גם החזאי לא ידע שתכף יתחיל לטפטף גשם ירוק. זה קרה כך פתאום לאור יום, כשפיסות קטנות בצבע ירוק החלו ליפול מהשמים ולכסות בזו אחר זו את רחובות העיר ביירות. האירוע התרחש לפני שש שנים במהלך מלחמת לבנון השנייה, בתחילת חודש אוגוסט החם כתמיד. האזרחים הלבנונים הסיטו את מבטם בחשש אל עבר הכביש, ניסו להבין את תופעת הטבע המוזרה שנפלה עליהם משום מקום. עברו כמה שניות של הלם ולאט־לאט חיוכים פשטו על פני האנשים, עד שלפתע אחד האזרחים, איש עם זקן גדול, פרץ בצחוק.
הגשם הירוק היה למעשה אלפי עצים ריחניים שהוטלו באותו יום על עיר החוף הלבנונית. עצים קטנים, עטופים בשקית פלסטיק, מהסוג שתולים בתוך המכונית כדי להפיץ ריח טוב של בושם זול. מבט נוסף גילה שעל צד כל עץ הופיע ציור ראשו של חסן נסראללה, מנהיג ארגון חיזבאללה, ומתחתיו כיתוב קטן בערבית: "ניפרד בריח טוב" - ביטוי שמשמעותו גם "תתנדף".
לכולם היה ברור שתוך זמן קצר יגיעו למקום נציגים של חיזבאללה ויחרימו את העצים הריחניים, מה שגרם לרוב האנשים למהר ולאסוף כמה מהם למזכרת. בלוגר לבנוני תיאר את האווירה ברחוב באותם רגעים: "הכול הגיע ארוז וחינם היישר מהשמים. מאות אנשים התחילו לשוטט ברחוב, ולאסוף את העצים הריחניים מהרצפה. אני בעצמי הייתי מופתע לחשוב שאני אחד מהם". הבלוגר אפילו דאג להחמיא למי שהאמין שעמד מאחורי המחווה האווירית זאת. "אני חייב לתת את הקרדיט לצה"ל הפעם", כתב. "אם מישהו בצה"ל קורא את זה, אתם צריכים לדעת שזה מסוג הדברים היצירתיים שעובדים. אני תוהה אם הם שכרו משרד פרסום במקרה הזה".
האירוע המוזר הזה הוא דוגמה למבצע של לוחמה פסיכולוגית (ל"פ) שהופעל על אזרחי לבנון. בניגוד לסברה המקובלת, מתברר שלוחמה פסיכולוגית לא מופעלת רק בימי מלחמה. "רוב האנשים בטוחים שהם לא חשופים ללוחמה פסיכולוגית כל עוד אין איזה מטוס שמפיל להם כרוזים על הראש, אבל צריך להבין שזאת רק טכניקה אחת", מציין ד"ר רון שלייפר, ראש המרכז לחקר ביטחון ותקשורת במרכז האוניברסיטאי באריאל, ומומחה ללוחמה פסיכולוגית. "כל אדם בישראל חשוף ללוחמה פסיכולוגית ברמה כמעט יום־יומית. בעולם שבו יש כל כך הרבה דרכי תקשורת, מהפצת שמועות ועד פייסבוק, הלוחמה הפסיכולוגית היא מימד נוסף בלחימה שאנחנו צריכים להיות מודעים לו".
האמת, לא כל האמת
מזה כמה עשורים טובים שלוחמה פסיכולוגית סובלת מיחסי ציבור בעייתיים למדי. בעיני רוב תושבי המערב היא נתפסת באופן מידי כפריבילגיה ששמורה רק למשטרים אפלים במיוחד - כמו רוסיה הסובייטית וגרמניה הנאצית, שעשו בה שימוש נרחב בעיקר במהלך מלחמת העולם השנייה. "היה סופר בריטי שאמר שיותר מוסרי להרוג את האדם מלהשחית את נשמתו, וזאת במידה רבה התפיסה של רוב האנשים בעולם המערבי היום על לוחמה פסיכולגית", מציין ד"ר שלייפר. "כביכול אם אתה רוצה מדינה ליברלית יפה וצודקת, אז אתה לא לוקח חלק בשיטות כאלה. בפועל, הרבה מדינות מערביות עושות שימוש בלוחמה פסיכולוגית כלפי חוץ, הן פשוט עושות את זה בשקט".
ההגדרה המדויקת למה בדיוק נחשב לוחמה פסיכולוגית נותרה גם היום עניין מעט אפור. "התפיסה הבסיסית שעומדת מאחורי ל"פ זה שלא תמיד צריך להרוג או לפצוע את האויב", מסביר ד"ר שלייפר. "במקום זה אפשר להשפיע עליו בדרכים לא אלימות, שבסופו של דבר יכולות לגרום לו לברוח משדה הקרב או אפילו להביא לכך שלא ירצה להגיע למצב של קרב מלכתחילה".
