דמיינו את התרחיש הבא: זוג מטוסי קרב מסוג סופה של טייסת אבירי הזנב הכתום עמדו על המסלול של בסיס חצרים כשהם חמושים בפצצות חכמות. בירושלים הכניס המזכיר הצבאי של ראש הממשלה פתק שעליו נכתב, "הנשק בדרך לנסראללה, המטוסים מוכנים". ראש הממשלה ביקש הפסקה, יצא לחדר צדדים והתקשר לרמטכ"ל. זה הסביר לו שמדובר בטילי נ"מ שנמצאים בדרך למחסנים של נסראללה, טילים שבהחלט יכולים לפגוע במטוסי חיל האוויר. "איפה הרוסים?", שאל ראש הממשלה. הרמטכ"ל ענה, קרובים מאוד. זה בתחום של ה-SA-22, מערכת הקרב הרוסית. רוה"מ ידע שה-SA-22 חמושה בטילים בעלי טווח של 20 ק"מ והיא יכולה לפגוע במטוס עד לגובה של 15,000 רגל. הוא גם ידע שהמשלוח האסור נמצא בתחום ההשפעה של הרוסים בסוריה, ושיש סיכוי טוב שהם ינסו לפגוע במטוסים הישראלים. בחצרים המתינו ארבעה טייסים ונווטים, מחכים לאישור המראה. ראש הממשלה תופף בעצבנות על השולחן, יודע שלפניו דילמה שיכולה להבעיר את המזרח התיכון.
שאלה אחת הפכה לאחרונה למסקרנת במיוחד: האם יתכן מצב שבו כוחות צבא ישראלים יתקפו כוחות של הצבא הרוסי – או להפך? בימים האחרונים עסוקים גופי מודיעין בעולם, ולצדם כלי תקשורת רבים, בספירת מלאי של הצבא הרוסי בסוריה. מה שהחל בכוח של כמה "יועצים" וארבעה מטוסי יירוט, קפץ תוך זמן קצר לעשרות מטוסי קרב, מסוקים, טנקים והרבה מאוד לוחמים, או בעגה הצבאית – Boots on the Ground. דבר אחד בטוח: מי שיקבע מה יקרה פה זה רק אדם אחד, ולדימיר פוטין. זאת הסיבה שראש הממשלה לקח איתו את הרמטכ"ל ואת ראש אמ"ן לביקור אצל המנהיג הרוסי, בניסיון להבין מה הכוונות שלו ואולי גם מה מרחב התמרון של ישראל.
המצב החדש העלה סדרה של שאלות קשות. מה יעשה טייס ישראלי אם סוללת נ"מ רוסית תינעל עליו? מה יקרה כשמטוס קרב ישראלי יפגוש בשמי סוריה מטוס קרב רוסי? האם במצב החדש ישראל תתקוף, כפי שמיחסים לה על פי פרסומים זרים, נשק שמיועד לחיזבאללה? מה יקרה לקו האדום המפורסם של מדינת ישראל? ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל עמוס ידלין, אמר כי "ההשערה היא שלא נתקוף כל צד על הקרקע בסוריה, אלא אם כן תהיה לנו תמונה מצוינת של מי שיהיה או לא יהיה שם". על האפשרות שישראל ורוסיה ייקלעו לחילופי מהלומות, אמר רם בן ברק, מנכ"ל משרד המודיעין: "עשויות להיות לכך השלכות עלינו, לצערי".
זה ללא ספק תפוח האדמה הכי לוהט במזח התיכון. מאז שהחלו להתפרסם בכלי התקשורת ידיעות על הגברת המעורבות הרוסית אנחנו בפז"ם מנסים להבין מה יקרה אם. לא שאלה פשוטה, וכזאת שרוב הבכירים והמומחים מעדיפים להימנע מלענות עליה. "הנבואה ניתנה לשוטים", אמר לי אחד ממפקדי העבר של חיל האוויר. אחר הוסיף, "כולם יודעים מה יקרה, אבל מפחדים לחשוב על האפשרויות". היו מעטים שכן הסכימו להתראיין, כמו למשל סא"ל במיל' י', ששירת שנים רבות בתחום המחקר של המודיעין. "מי שחושב שאפשר להתנהג פה כמו בת יענה שכח כמה פרקים מההיסטוריה שלנו", אמר.
