אריאל ושני לורך, אחים שהשלימו שירות צבאי מלא, ביחד עם אחיהם הצעיר, אמיר, המשרת בימים אלה בצה"ל, הגישו היום (ב') עתירה לבג"ץ נגד רשויות המדינה, בטענה כי התשלום הזעום שמקבלים חיילי צה"ל הסדירים (המכונה, "דמי קיום") שעומד כיום על 352 שקל, אינו מוצמד למדד המחירים לצרכן ובכך מפלה ביניהם לבין כל אדם אחר במדינה. האחים מבקשים מבג"ץ כי יחייב את הכנסת להסדיר את שכר חיילי הסדיר בחוק וכי יקבע כי שכר המינימום במשק ישמש כנקודת המוצא המינימאלית לקביעת שכרם של חיילי החובה.
באמצעות אביהם, עורך הדין אמנון לורך, ובאמצעות עוה"ד ענר חפץ ורועי שראל ממשרד עוה"ד יגאל ארנון ושות', תוקפים האחים את הרשויות ומעלים שורה של טענות כנגד המדיניות הנהוגה כיום בצה"ל באשר ל"דמי הקיום", התשלום החודשי לחיילי החובה.
ובינתיים, שכר הרמטכ"ל מזנק
לדברי האחים לורך, פרשנות צרה, טכנית ודווקנית של פקודת המטכ"ל, שמסדירה את נושא שכר חיילי החובה, מביאה לכך שצה"ל נמנע במשך כעשור, מלעדכן את התשלומים לחיילי הסדיר בהתאם למדד המחירים לצרכן -שעלה בעשור האחרון בכ-20 אחוז - למרות הוראה מפורשת בפקודת מטכ"ל. זאת, בשעה ששכר הרמטכ"ל זינק בכ-40 אחוז, שכר חיילי הקבע עלה ב-23 אחוז ובכלל המשק חל גידול ריאלי בשכר המינימום ובשכר הממוצע, כמו גם גידול ריאלי של עשרות אחוזים בהוצאותיהם של משרתי החובה.
לטענת האחים בעתירה, גובה דמי הקיום להם זכאים חיילי צה"ל לא שונה מזה 10 שנים וכתוצאה מכך הוא נשחק ריאלית בכ-20 אחוז - שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בעשור האחרון.
לטענתם, מצב זה, בו המיעוט שנושא בנטל השירות הצבאי המלא מקבלים 352.20 שקלים לחודש לאורך כל שירותם הצבאי - מפלה אותם ביחס לרוב שאינו משרת או משרת שירות חלקי. האחים מבקשים מבג"ץ לקבוע כי פקודת מטכ"ל אשר קובעת את דמי הקיום - בטלה, וכי יש להשוות את התשלום לחיילי החובה לשכר המינימום במשק, בניכוי מוצרים ושירותים הניתנים לחיילים במהלך שירותם, כאשר את ההצמדה למדד בשל העשור האחרון יש לבצע מיד וללא תנאי.
לדברי האחים, הימנעות צה"ל מהעלאת התשלום לחיילי החובה היא בבחינת "גזילת כבשת הרש". בין המשיבים לעתירה, הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, שר הביטחון, אהוד ברק, שר האוצר, יובל שטייניץ וכנסת ישראל.
עוד נטען בעתירה, בין היתר, כי פרשנות הצבא לפקודה, לפיה דמי הקיום יעודכנו רק כאשר תשולם תוספת יוקר במשק כולו, היא פרשנות חסרת שחר, שהרי אם היא נכונה לנצח לא יעדכנו את התשלום לחיילי החובה, כי המונח "תוספת יוקר במשק" עבר מן העולם. יחד עם זאת, נטען, שכר חיילי הקבע וגמלאי הצבא הוצמד למדד ואף למעלה מכך.
עוד נטען בעתירה, כי "סכום דמי הקיום הנוכחי, מפלה כלכלית בין מי שמשרתים לבין אלו שאינם משרתים, ואינו מאפשר לחיילים לממן את הוצאות הקיום הבסיסיות שלהם במהלך שירותם, תוך שהוא מאלץ את הוריהם לסייע במימונם".
"קביעת דמי הקיום בסכום כה זעום גורמת לאפליה חמורה"
לטענת האחים, לא זו בלבד שמיעוט של פחות מ-25 אחוז מכלל גילאי ה-18 משרתים שירות צבאי מלא, "קביעת דמי הקיום בסכום כה זעום, גורמת לאפליה חמורה בין משרתי החובה לבין בני גילם שאינם משרתים בצה"ל ולפגיעה בלתי מידתית בקניינם של משרתי החובה".
בעתירתם מזכירים האחים לורך מזכירים כי לפי החוק, כל עובד המגיע לגיל 18 זכאי לממש את כושר השתכרותו ולקבל שכר שלא יפחת משכר המינימום, אולם, לדבריהם, אפשרות השתכרות זו נשללת לחלוטין ממשרתי החובה ללא שום הסמכה בחוק כלשהו לעשות כן.
אמנם האחים אינם מבקשים להשוות את מעמדם לזה של עובדים מן המניין, אולם טוענים כי במצב הנוכחי הם "מופלים לרעה, באופן חמור, ביחס לבני גילם אשר אינם מתגייסים ולכן חופשיים לנצל את כושר השתכרותם ולהשתכר לכל הפחות שכר מינימום". לדבריהם, מצב דברים זה בלתי מוסרי ובלתי ראוי ומקומם עוד יותר כאשר פרט לחיילים בשירות חובה, כל העם זכאים לשכר מינימום, כולל עובדים פלשתינאים, עובדים חוקיים ולא חוקיים מתאילנד והפיליפינים וכולל המסתננים מאריתריאה וסודן. "רק הנושאים בעול השירות, מופלים לרעה, ברגל גסה, באופן בוטה, ללא סמכות וללא הצדקה", נטען בעתירה.
לסיכום, מבקשים האחים מבג"ץ לקבוע כי פקודת מטכ"ל הקובעת את מנגנון העלאת דמי הקיום לחיילי סדיר ואת בעל הסמכות המוסמך להעלות את השכר – תבוטל. תחת זאת, מבקשים האחים לקבוע כי שכר חיילי החובה יוסדר בחקיקה ראשית בכנסת, יפוקח על ידי ועדת חוץ וביטחון וכי שכר המינימום במשק ישמש כנקודת המוצא המינימאלית לקביעת שכרם של חיילי החובה. משכר זה, מציעים האחים לנכות כ-1,300 שקלים - שווי המוצרים והשירותים הניתנים למשרתי החובה במסגרת שירותם.
לטענת העותרים, "למרות שחוק שכר מינימום אינו חל במישרין על משרתים בשירות חובה, ניתן וצריך לאמץ את הסכומים הקבועים בו בתור אמת המידה לגמול המינימאלי שמגיע לחיילי חובה, כמי שמעמידים את כל זמנם לטובת המדינה ומשרתים אותה".