לוחמה פסיכולוגית הייתה קיימת מאז ומתמיד בהיסטוריה האנושית, אבל מי שהפכה את העניין לתורה מסודרת הייתה המעצמה הבריטית. הם התחילו את השימוש בל"פ במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמלחמת העולם השנייה כבר שכללו אותו לתו"ל מסודר ומפורט. סוכנים בריטים הופעלו בתוך גרמניה הנאצית, ודאגו לפתח תחושה בקרב הציבור שיש רבים בקרבם שמתנגדים לשלטון. בין הפעולות הנועזות ביותר נכללו הנחת עלונים נגד המשטר בתאי שירותים ציבוריים, והפצת שמועות בפאבים המקומיים. זאת דוגמה של ל"פ בו גורמים לקהל היעד להאמין שהמסר הגיע ממקור ספציפי, שהוא למעשה לא המקור האמיתי.
לעומת זאת, קיים ל"פ בו הגוף שמוסר את הידיעה הוא זה שחתום עליה. דוגמה לכך אפשר למצוא במחקרו של ד"ר שלייפר שפורסם בעיתון "מערכות", שעסק בשימוש בלוחמה פסיכולוגית במבצע "עופרת יצוקה". במחקר פורסם שבמהלך המבצע נעשה שימוש ב"מלשינונים". מדובר בכרוזים שקוראים לציבור בעזה להציל את חייו ואת רכושו על ידי דיווח על מצבורי נשק ומלכודים. בכרוז עצמו הופיע הסמל של צה"ל, ומספר טלפון אליו היו יכולים התושבים בעזה להתקשר. בנוסף לכך הטיל צה"ל כרוזים שחתומים בשמו, ששימשו בעיקר להנחיות לציבור כיצד לנהוג ומידע בנושאים הומניטריים, כמו מתי ואיפה יחולק לציבור מזון.
נראה שבניגוד למחשבה המקובלת, אין כמעט מקום לשקרים בתחום הל"פ. "בלוחמה פסיכולוגית אתה חייב לספר את האמת, כי אתה רוצה שאנשים יאמינו לך", מציין ד"ר שלייפר. "גם ככה יש המון חשדנות כלפי מידע שמגיע מהאויב, וברגע שהוא מתגלה כשקר, השימוש בל"פ כבר לא אפקטיבי. אבל אם אתה מספר לאויב את האמת - לדוגמה שבעוד שעה יגיעו אריזות מזון, ואתה עומד בזה - הוא יתגבר על החשש הבסיסי שלו ויתחיל לעקוב אחרי המידע שאתה נותן לו. כמובן שמדובר באמת מזווית מסוימת, שמשרתת את המטרות שלך, אבל כדי שהל"פ יעבוד העובדות עצמן חייבות להיות נכונות".
אין מלחמה נקייה
בלי לשים לב, הציבור הישראלי נחשף יותר ויותר ללוחמה פסיכולוגית של גורמים עוינים. עיקר המידע מגיע מארגוני הטרור שמצאו בל"פ אמצעי נוח לשימוש. דוגמה לכך ניתן למצוא בתקופה בה שהה גלעד שליט בשבי, במהלכה נחשף הציבור הישראלי למלחמה פסיכולוגית מתמדת מצד ארגון חמאס. בין השאר הופץ ציור קיר בו נראה שליט כאדם זקן בשבי, או סרטון שהפיצה הזרוע הצבאית של חמאס ברשת, שגם בו נראה איך הזמן חולף וגלעד לא שב. "מדינות ערב מאז ומתמיד השתמשו בל"פ על ישראל", מסביר פרופ' אייל זיסר, מרצה באוניברסיטת ת"א ומומחה למזרח התיכון. "הדוגמאות הראשונות ללוחמה פסיכולוגית היו שידורי רדיו מקהיר ודמשק שהתחילו לשדר בשנות ה־50 בשפה העברית. אלה היו שידורי תעמולה לא ממש מתוחכמים, שבעיקר ניסו לזרוע פחד בקרב הציבור הישראלי. בארץ השידורים האלה התקבלו בגיחוך, בעיקר בגלל העברית העילגת ואי־הדיוק בפרטים. אבל מי שלקח את זה שלב נוסף היו ארגוני הטרור, ובראשם חמאס וחיזבאללה".
ארגוני הטרור מצאו בל"פ כלי זול ואפקטיבי שיכול להשפיע על הציבור הישראלי. "מאז ומתמיד לוחמה פסיכולוגית הייתה נשקו של החלש", מסביר ד"ר שלייפר. "ארגוני הטרור הבינו שאם אין להם את הנשק לעצור את ישראל, הם פשוט ימנעו מישראל להשתמש בנשק שלה. דוגמה לכך היא הניסיון הבלתי פוסק להציג כניסה של כוחות צה"ל לעזה כמלכודת מוות".