הכוחות הרוסים בסוריה
על פי מה שידוע, נכון לעכשיו, יש בסוריה כ-35 מטוסי קרב רוסים. ארבעת הכוכבים הראשונים שהגיעו לשם היו מטוסי הסוחוי 30, מטוס קרב דו מושבי לעליונות אווירית, המקביל ל F-15 המוכר. המטוס הזה אמנם נושא מגוון של פצצות חכמות, אולם משימתו העיקרית היא עליונות אווירית וקרבות אוויר. "אנחנו יודעים שלמורדים אין מטוסי קרב נכון לעכשיו, בטח לא משהו שיאיים על הרוסים, ואנחנו יודעים שמטוס כזה נועד לשמור על מטוסי התקיפה, ולכן יכולים להעריך שהם הביאו אותם לשם למקרה שיהיה עימות עם חיל אוויר זר שיכנס לרוסיה למטרות כאלה ואחרות", מציין רס"ן במיל א', טייס ואיש מודיעין חיל האוויר. "נכון לעכשיו לא מדובר ביותר מתעודת ביטוח אבל לך תדע".
לסוריה הגיעו גם 12 מטוסי קרב מסוג סוחוי 25, "מטוס לסיוע אווירי", ועוד 12 מטוסי סוחוי 24, מטוס תקיפה כבד בכל מזג אוויר בו הטייסים יושבים אחד לצד השני. מטוס כזה של חיל האוויר הסורי הופל לפני שנה על ידי ישראל אחרי שחדר לרמת הגולן. הרוסים שלחו גם בין 7 ל-10 מסוקים מסוג מי 24, מסוק קרב כבד שגם יכול לשאת כיתת חיילים בבטן שלו.
לצד אלה ישנם דיווחים גם על מטוסים מסוג מיג 31, מטוס יירוט ארוך טווח ובעל מהירות גבוהה, וגם מסוקי קרב מסוג מי 28, המקביל לאפאצ'י שלנו. נכון לעכשיו את אלה לא ראו בתמונות שיצאו מסוריה ולכן לא ברור עד כמה הדיווחים האלה נכונים. לצד כלי הטיס אנחנו כבר יודעים שיש שם גם סוללות נ"מ מתקדמות, טנקים, נגמ"שים והרבה מאוד חיילים.
חוקר האינטרנט והמודיעין רונן סולומון חשף כי ספינת הטילים הרוסית "מוסקבה של הצי הרוסי בים השחור" חצתה בסוף השבוע את המצרים הטורקיים בדרכה לחופי סוריה. לדבריו הספינה מצוידת במגוון מערכות רדאר ומכ"מי נעילה, ובמגוון טילי שיוט מתקדמים לצד הגרסה הימית של האס-300 – מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח של 195 ק"מ. ההגעה של הטיל הזה לסוריה רק מגבירה את החשש, ובעיקר הופכת את השאלות של "מה אם" לקשות עוד יותר.
כמו שזה נראה כרגע הכוח הזה עוד צפוי לגדול ולהתפשט. בשיחה עם "רויטרס" אמר אלוף במיל' עמוס גלעד: "היקף הפעילות לא ברור דיו. הם עוד לא התחילו לעבוד. הם רק בונים את היכולות שלהם".
השאלות קשות, התשובות עוד יותר
כדי להבין את הדילמה הקשה, נמשיך לתאר את התרחיש איתו פתחנו את הכתבה: זוג מטוסי הקרב מסוג סופה שהמריאו מבסיס חצרים טסו לכיוון הים התיכון וחדרו לסוריה מכיוון מערב. הם התחמקו מאתרי המכ"ם, חצו את לבנון ולאחר מכן ניסו להגיע מדרום, נזהרים שלא להיכנס לשטח האדום – השטח של הכוחות הרוסים בסוריה. "2 דקות למטרה", אמר המוביל. בקוקפיט הכינו את המפסקים למצב שיגור. לפתע צפצוף באוזניות ונורות אדומות, "אחד משתיים משהו נעל עליי", דיווח בקשר. לשניים לא היה ספק – סוללת נ"מ של הרוסים נעלה את המכ"ם שלה על מטוס הקרב הישראלי, אך עדיין לא שיגרה את הטיל. סוג של מסר: "עדיף שתעזבו את האזור". המוביל מדווח לבקרה, דיווח שנשמע גגם בבור של חיל האוויר. ה"שולט" צריך להחליט: לתקוף את המטרה ולהתעלם מהנ"מ; לתת לטייסים את ההוראה להגן על עצמם ולירות; או לעזוב מבלי לבצע.
יורים או לא יורים? תוקפים או לא? כל החלטה פה, נדמה, עלולה להוביל לעימות עם מעצמה צבאית ואולי למלחמה אזורית.
