מה מביא אדם שניצל מהתופת לרוץ שוב לתוכה? כמחצית מהכוח הלוחם של ישראל במלחמת העצמאות הורכב מניצולי שואה. יותר מ-1,400 מהם נהרגו בקרבות. כך על פי מחקר של פרופסור חנה יבלונקה, חוקרת שואה מאוניברסיטת בן גוריון,
הניצולים שילמו על אומץ ליבם וגם לא מעט משום שנשלחו לשדות הקרב במהירות ובלי הכשרה הולמת. התקופה, רק נזכיר, אלצה את המפקדים להכשיר כמה שיותר לוחמים וכמה שיותר מהר.
בעדויות שהתפרסמו לימים על קרב לטרון, נטען בין השאר שאותם ניצולים נהרגו כאשר ברובים שלהם לא היו כדורים. הם פשוט לא ידעו איך לטעון את הנשק, אבל זה לא עצר אותם מלהסתער אל מול כדורי האויב.
שרדו את אושוויץ ונפלו מול הירדנים
בין אותם נופלים ניתן לספר למשל על טוראית עטרה אברמסון ז"ל שנולדה בפולין בשנת 1926 למשפחה חסידית מפורסמת. כל בני משפחתה נספו בגטו ויילון ובמחנות ההשמדה.
היא עצמה נשלחה בתחילה למחנה עבודה בגרמניה ומשם לאושוויץ. למרות זאת, ב-1946 היא ניסתה לעלות לישראל באניית המעפילים כ"ג שיצאה מאיטליה עם עוד 800 ניצולי שואה. הבריטים תפסו את האנייה ושלחו את הניצולים לקפריסין, ולכן לארץ היא הגיעה רק ב-1947.
עם פרוץ מלחמת העצמאות, היא התגייסה ועברה הכשרה כלוחמת וחובשת. למרות היותה "נצר אחרון" למשפחתה היא נלחמה לצד עמיתיה בגוש עציון. ב-12 במאי 1948 הלגיון הירדני תקף ויום לפני הקמת המדינה, הצליח לפרוץ את קו ההגנה של לוחמי הגוש.
הלוחמים היהודים נכנעים, אולם הירדנים פותחים עליהם באש. הם נמלטים למבנה אך הירדנים מפוצצים אותו על יושביו, בהם עטרה ז"ל. בת 21 הייתה במותה.
על פי המחקר שבארכיון כפר עציון, בקרב על גוש עציון נפלו 15 שורדי שואה שהיו נצר אחרון למשפחתם, ובכך למעשה נגדע הענף האחרון של עץ השורשים. הערכה היא שמספר הנופלים שהיו לנצר אחרון ונפלו בכל מערכות ישראל עומד על כ-250.
נקמת התקומה
"הלחימה המשותפת על המדינה הקנתה לרבים מהעולים תחושה מידית של בעלות על הארץ ושל שייכות, שללא ספק זרזה את תהליך קליטתם ובמידת מה גם עמעמה את טראומת ההגירה", מציינת פרופ' יבלונקה במחקרה.
"היבט חשוב נוסף היה להתגייסות זו, והוא קשור בטראומת השואה. הלחימה שיככה אצל חלק מהניצולים את תחושות הנקמה שתססו בתוכם והעניקה איזושהי משמעות לאסון שעבר עליהם. רבים מהם כינו תהליך זה כ'נקמת התקומה'. תחושות אלה היו בוודאי בין הגורמים לכך שעד מהרה התברר לבני הארץ, כי המגויסים הניצולים אינם נופלים מהם לא כלוחמים ולא במוטיבציה ללחימה".
כמה שזה נשמע מוזר בישראל של 2019, היחס לניצולי השואה בעשור הראשון של המדינה, ולמעשה עד משפט אייכמן היה כאל "פחדנים שהלכו כצאן לטבח". שליחי המדינה שנשלחו להביאם ארצה תיארו אותם, בין השאר, כ"עדת קבצנים גדולה".
