למיכל בין בת ה-18 היה חלום אחד מאז שהייתה ילדה קטנה – לשחק כדורגל. עם השנים החלום הפך למקצוע ובין הפכה לשחקנית מצטיינת. "היא התחילה לשחק עם אחיה הגדול ממש כשהיא התחילה ללכת", מספר ל-mako אביה, לורי בין, "היא התחילה בחוגים ובגיל 13 אולצה לעבור לנבחרת הבנים, מאחר שחלו עליה כבר חוקי ההתאחדות לכדורגל. זה לא הפריע לה לבלוט ולהצטיין וכבר בגיל 14 הייתה קפטן נבחרת ישראל לנערות בכדורגל". הבחירה בתחום הלא שיגרתי הזה לנשים, הפכה את בין בעל כורחה ללוחמת - מהרגע שבו נלחמה על זכותה לשחק בליגת הבנים בילדותה וכעת, קצת קשה להאמין, היא מנהלת מלחמה עיקשת להתגייס לצה"ל.
אחרי שכיכבה בנבחרת הנערות, בין קיבלה הצעה חלומית, לימודים במלגה מלאה במכללה יוקרתית בקונטיקט. "אחרי שהיא ספגה פציעה רצינית ניסיתי לשכנע אותה לעבור לגולף, תחום שאני מצטיין בו", מוסיף אביה, "אבל שום דבר לא עזר, ולכן כשהיא הגיעה לגיל המתאים הצענו לה לנסוע ללימודים בארצות הברית, שזה המקום הכי מתקדם בעולם לכדורגל נשים. מתוך 500 מועמדות, היא נבחרה תחת כיסוי כלכלי מלא. אלא שאז הגיעה המלחמה מול צה"ל. ישנו תקן מיוחד לספורטאים שמקבלים מלגות כאלו בחו"ל שנקרא ספורטאי עילוי, על פי ההמלצות של מנהל התרבות והספורט וכן ההתאחדות לכדורגל, מיכל עומדת בכל הדרישות לקבלת התקן, אלא שיש רק 12 מכסות כאלו, למשך ארבע שנים וכעת הן תפוסות".
כן, הבנתם נכון, בין מתבקשת כעת לעזוב את הלימודים בעיצומם, לוותר על המלגה ולהתגייס לצה"ל. לאחר מאבק ממושך קיבלו הוריה תשובה סופית שהגיעה לטענתם ב-25 בפברואר, לפיה תאריך הגיוס הסופי של מיכל הוא ב-18.4.13.
הוועדה מתכנסת רק פעם בשנה
"ראשית כל, נאמר לנו שהוועדה לקביעת המכסות מתכנסת רק פעם בשנה, בחודש יולי. ההחלטה לגייס אותה באפריל, היא לא פה ולא שם, זה גם לא מאפשר לה לסיים את שנת הלימודים ב-9 במאי וגם לא מאפשר לה לעמוד בפני הוועדה שמתכנסת רק בעוד ארבעה חודשים".
את בין תפסנו בשעת בוקר מוקדמת במגוריה באוניברסיטת סנטרל קונטיקט סטייט, "זה קולג' ברמה הגבוהה ביותר לכדורגל נשים, זה חלום להיות כאן, אני רק מקווה שאוכל למשיך אותו", היא מספרת. "כרגע תאריך הגיוס שלי נקבע ל-18 באפריל וזה נורא מתסכל. אמנם קיבלתי מעמד של ספורטאית מצטיינת, אבל זה מקנה לי הקלות רק בישראל ולא בחו"ל. אבל בארץ אי אפשר להתקדם בכדורגל נשים, הרמה לא גבוהה ובכל זאת יש בנות שמצליחות לצאת מהארץ ויש להם סיכוי להצליח בענף הזה".
בהעדר החלטה אחרת, בין תצטרך להפרד ממדי הנבחרת בקונטיקט ולעלות בקרוב מאוד על מדי צה"ל. אך בין, שכאמור רגילה למלחמות, החליטה לא לוותר והעלתה את השתלשלות האירועים לפייסבוק, בפוסט שזכה לשיתופים רבים:
“כדורגל הוא הדבר שאני קמה בשבילו בבוקר”, כתבה מיכל בפוסט שממוען לראש אכ"א, האלופה אורנה ברביאי. "לפיכך, כל מאוויי היו להגיע לקול'ג אשר בעזרתו אוכל להתקדם בספורט (שכן במדינת ישראל כדורגל הנשים אינו מפותח דיו). אציין כי במהלך חיי נתקלתי בלא מעט סטיגמות על ספורט נשים אבל כיום כאשר אני מדברת עם אנשים על העובדה שאני משחקת כדורגל בקולג׳, אנשים מכבדים אותי והמודעות לספורט נשים רק מתחזקת. אז אחרי הרבה שנים של עבודה- פציעות, מבחנים, אימונים, ומשחקים - הגעתי לקולג׳. החל מחודש אוגוסט 2012 אני לומדת בקול'ג במדינת קונטיקט בארה"ב, אליו התקבלתי במלגת ספורט מלאה. על מנת שאוכל להשלים את לימודיי ואת עתידי המקצועי, הנני נדרשת לשהות בת ארבע שנים עד תום לימודים אלו.
