סמ"ר מארק דה אלנקר, לוחם ביחידת הסודית "הכומתות הירוקות" של צבא ארצות הברית, שוחח עם בתו המאומצת אוקטביה אוסבורן לפני שנשלח לאפגניסטן ב-11 בפברואר. הוא ביקש מאוקטביה בת ה-17, אותה הוא גידל מאז שהייתה בת 3, לשמור על אמה ועל שני אחיה הקטנים בזמן שהוא מוצב מעבר לים. "הוא אמר לי שהוא יחזור לכבוד טקס סיום התיכון שלי", נזכרה אוקטביה בדברי אביה, "הוא הבטיח". אך לרוע המזל, דה אלנקר לא הצליח לעמוד בהבטחתו. הוא נהרג באפגניסטן ב-8 באפריל כשהוא רק בן 37.
"עברנו לפלורידה בעקבות ההצבה החדשה של מארק, ממש באמצע שנת הלימודים האחרונה של אוקטביה", סיפרה נטשה, אלמנתו של דה אלנקר. "תארו לכם כמה היה לה קשה לעזוב והתחיל מחדש בשנה האחרונה. אבל היא מעולם לא התלוננה. היא אימצה את המצב והפכה אותו להכי טוב שאפשר".
זמן קצר לאחר מותו של דה אלנקר פנה חבר מיחידתו לנטשה כדי לשאול על טקס סיום הלימודים של אוקטביה. "הם שאלו אותי אם ההנהלה של בית הספר תאפשר לחיילי היחידה להגיע לטקס", נזכרה נטשה. "שאלתי כמה יגיעו, והוא ענה לי 'בערך 80', הייתי בהלם". אוקטביה שמעה שכמה מחברי הצוות של אביה התכוונו להגיע לטקס הסיום שלה, אבל היא לא הבינה את סדר הגודל של הדברים: לטקס הסיום הגיעו לא רק 80 הלוחמים מיחידת העילית "הכומתות הירוקות", אלא גם בנות זוגן וילידיהם. "הגענו לטקס והמקום היה מלא בחיילים שהגיעו לכבד אותנו. הם לקחו פסק זמן מהחיים העמוסים שלהם כדי למלא את הריק שנוצר לנו בחיים. הם הראו לנו איזה גב יש למשפחה שלנו", נזכרה נטשה, עדיין בפליאה.
אוקטביה חשבה שבגלל שמדובר בחיילים הם יהיו שקטים לאורך כל הטקס, והגיעו רק כדי לכבד אותה ואת משפחתה בנוכחותם. היא הופתעה כשקראו את שמה לקבלת התעודה, והד עצום של חיילים מריעים חצה את בית הספר. "לא ידעתי מה להרגיש. זה היה מאוד מרגש", סיפרה.
למי שלא מכיר, "הכומתות הירוקות" היא יחידה סודית של צבא ארצות הברית. חייליה מאומנים לניהול "לוחמה לא קונבנציונלית", לביטחון פנים במדינות זרות, להכרת שטח האויב, לקרבות פנים מול פנים, לחילוץ בני ערובה וללוחמה בטרור. לוחמי היחידה לומדים להסתנן לאזורים עוינים בציפייה לקרבות ממושכים בקנה מידה גדול.