אחד השליחים הגדיר את ניצולי השואה כמי ש"אינם החומר האנושי האידיאלי". ואחר הזהיר כי "500 יהודים מהסוג שפגשתי באירופה יעשו את ארץ ישראל לבית משוגעים אחד גדול". אחר אמר לבן גוריון, שאם אכן יעלו 100 אלף מניצולי השואה הם יביאו חורבן על הארץ. בן גוריון השיב לו "תהיינה לנו צרות, הודה, אבל אלה צרות מיהודים".
מניצולים למפקדים באוויר, בים וביבשה
למרות היחס הזה של הממסד הם התגייסו לצה"ל בהמוניהם. למרות ששרדו מקומות כמו אושוויץ, טרבלינקה, ברגן בלזן, הם לבשו את המדים והגיעו לכל יחידות הצבא בים, באוויר או ביבשה. חלקם הפכו למפקדים בכירים מאוד בצה"ל.
בים היה זה למשל ד"ר אריה רונה ששרד את ברגן בלזן. בתחילת שנות ה-60 הוא סיים קורס חובלים בחיל הים, ובמלחמת ששת הימים כבר תפקד כמפקד ספינה שיוצא לתקיפות נגד המצרים. שנתיים לאחר מכן, הוא כבר חזר לאירופה, לצרפת ליתר דיוק, והשתתף במבצע שהדהים את העולם. במבצע, חיל הים הישראלי גנב ספינות טילים מצרפת שנבנו עבורו והצרפתים סרבו לשלוח לישראל, למרות שתמורתם שולמה.
במלחמת יום כיפור ד"ר רונה כבר מפקד ספינת טילים. מחיל הים הוא השתחרר בדרגת תא"ל, אחרי שהיה ראש מספן מודיעין ונספח צה"ל באיטליה ובצ'כוסלובקיה.טוב
טוביה רביב עשה זאת בחיל השריון, אליו הגיע אחרי ששרד את השואה, שם איבד את אביו. שבע שנים אחרי המלחמה הוא כבר לוחם וקצין בחטיבה 7 המפורסמת. במלחמת ששת הימים כבר פיקד על גדוד שפרץ את החזית המצרית באותה מלחמה.
במלחמת ההתשה, רביב הוא סגן מפקד כוח קומנדו שהורכב מלוחמי סיירת מטכ"ל, צנחנים ושריון, שהתחפשו לחיילים מצרים ואז, פשטו מאחורי הקווים שלהם תוך שהשמידו עשרות מטרות. במלחמת יום כיפור הוא מפקד על חטיבה 600 שנלחמה באזור החווה הסינית והשתתפה במבצע הצליחה. אחרי המלחמה, שיקם את החטיבה שדיממה קשות והשתחרר מצה"ל כנספח בטורקיה.
באוויר היה זה (בין השאר) סטפן לרון, שניצח את הנאצים והפך לטייס. הוא כמעט איבד את חייו בשואה ובשדות הקטל של מלחמת העולם השנייה, יותר מפעם אחת. שוב ושוב נמלט מידיהם צמאות הדם של הנאצים.
כאשר פרצה המלחמה הארוכה על עצמאותה של מדינת ישראל היה לרון, שגם איבד בזוועות את כל משפחתו, במקום הכי בטוח – סטודנט לכלכלה באנגליה. למרות זאת לא חשב פעמיים כשהגיע לסייע בהקמת חיל האוויר הישראלי.
ב-1962 השתתף לרון במבצע סודי, "מרבד הקסמים", אז חיל האוויר נחת בתימן והעלה לישראל את היהודים שם. די ברור שעבור ניצול השואה, מדובר היה במבצע מאוד משמעותי. לרון השתתף גם במלחמת ששת הימים, כ"יועץ אווירי של פיקוד המרכז".
ככזה הוא סייע לכוחות היבשה בהכוונת מטוסי קרב ופינוי אווירי של פצועים, מה שסייע לצה"ל לאחד את ירושלים ולכבוש שטחים ענקיים בימים בודדים. הוא גם היה שם במלחמת יום כיפור, למרות שהיה מרותק למיטה אחרי ניתוח.
צריך ספר שלם כדי לתאר את גבורתם של ניצולי השואה במדי צה"ל. ברור שלא הצלחנו לכלול בדברים אלו את כולם. אבל סיפוריהם מייצגים נאמנה את הגבורה של מי ששרדו והתייצבו להתמודד שוב מול המוות, למען העם והארץ.