חשוב לי מאוד להבהיר ולהדגיש כי כל חיי חונכתי על ידי הוריי לאהבת הארץ ותרומה למולדת. לא עולה בדעתי לא לשרת את שירות החובה החל עלי ואף יותר מכך, כאזרח שווה זכויות וחובות במדינת ישראל. אני לא רואה את השירות הצבאי רק כחובה אזרחית, אלא זו זכות, לשרת וללבוש את מדי צה''ל ולהגן על המדינה שלנו".
>> נושמים צבא? לעוד סיפורים מעניינים כנסו לעמוד הפייסבוק של פז"ם
"זה לא בא בחשבון לוותר על השירות הצבאי"
בין עדיין המומה מכמות התגובות והפניות שקבילה, רבות מהן קוראות לה פשוט לא להתגייס. "אני לא יכולה לעשות את זה מבחינה אישית ומוסרית", היא מסבירה, "זה לא בא בחשבון לוותר על השירות הצבאי, גם אם זה אומר לוותר על החלום להתקדם בכדורגל ועל לימודים בשביל לשרת בצה"ל, אם אין ברירה אחרת, זה מה שאני אעשה. גדלתי בישראל, ואני רוצה לשרת בצה"ל".
איך החברים והמורים בקולג' מגיבים לסיפור הזה, שאת צריכה פתאום לעזוב הכל באמצע וללכת להתגייס?
"כולם ממש בשוק מזה, הצוות המקצועי, היועצים שלי, המאמנים, הפרופסורים פשוט בהלם מהדבר הזה. בגלל שהלימודים מסתיימים ב-9 במאי והגיוס הוא ב-18 באפריל, זה יוצא שאני מפסידה את כל המבחנים וכולם יוצאים פה מגדרם כדי לעזור לי ולחפש פתרונות שיאפשרו לי לסיים את השנה כמו שצריך. החברות שלי בוכות, הן לא רוצות שאני אעזוב, אבל אני לא יודעת איך להסביר להן על הדבר הזה, הן בכלל לא שמעו על צבא".
בינתיים הוריה וחברי משפחה עושים מאמצים לשנות את רוע הגזירה: "האטימות הזאת משגעת, אני לא מצליח להבין את ההחלטות המטופשות האלה", אומר שמוליק הרפז, חבר משפחה, "פנינו הן למשרד החינוך התרבות והספורט והן לדובר צה"ל, בכדי להבין איך ייתכן שבחורה צעירה שרוצה לשרת בצבא, וגם לנצל את מלגת הלימודים היוקרתית שקיבלה – תאלץ לבחור בין השניים. קיבלנו אמנם תגובות, אבל לא הסבר שמניח את הדעת".
משרד התרבות והספורט: 12 ספורטאים אחרים הקדימו אותה בהישגיהם
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה, כי "מיכל היא ספורטאית איכותית ומוכשרת מאוד וללא ספק מהמובילות בתחומה, אולם בניגוד לאמור היא טרם זכתה להיכלל במכסת ספורטאי העילוי שמוגבלת מדי שנה על ידי צה"ל ל-12 ספורטאים בלבד. יצויין, כי 12 ספורטאי העילוי נבחרים על סמך הביצועים וההישגים הטובים ביותר בעת הגשת המועמדות. הגם שהישגיה של מיכל היו טובים מאוד, עדיין הקדימו אותה בהישגיהם 12 ספורטאים אחרים. במידה ויתפנה מקום מסיבה כזו או אחרת, ישקול משרד הספורט שוב את להעניק לה הכרה כספורטאית עילוי. יודגש כי במשרד הספורט פועלים לאחרונה מול צה"ל להגדלת מכסת ספורטאי העילוי מתוך אמונה שהמכסה היום קטנה מדי ויש להגדילה כדי להעניק הזדמנות ליותר צעירים המצטיינים בענפי ספורט שונים לממש את כשרונם ואת הפוטנציאל שלהם".
מדובר צה"ל נמסר, כי "המלש"בית הוכרה למעמד ספורטאית מצטיינת ביולי 2012. הוחלט לדחות גיוסה לסוף השנתון ע"מ לבחון בשנית מעמדה כ"מצטיין יתרה", מעמד שמתיר דחיית גיוס. חשוב לציין כי מערכת הגיוס איננה קובעת מיהו מצטיין יתרה, אלא מאשרת המלצות מנהל הספורט, וועדה לאישור המלצות המנהל תתקיים ביום רביעי הקרוב".
דוברת ההתאחדות לכדורגל מסרה, "ההתאחדות לכדורגל המליצה על מיכל בין כספורטאית עילוי לרשויות צה"ל. להמלצה זו אף לווה מכתב ממנכ"ל ההתאחדות. צר לנו על החלטת הרשויות שלא לקבל את ההמלצה שכן מדובר בספורטאית העונה לכל הקריטריונים הנדרשים. אנו תקווה כי הגורמים הרלוונטיים ישכילו לבחון שוב את המקרה ולשנות את ההחלטה. בינתיים ישראל לא משופעת בשחקניות דומיננטיות וכישרוניות ברמה הזו ואנו רואים חשיבות רבה בטיפוח ספורטאים וספורטאיות ברמה זו".