מעבר לסיבות הטכניות, ארגוני טרור משתמשים בלוחמה פסיכולוגית משום שהיא לא פעם משתלבת עם מטרותיהם בצורה הטובה ביותר. "כל התכלית של טרור היא בסופו של דבר ליצור אצל אנשים מצב פסיכולוגי של פחד", מסביר ד"ר שלייפר. "למרות שיש שימוש באלימות, גם השימוש באמצעי הפחדה משרת את הארגונים האלה, שמנסים להלך אימה על האוכלוסייה הכללית".
נראה גם שדרכי התקשורת שהולכות ומתפתחות, בעיקר בתחום האינטרנט, משחקות לידיהם של ארגוני הטרור. אם פעם רק למדינות גדולות היו המשאבים להפעיל ל"פ, היום כל אדם עם גישה לאינטרנט יכול לבצע זאת באופן עצמאי. חיפוש זריז בגוגל יביא אתכם לאתר הבית של ארגון חיזבאללה, בו תוכלו לקרוא, בעברית פשוטה שלא חפה מבעיות תחביר, ידיעות חמות על נושא ועדת פלסנר, או מאמר מורחב על משה סילמן שהצית את עצמו בהפגנה. "נסראללה דואג להגיד כל הזמן שהוא קורא הכול על ישראל ומכיר את הישראלים יותר טוב משהם מכירים את עצמם", מספר פרופ' זיסר. "לעשות אתר אינטרנט כזה הוא שיקוף של התפיסה הזאת, ודרך בלתי אמצעית להגיע לציבור הישראלי".
גם במקרה של חמאס וגם במקרה של חיזבאללה, הלוחמה הפסיכולוגית הפכה לחלק בלתי נפרד מהלחימה עצמה. "בחיזבאללה לכל מחלקה יש קצין שאחראי על התחום", מגלה ד"ר שלייפר. "הרבה פעמים בכלל לא משנה להם אם הם עמדו ביעד המבצעי או לא, העיקר שהם יצאו עם תמונות וחומרים שהם יכולים להוציא כל"פ שמראה את התוקפנות הישראלית כביכול".
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" כמו גם במלחמת לבנון השנייה נעשה שימוש זהה בל"פ נגד ישראל. "עיקר העבודה של חמאס וחיזבאללה אז היה להוציא כמה שיותר תמונות מתוך הלחימה שיציגו את ישראל כמדינה תוקפת וחסרת רחמים", אומר ד"ר שלייפר. "במצבים כאלה ההבדל בין הסברה לל"פ הופך לעניין סמנטי בלבד".
מעבר לכך, נראה שיש מקרים רבים בהם לוחמה פסיכולוגית פשוט נוגעת בנקודה הרגישה ביותר של האדם. "בני־אדם חיים את החיים בצורה שמנותקת מהמציאות עצמה", מסביר ד"ר שלייפר. "אנחנו אוכלים בשר, אבל לא רוצים לראות איך שחטו את הפרה, אנחנו מנהלים מלחמות, אבל לא רוצים לראות בעיניים את ההשפעה - אז אנחנו מנהלים אותן מרחוק עם מצלמות ומזל"טים. בפועל, אחת הטכניקות של ל"פ היא פשוט לחשוף בפני האזרחים את הפנים האמיתיות של המלחמה. אין דבר כזה מלחמה נקייה, וכשאנשים רואים פתאום תמונות של גופות - זה הורג להם את המערכת הרציונלית, עד שהם לא יודעים איך להתמודד עם זה".
לא מעשה כשפים
העברת המסרים בלוחמה פסיכולוגית יכולה להיעשות בדרכים רבות משניתן לדמיין. כך למשל, קירות הגרפיטי בשטחי הרשות מהווים כבר שנים זירת קרב בה מתנהלת מלחמת ל"פ.
מציורים של מסגד אל־אקצה ועד למפת ישראל בצבעים של דגל פלסטין - לא פעם עשה הצד הפלסטיני שימוש בקירות, בניסיון לפגוע במורל של לוחמי צה"ל, ולעורר את התקשורת הזרה. "הבנו שגרפיטי הוא דרך מרכזית להעברת מסרים בחברה הפלסטינית, ולכן גם אנחנו השתלבנו במגרש הזה", אומר סא"ל (מיל') רמי, לשעבר מפקד היחידה ללוחמה פסיכולוגית בחיל המודיעין.