לרס"ן במיל א', מחיל האוויר, חשוב להבהיר כי "טייס לא ייקח על דעת עצמו את ההחלטה. הוא לא ירה בלי פקודה גם אם יורים עליו. זה תלוי ברמת הסיכון, ואת הניתוח יעשו הרבה לפני ההמראה. אבל אם יהיה מצב שאתה באוויר ויש איום, ההחלטה מה לעשות תגיע משדרות הפיקוד הגבוהות ביותר, גם מעבר לצבא. אני מניח שיהיו מקרים שיקפלו את המשימה ויהיו מקרים שלא. זה מאוד תלוי מה תוקפים ואיפה". הוא מציין בנוסף שלחיל האוויר יש "יכולת טובה" לתקוף תוך כדי התחמקות מהנ"מ, אולם הדילמה פה קשה משום שיש סיכוי שהמטוס יפגע ואז נמצא טייס ישראלי תלוי על מצנח בסוריה.
חשוב לציין שהשניים מתבססים על מה שפורסם בכלי התקשורת, ולא מספרים האם ישראל תוקפת בסוריה. הם מתבססים על דברי הפרשנים, ודברי לשעברים שהתראיינו לכלי התקשורת כמו הריאיון של ידלין לרויטרס, של רם סן ברק והנסיעה של ראש הממשלה.
סא"ל במיל י' מסתכל על התמונה בצורה רחבה יותר. "הדילמה תהפוך לקריטית ומרכזית יותר ככל שיעבור הזמן. נכון לעכשיו הרוסים מרוכזים באזור החוף, יש שמועות על עוד כמה ערים, אבל בגדול הם לא נמצאים במקום שיכול להשפיע על תקיפה כזו או אחרת. אבל, ופה הבעיה, הבעיה תגדל ככול שהם יתפשטו לכיוון מקומות כאלה ואחרים, אז אנחנו נראה את ההחלטות הופכות לקשות הרבה יותר". הוא הרשה לעצמו להעריך ש"הקו של מדינת ישראל יהפוך לגמיש הרבה יותר. אין מה לעשות, יהיו מקרים שיוותרו על התקיפה ויהיו מקרים שייקחו את הסיכון אחרי שיעשו ניתוח סיכונים מדוקדק".
מה יקרה אם סוללת נ"מ תנעל על מטוס ישראלי?
"רוב הסיכויים שלא ירו על הסוללה הזו. שוב, זה תלוי בסוג ההברחה. במקרים של קו אדום חזק, אם נגדיר את זה ככה, יגידו לטייס לתקוף תוך שהוא מתעלם מהסוללה אבל מגן על עצמו. צריך להגיד שלפוטין אין שום אינטרס להפיל מטוס ישראלי. השרירים שלו מכוונים למדינות המערב ולשאיפות שלו, מלחמה עם ישראל לא מעניינת אותו. הבעיה היא שיש מקרים שדברים קורים מבלי שאתה מתכוון שיקרו, וזה הסיכון האמיתי. למשל, יכול להיות מקרה שמפקד סוללה רוסי ירה למרות שהוא לא אמור. כבר למדנו שתקריות מתדרדרות מאוד מהר מבלי שאף אחד מתכוון, זו הסכנה האמיתית בכל הסיפור הזה".
ואם מטוס קרב רוסי יירט מטוס ישראלי?
"לדעתי רוב הסיכויים שיקפלו את המטוס התוקף (מסרב להגיד מטוס ישראלי). תלוי איפה יהיה המפגש, באיזה שלב של המשימה. אם זה לפני וקרוב ליעד אז יש סיכוי טוב שיתקפו, אחרי בטח שיעשו הכול כדי להתחמק מהמפגש".
מה יקרה אם יעד התקיפה קרוב לכוח רוסי?
"חקר מטרה זה משהו שקורה כל הזמן, בעזה לבנון ובכל גיחה. יש מקומות שייקחו את הסיכון, אבל ישתמשו בחימוש כזה שרוב הסיכויים שהם לא יפגעו. יש תשובה מבצעית לכל דבר, השאלה כמה סיכון אתה לוקח על עצמך. כי בסוף גם הנשק הכי מדויק יכול להרוג אנשים שלא רצית להרוג, וראינו את זה בעבר. לפעמים אתה מגלה אחרי שהמטרה שלך הייתה מאוישת באנשים שלא ידעת שהם שם. זו בעצם הסכנה האמיתית של הסיפור הזה. לא משנה כמה המודיעין שלך טוב, לפעמים אתה מגלה שהיו שם אנשים שלא היו צריכים להיות. ככול שהרוסים יתפשטו בסוריה, ונראה שזה הכיוון, הסכנה הזו תגדל".
