ישראל: אחוז נשים גבוה לעומת מרבית צבאות העולם
החל משנות ה-70, החלו מרבית הצבאות המערביים לכלול נשים בשורותיהם, כאשר רק מקצתם מתירים לנשים לשרת בתפקידים קרביים. אך גם המדינות שפתחו את עולם החי"ר בפני נשים, כמו ישראל, לא עושות זאת באופן מלא ושוויוני לעומת הגברים – כך יכולות החיילות הישראליות למלא תפקידי לוחמה בחיל האיסוף הקרבי, בחיל התותחנים, בתפקידי חילוץ והצלה, בסוללות מערך ההגנה האווירית, במשמר הגבול ובגדוד קרקל, אך לא בחטיבות החי"ר של הצנחנים, גולני, כפיר, הנח"ל וגבעתי.
צה"ל התקדם מאוד מאז ימי חיל הנשים, ובעיקר מאז שנות ה-90, אך עדיין בישראל חיילות לא יכולות לשרת בכל תפקידי הלחימה - לדוגמא, חיילת יכולה לשרת כחובלת, אבל לא כלוחמת בשייטת הצוללות. אחרי מאבק מתוקשר שערכה אליס מילר ב-1994, יכולות נשים בצה"ל להתקבל לקורס הטיס וישנן כבר טייסות ונווטות קרב ישראליות. בחיל האיסוף הקרבי יש פלוגת לוחמות שלמה, אך עדיין אין לוחמות בשריון או בשלדג. ועל אף שאחוז הנשים המשרתות בצה"ל גבוה לעומת מרבית צבאות העולם, רק השנה קיבלה האלופה הראשונה בצה"ל, אלוף אורנה ברביבאי, את הדרגות. אז איפה אנחנו עומדים בהשוואה לשאר העולם?
ארה"ב: נשים משרתות כמעט בכל תפקיד בצבא
הלוחמת האמריקאית הראשונה הייתה דבורה סמפסון, שהתגייסה ב-1782 תחת השם רוברט שורטליף. היא שירתה במשך שלוש שנים ונפצעה פעמיים; פעם אחת הוציאה בעצמה כדור מהירך, על מנת שאף רופא לא יגלה שהיא אישה.
חיל הנשים האמריקאי תומך הלחימה הוקם ב-1941. במלחמת העולם השנייה נשבו 83 אחיות צבאיות על ידי היפנים ונותרו שבויות מלחמה במשך שלוש שנים. 350 אלף נשים אמריקאיות שירתו בצבא במהלך מלחמת העולם השנייה. 16 נהרגו. ב-1974 הוכשרו שש טייסות אמריקאיות. ב-1989 הייתה לינדה בריי לאישה הראשונה שפיקדה על חיילים אמריקאים בקרב, במהלך הפלישה לפנמה. ב-1991, במלחמת המפרץ, שירתו יותר מ-40 אלף נשים בכמעט כל תפקיד בצבא האמריקאי. בעוד רבות היו בטווח האש, לא הותר להן להשתתף במבצעי קרקע מתוכננים. אף על פי כן, ישנם דיווחים רבים על נשים שנתקלו באויב במהלך הקונפליקט.
במהלך מלחמת עירק הורשעו שתי נשים באכזריות ובהתעללות באסירים. באפגניסטן, הגנה חיילת בגופה על חיילים אחרים, ואז טיפלה בפציעות קשות. מאז נובמבר 2008, משרתת בצבא ארה"ב רק אישה אחת בדרגת גנרל עם ארבעה כוכבים. באחרונה דווח כי אחת מכל שלוש נשים בצבא האמריקאי נאנסת בעת שירותה הצבאי.
אוסטרליה: יכולות לשרת ביחידות קרביות, אבל לא בתפקידים קרביים
שילוב הנשים בצבא האוסטרלי החל עם הקמת שירות האחיות ב-1899. כיום מהוות נשים כ-13 אחוז מהכוחות האוסטרליים הסדירים, וכ-17.5 אחוז מכוחות המילואים. רק 74 אחוז מהתפקידים בצבא האוסטרלי פתוחים בפני נשים. בין התפקידים שלנשים אסור למלא: חי"ר, צלילה, שריון, תותחנים, הנדסה קרבית ועוד. נשים יכולות לשרת ביחידות קרביות ואפילו בקרבות עצמם, אבל אינן יכולות לשרת בתפקידים קרביים. בספטמבר 2011 הודיע שר ההגנה האוסטרלי כי יותר לנשים לשרת בתפקידים קרביים בחזית עד שנת 2016.
בריטניה: נפילת חיילת בשבי הביאה לדיון ציבורי
נשים גויסו לראשונה לחיל הים המלכותי ב-1696, כקומץ ששימש בתפקידי אחיות ומכבסות. השכר שלהן היה שווה לזה של מלח בחיל. עם השנים, הפסיקו לגייס נשים גם לתפקידים אלה, שכן הגיוס נחשב לשנוי במחלוקת. נשים חזרו לתפקד בצבא הבריטי כאחיות ב-1902. במלחמת העולם השנייה שולבו נשים במבצעים קרביים, מקרה שחזר על עצמו רק במלחמת המפרץ ב-1991. ב-2007 נפלה חיילת אמריקאית בשבי משמרות המהפכה האירניות, מה שהוביל לדיון ציבורי הנוגע למקומן של נשים ואמהות בצבא.
