האמת? כבר המון זמן מדגדג לי באצבעות לנסוע לעיראק, לסקר את המלחמה של הכורדים בדאע"ש. אני אוהב הרפתקאות, לשחק עם החיים, ללכת על חבל דק, דק מאוד. אבל כאזרח ישראלי ברור לי שכניסה למדינת אויב (עיראק וסוריה מוגדרות כמדינות כאלה) היא עבירה פלילית. החוק למניעת הסתננות קובע חד משמעית, שהעונש על כניסה למדינת אויב הוא עד ארבע שנות מאסר, כולל קנס כספי, ובאמת לא משנה אם יש או אין לי דרכון זר.
חוק זה חוק, אבל כנראה שבמדינת ישראל חוקים נועדו כדי להפר אותם ולהפלות בין אזרח לאזרח. כלומר יש אזרחים שהם מעל לחוק; אותם לא מעמידים לדין, והשב"כ לכל היותר יאמר להם: נו, נו. מצד שני, יש כאלה שהשב"כ והפרקליטות מתעקשים להגיש נגדם כתב אישום ולהכניס אותם לכלא בכלא מחיר על אותה עבירה.
גיבורה לאומית או עבריינית?
הנה דוגמה חמה מהתנור של אזרחית שהיא מעל החוק: בשבוע שעבר נחתה בישראל ג'יל רוזנברג, צעירה ישראלית-קנדית שנסעה לסייע לכורדים במלחמתם בדאע"ש. היא התקבלה על תקן של גיבורה לאומית, וזכתה לראיונות וסיקור בכל כלי התקשורת. כשמונה חודשים היא שהתה בעיראק, העלתה תמונות שלה בפוזות קרביות לדף הפייסבוק בחברתם של לוחמים כורדים. היא עברה על חוקי מדינת ישראל, אבל לא מצמצה לרגע.
כמה ימים לאחר מכן נפוצו שמועות בכלי תקשורת בעולם שרוזנברג נחטפה על ידי לוחמי דאע"ש, מה שהתברר כלא נכון. אבל בואו נניח לרגע, שרוזנברג אכן הייתה נחטפת על ידי ארגון דאע"ש. מדינת ישראל הייתה הופכת עולמות להחזיר אותה הביתה תמורת שחרור המוני של אסירים, מיליוני דולרים או באמצעות מבצע חילוץ נועז.
שיהיה ברור: אין לי כלום נגד רוזנברג. יכול להיות שהכוונות שלה היו טובות. אבל יש חוקים במדינת ישראל, ורוזנברג לא מעל החוק.
הנה דוגמה הפוכה: האחיות של ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה, אזרחיות ישראליות המתגוררות בתל שבע, הסתננו לפני כשלוש שנים לרצועת עזה לבקר אותו. הן הסבירו שהתגעגעו אליו מאוד ורצו לבקר את בני משפחותיהם. הן נחקרו באזהרה, הפרקליטות האשימה אותן בעבירה של הסתננות והן הורשעו. גם תושב אשדוד, שחדר לאיראן לפני כמה שנים לבקר את חבריו ומשפחתו, הואשם בעבירה דומה. איש עסקים ישראלי שנכנס לכורדיסטן כדי לסחור עם מקומיים, הואשם בעבירה של הסתננות.
"חוסר אחריות"
עו"ד אבי חימי, מבכירי עורכי הדין הפלילים בישראל, טוען כי יש להעמיד את רוזנברג לדין. "יש חוק במדינת ישראל ומי שעובר עליו צריך להיענש. גם אם המטרה של רוזנברג הייתה טובה יש מקום להעמיד אותה לדין. אם רשויות האכיפה בישראל אוכפות את חוק ההסתננות רק מתי שבא להן או לפי שיקול דעת כזה או אחר, אז אולי בכלל עדיף לבטל אותו. אי אפשר לעשות איפה ואיפה", ציין עו"ד חימי. "אי אכיפת החוק תעודד ישראלים נוספים לנסוע לעיראק לסייע לכורדים. הם יצאו מנקודת ההנחה שהחוק הזה לא רציני שהוא רק על הנייר. תאר לך מה היה קורה אם היו חוטפים אותה? זו חוסר אחריות".
בשב"כ הודו שרוזנברג תושאלה מיד לאחר שנחתה בישראל, ושוחררה ללא תנאים, אבל סירבו להתייחס לסוגיה מדוע היא לא נחקרה באזהרה ואם יש כוונה להעמידה לדין. השאלה מדוע המדינה מפלה בין רוזנברג לאזרחים אחרים שנאשמו בעבירות דומות, נותרה ללא מענה.