גם סא"ל י' וגם רס"ן א' לא מאמינים שמדינת ישראל תפגע בחיילים רוסים באופן יזום. "גם לא כדי להעביר מסר כמו שהיה בעבר. 2015 זה לא 1970". השאלה שצריך לשאול, היא אם הרוסים לא יראו בזהירות הישראלית חולשה כמו שהיה בעבר – חולשה אותה ירצו לנצל.
כשכן לקחו את הסיכון
כשסא"ל במיל' י' דיבר על העברת מסר כמו בעבר, הוא התכוון להפלה של חמישה מטוסי מיג 21 של חיל האוויר הרוסי במלחמת ההתשה.
במלחמת ההתשה חיל האוויר עשה בשמי מצרים כבשלו, ותקף בעומק יעדים אסטרטגיים. מכיוון שהמצרים לא הצליחו להתמודד עם תקיפות העומק של ישראל הם ביקשו מברית המועצות לסייע להם בהגנת המולדת ומפה ועד להתנגשות עם הרוסים הדרך הייתה מאוד קצרה. בתחילה ניסו בחיל האוויר להתחמק ממפגש עם הטייסים הרוסים, שמצדם ניסו מספר פעמים להפיל את מטוסי חיל האוויר. בישראל הבינו שהרוסים רואים את ההתחמקות הישראלית כחולשה, ובאישור הממשלה החליטו לעשות מארב לרוסים.
ב-30 ביולי 1970, סמוך לשעה שתיים בצהריים, נכנסו לעומק מצרים ארבע מטסי מיראז', כביכול למשימת צילום. הרוסים ראו בהם טרף קל ויצאו ליירט אותם. הם שלחו שתי רביעיות של מטוסי מיג 21, אחת מדרום ושנייה מצפון, דקות ספורות אחר כך שלחו הרוסים רביעייה נוספת ולמפקדי המבצע היה ברור שהם נפלו בפח. ברגע שהגיעו הרוסים למטוסי הצילום שטסו בגובה רב הפתיעו אותם מטוסי הקרב שהוצבו בנקודות שונות, רביעיית פנטומים ושתי רביעיות של מטוסי מיראז'. בנוסף הופעלה חסימת מכ"ם של המצרים ואנשי מודיעין חדרו למערכת הקשר של הטייסים הרוסים והתחזו לבקרים רוסים. הקרב הסתיים אחרי שחמישה מטוסים רוסים הופלו מול אפס ישראלים. בפעם ההיא, זה לא גלש למלחמה עם הרוסים.
"אתה שואל אותי אם היום יהיה מישהו שייקח על עצמו החלטה כזו", אומר סא"ל במיל י', "אני די בספק. אבל לך תדע, זה יכול להגיע גם לשם. זה תלוי באינטרסים של השחקנים בזירה, כולל ארה"ב. בוא ניקח תרחיש דמיוני שהאמריקאים מחליטים לחזור ולשחק בזירה כמו בעבר, נותנים גב והרוסים מנסים לפגוע במטוסי חיל האוויר. יכול להיות, נכון?". ואז הוא מדגיש, "אני אומר שוב ובכוונה חוזר על זה, כשהרוסים יתפשטו לשאר סוריה ויהפכו מעורבים יותר, וכרגע נראה שזה הכיוון, אז הסכנה של עימות תגבר. לדעתי זה בהחלט הכיוון. אני מעריך שאנחנו מדברים על תקופה של חודש, אולי מעט יותר. נדע שזה קרה כשנראה סרטונים שיצאו משם עם חיילים רוסים, טנקים ומטוסים מזרחה ודרומה לאיפה שהם היום".
אחרי הפגישה של נתניהו עם פוטין פורסם כי הוחלט להקים גוף תיאום בין המדינות, שמטרתו היא למנוע עימות שכזה. "זה גוף חסר תוכן שנועד להרגיע את מי שלא מבין", אומר בתגובה סא"ל במיל י'. "הרוסים לא יתנו לנו מידע על פריסת הכוחות שלהם ואנחנו בטח שלא נספר להם מתי נתקוף ואיפה. חד משמעית, לא יהיה שום תיאום לפני תקיפה וזה ממש לא משנה מי התוקף". לדבריו היתרון היחיד של גוף כזה, "זה להרגיע את המצב במקרה של תקלה. למשל מה שאתה דברת עליו שנ"מ רוסי נועל על מטוס ישראלי, או שחמור מזה נוצר איזה קליק של קרב מקומי. אז גוף כזה יהיה רלוונטי להעברת מסרי והרגעת המצב. אבל מי שחושב שגוף כזה או אחר יכול למנוע תקלות מהסוג הזה לא יודע איפה הוא חי".