כיום משולבות נשים בכל התפקידים בצבא הבריטי, למעט כאלה ש"מטרתם העיקרית להיאבק עם האויב ולהרגו", וביניהם חי"ר, שריון, קומנדו, צוללות וכוחות מיוחדים. כיום מהוות חיילות כ-9 אחוז מכלל כוח האדם בצבא הממלכה המאוחדת.
צרפת: 15 אחוז מכלל החיילים
במאה ה-19, היו נשים בצבא הצרפתי אמונות אך ורק על הכנת ארוחות לחיילים. הן נדרשו להיות נשואות לחייל ביחידה בה שירתו. ב-1914 התרחב תפקידן בצבא, עם גיוס נשים לתפקידים רפואיים. ב-1939 הורשה להן להתגייס לתפקידים תומכי לחימה נוספית. ב-1972 החלו הנשים לשאת את אותן הדרגות שנושאים הגברים. אבל גם עתה, לנשים בצבא הצרפתי עדיין אסור לשרת ביחידות קרביות או לעלות על סיפונן של צוללות. נשים מהוות כ-15 אחוז מכלל כוח האדם בצבא הצרפתי כיום.
גרמניה: אין הגבלות
נשים רבות התגייסו לצבא הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה. למרות שהורחקו מקרבות ישירים, מאות אלפי נשים גרמנים, יחד עם ילדים וילדות, שירתו ביחידות הארטילריה ויירטו אלפי מטוסים. ב-2001 התגייסו לראשונה נשים ליחידות קרביות, עקב פסיקת בית משפט בנושא. כיום אין הגבלות בנוגע לשירות, והן משרתות ביחידות הצנחנים הנחשבות ליחידות העילית של החי"ר, על ספינות ובמטוסי קרב.
רוסיה: גדוד המוות של הנשים
במהלך מלחמת העולם הראשונה, תבוסות קשות הביאו למיליוני אבדות בקרב חיילי הצבא הרוסי. על מנת להעלות את המורל, הוחלט להקים את גדוד המוות של הנשים ב-1917. אחרי שלושה חודשי לחימה, עמד כוח האדם בגדוד, שהורכב כולו מנשים, על 250 נפשות. בתחילת דרכו מנה אלפיים. מאוחר יותר באותה שנה נסגר הגדוד.
כיום משרתות בצבא הרוסי בין 115 ל-160 אלף נשים, שהם כ-10 אחוז מהצבא כולו. בין השאר, עורך הצבא את תחרות "מיס צבא רוסיה" המיועדת לחיילות מושכות במיוחד. שר ההגנה הרוסי הצהיר במסגרת התחרות לשנת 2005 כי "אלה ששירתו במקומות קשים יודעים את החשיבות שבשילוב נשים בצבא". מעניין למה הוא התכוון.
יפן: לא באזורי קרב
כשהוקם צבא יפן לראשונה, גויסו נשים רק כאחיות. ב-1967 הורשו נשים להצטרף לשירותי התקשורת בצבא. ב-1991, יותר מ-6,000 נשים שירתו בצבא היפני. כ-80 אחוז מהאזורים בו פעל היו פתוחים לשירות נשים, אלה שלא כללו חשיפה ישירה לקרב. האקדמיה הצבאית הלאומית החלה לקבל נשים לשורותיה ב-1992.
סין: שירות בתפקידים טכניים החל מגיל 14
שירות צבאי בסין הוא חובה לכל גבר בגיל 18. נשים יכולות להתגייס לצבא לתפקידי רפואה, וטרינריה ושאר שירותים טכניים החל מגיל 14. גיוס חובה סלקטיבי לנשים נערך לבנות 18-19 עם כישורים התואמים תפקידים ספציפיים שאינם קרביים.
אירן: משרתות רק בפלג אחד של הצבא
נשים משרתות רק בפלג אחד של הצבא האירני, בכוח התנדבותי הפועל תחת משמרות המהפכה. לפי מקורות אירניים, הפלג כולל 12.6 מיליון איש, שלפי מקורות מערביים כוללים 90 אלף חברים בשירות יומיומי, 300 אלף במילואים, וכ-11 מיליון איש שיכול הממשל לנייד לצרכיו, לכשידרש.
תאילנד: יותר טוב שנשים יעשו את הדיבורים
בצבא תאילנד החלו לאחרונה לגייס ולאמן נשים למבצעים נגד התקוממויות וגילויי מרד. מפקד בצבא צוטט באומרו כי "יותר טוב שנשים יעשו את הדיבורים. חיילים גברים נראים קשוחים ואגרסיביים. כשנשים הולכות ומדברות, אנשים נוטים להיות רגועים יותר".
>> להגן על המדינה זה עסק כלכלי: כמה מרוויחים חיילים בצבאות העולם?