הבעיה בגרפיטי, כמו בשאר האמצעים בהם עושה הלוחמה הפסיכולוגית שימוש, היא שמידת האפקטיביות שלהם נותרת לא פעם בסימן שאלה. "אין מה לעשות, לפעמים רואים השפעה של מבצע כזה או אחר רק כעבור שנתיים, ולפעמים לא ניתן לזהות בכלל אם הייתה השפעה משום שמדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים", אומר סא"ל רמי. "השמיכה התקציבית קצרה ויש כאלה שלא מוצאים את הטעם להשקיע בתחום שאת העשייה שלו לא תמיד רואים בעין. קשה להתרגל לרעיון שבצה"ל יש יחידה שלא יורה כדורים אלא יורה מסרים".
כיום מי שאחראי על תחום הל"פ בצה"ל הוא גלגול חדש של היחידה ללוחמה פסיכולוגית. מבט החוצה על יחידות ל"פ מקבילות בעולם, מגלה שהצבא האמריקאי הוא מי שמוביל כיום את התחום. "ראשי התיבות של הגוף שעוסק בל"פ בצבא האמריקאי זה 'מיסו' - כמו המרק היפני. דאגו לתת לזה שם תמים, כי גם בארה"ב ללוחמה פסיכולוגית יש קונוטציה שלילית בציבור", מספר ל"במחנה" הֵרבּ פרידמן, מומחה אמריקאי ללוחמה פסיכולוגית, ששירת שנים רבות בצבא ארה"ב. "יש יחידה סדירה שמונה כאלפיים חיילים שעוסקים בתחום, כשבנוסף אליהם יש עוד כמה יחידות במילואים. הרבה פעמים מדובר באנשים הכי איכותיים בצבא האמריקאי, שלרבים מהם יש תואר בפסיכולוגיה או בפרסום, בנוסף להכשרה שהם מקבלים בתוך היחידה".
במלחמת המפרץ הראשונה דאגה היחידה להפיץ עשרות אלפי כרוזים שעוצבו בדיוק כמו שטרות עיראקיים. היתרון בכרוז היה שהוא גם משך את תשומת הלב של החיילים העיראקים, וגם נתן להם תירוץ במידה ונתפסו על ידי מפקדיהם קוראים את הכיתוב על השטר, שכן היו יכולים לטעון שלא הבינו שמדובר בתעמולה אמריקאית. "באופן כללי, הצבא האמריקאי מנסה לגרום לאוכלוסייה המקומית ולחיילים הזוטרים לחשוב שהוא בעדם", אומר פרידמן. "היחידה ללוחמה פסיכולוגית דואגת להעביר את המסר שלצבא אין עניין להילחם באנשים הפשוטים, אלא בשלטון המושחת שלהם, וזה הרבה פעמים מסר שעובד מצוין".
בימים אלה פועלת היחידה בעיראק, כחלק מהשהות האמריקאית במדינה. "אחת השיטות במהלך תקופת הלחימה הייתה לפרסם תמונות לוויין בהן הופיעו לוחיות רישוי של בכירים עירקים. המטרה הייתה לגרום לאנשים לחיות בתחושה שהצבא רואה כל צעד שלהם", מסביר פרידמן. "היום, אחרי שהשלטון כבר נפל, היחידה בעיקר עושה קמפיינים שמעודדים אנשים בעיראק לתמוך בדמוקרטיה".
אף על פי שצבא ארה"ב משקיע משאבים גדולים בנושא של לוחמה פסיכולגית, גם שם ברור שלא מדובר באמצעי שמספיק כדי להכריע מלחמה. "בסופו של דבר לוחמה פסיכולוגית זה עוד מימד בלחימה, אבל היא לא תעבוד לבד", קובע פרידמן. "גם אם היו לארה"ב שלוש אוגדות ל"פ, היא לא הייתה כובשת את עירק בלי כוח צבאי. לדרוש מחיילים להיכנע סתם ככה זה לא באמת עובד, אבל כשאתה משלב את זה עם יתרון בשדה הקרב והפצצות בלתי פוסקות, אתה כבר נשמע הרבה יותר משכנע".
נראה שעם הפיכתם של אמצעי התקשורת בין בני־אדם לפשוטים וזמינים יותר, מתחזקות גם היכולות של גורמים עוינים להפעיל עלינו ל"פ - מחשבה שמכניסה לא מעט אנשים ללחץ. "צריך להבין שלוחמה פסיכולוגית זה לא איזה מעשה כשפים, זה לא שמישהו משתיל לך מחשבות רנדומליות בתוך המוח", מדגיש פרידמן. "הל"פ לרוב אפקטיבי באמת רק בתנאי קרב. אדם שיהיה מספיק פיקח וער לסביבה לא ייתן לזה להשפיע עליו. בכל מקרה, גם מי שתומך בשימוש בלוחמה פסיכולוגית וגם מי שלא, צריך להבין שהיא קיימת סביבו - והוא צריך להיות מודע לזה בכל החלטה שהוא מקבל".