"במסגרת התפקיד שלי יצא לי לסכל לא מעט פיגועים. אתה עובד די צמוד לשב"כ בשיתוף פעולה טכני שלא נפרט, והתחושות אחרי פעילות כזו זה היי מטורף. אתה מבין שהצלת חיים. רק שזה לא הסיפור כשאתה שותף למבצעים נגד טרור יהודי. כאילו אתה מבין מה אתה עושה, ברור לך כמה זה חשוב. אבל התחושות כקצין במדים שפועל נגד יהודים, זה משהו שאני לא יכול להסביר".
את הדברים הללו אומר קצין מודיעין במילואים שהשתתף בלא מעט סיכולי פיגועים שתכננו יהודים. בחודש ינואר האחרון פרסמנו כאן כתבה על "החטיבה לסיכול טרור וחתרנות מדינית בקרב מגזר ישראל וזרים", אותה יש מי שמכנים באופן מכוון כ"חטיבה היהודית", שם גנאי שהודבק לחטיבה, בהשראת המחלקה היהודית שהייתה יחידה באס דה (SD) סוכנות המודיעין של האס אס (SS) הנאצי, שאחראית על הפתרון הסופי ליהודים.
בעקבות הכתבה, קיבלנו פניות מחיילים וקצינים שסיפרו על הסיוע אותו מעניק צה"ל לשב"כ, חיילים שהוצפו ברגשות מעורבים, כשמצד אחד הם מודעים לחשיבות המבצעית של פועלם ומצד שני, חווים קושי נפשי לפעול במדי צה"ל מול יהודים. גם העובדה שצה"ל משתדל להסתיר את המעורבות שלו בנושא הזה לא מקלה עליהם.
לא פחות מהצבא גם בשב"כ מעדיפים להשאיר את צה"ל מחוץ למשחק הזה ולספוג את האש בעצמם, כפי שמסביר דביר קריב, ששירת כמפעיל סוכנים בחטיבה בין 1994 ל-2012 וכיום הוא איש חינוך העוסק בהרצאות לחיזוק הדמוקרטיה.
"זה קורה כדי לשמור על היותו של צה"ל גוף ממלכתי ומתוך הבנה שאתה פועל מול יריב ולא מול אויב", מסביר קריב את העובדה שהשב"כ מעדיף להיות הגוף שסופג את האש.
"הם מבינים למה הם שותפים"
חקירת טרור יהודי מתבצעת על ידי החטיבה לסיכול טרור לא-ערבי בשב"כ. החטיבה מורכבת ממפעילי סוכנים שאחראים על מרחב גיאוגרפי בגדלים שונים, בדומה לרכזים מהאגף לסיכול טרור ערבי. כמו כל יחידת שב"כ, היא פועלת בשת"פ עם אגף החקירות בשירות הבטחון הכללי ואגפים נוספים. אולם יש גם שיתוף פעולה עם גופים שונים בצה"ל שמספקים לה "שירות".
"זה לא קורה באופן תדיר כמו בשת"פ נגד טרור ערבי", מסביר מי שהיה קצין מודיעין בשטחים. "אבל בשנים האחרונות הפעילות הזו בהחלט גוברת והמספרים גדלים". הוא מסרב לפרט באיזה סיוע מדובר, ומבקש להגדיר אותו כ"סיוע טכני מגוון".
קצין מילואים אחר איתו שוחחנו, הסכים לספר רק על חלק מאותם אמצעים, "ישנו שימוש באמצעי תצפית שונים במקרים מסוימים, בעיקר לסיכול של פעולות 'תג מחיר' או מעקב אחרי גורמים רדיקלים בהתיישבות והחבר'ה מנוער הגבעות. הבעיה שהם מכירים את האמצעים האלה".
לדברי אותו קצין, "צריך להגיד שהדרג המפעיל של אותם אמצעים פחות מחובר לאנשי השב"כ אבל הם רואים אותם בבסיס, יודעים מי הם ולעשות את האחד ועוד אחד. הם מבינים למה הם שותפים". כשנשאל אם נתקל במקרה של חייל או קצין שסירב לעשות מה שביקשו ממנו הוא משיב בשלילה. "הם כן סיפרו על תחושה לא נוחה אבל גם הבינו את החשיבות ולא סירבו לעשות מה שביקשו מהם".
חייל בתפקיד מודיעיני המגיע מיישוב מעבר לקו הירוק שקיבל משימה בשיתוף השב"כ מספר על התחושות הלא פשוטות שלו. "אצלנו מי שמדבר עם שב"כ הוא שטינקר ואם מגלים שאתה בקשר איתם זה וואחד אירוע ופתאום, אתה מוצא את עצמך מסייע להם לפעול נגד האנשים שלך".
אותם אנשים מוצאים עצמם בקונפליקט מורכב במיוחד ולא פעם מרגישים קצת לבד. "אף אחד בעולם חוץ מחבר'ה כמוני לא יכול להבין כמה זה קשה", מציין אותו חייל בתפקיד מודיעיני. "התגייסתי מאוד מורעל, החברים שלי ביחידות הכי קרביות ומובחרות. אני לא נמצא שם בגלל פרופיל, אבל כשהתקבלתי למודיעין הייתי מאושר כי הבנתי שאני אהיה בשפיץ של המבצעיות".
לדבריו זה באמת ככה, רק שבשלב מסוים נוסף הסיוע לשב"כ שהעמיד אותו במצב לא נעים. "זה בום רציני על הראש. אף אחד מהחברים שלי לא יודע על זה. שלא יובן לא נכון, אני שלם עם מה שאני עושה, גדלתי בבית על ערכים וחונכתי להבין כמה מה שאני עושה חשוב. ועדיין, בסופו של דבר, אני חושב שצריך לעשות הכל כדי שצה"ל לא יהיה מעורב בזה".
חייל אחר שהשתתף בפעולות כאלו בשירות מספר: "אתה מתגייס ומאמנים אותך שהם זה האויב ופתאום אתה נלחם נגד האחים שלך. גם אם אח עושה שטויות הוא עדיין אחיך ואתה אוהב אותו. אף פעם לא התחמקתי מלעשות את התפקיד שלי", הוא מבהיר שפעל כמו האחרים עמם שוחחנו, אבל מדגיש: "כן דאגתי להגיד למפקד מה אני חושב על התפקיד שלי בפעולות האלו. זה תמיד הוביל לדיון ואני מודה שהתשובות של המפקדים היו ענייניות ועם חלק אפילו הסכמתי".
שב"כ מעדיף לספוג את האש
בצה"ל עושים, כאמור, הכל כדי להסתיר את השת"פ עם השב"כ. גם המדיניות של השב"כ היא לערב כמה שפחות את הצבא ובכלל, שהאש הציבורית תופנה כלפיהם. יוצא שב"כ דביר קריב מסביר שכל מה שקשור לטיפול הצבא מול ימין קיצוני רגיש מאוד.
"יש כמובן גם את הנושא של דליפת מידע", מציין קריב. "כשאתה מעביר לצבא מידע, זה יהיה בדרך כלל לדרגים של קצין מודיעין או מפקד חטיבה. כשזה יורד למטה, מה שקרה בעבר, ההתראות האלו דולפות לשטח". הוא מודה ש"אתה גם מרגיש שהצבא פחות רוצה את זה ובוא נגיד שזה די הדדי. הכעס, התסכול, השנאה וההתבטאויות הן כנגד השב"כ ואני חושב שגם השב"כ מעדיף שהאמירות יהיו כנגדו ולא נגד הצבא. אתה באמת רוצה להשאיר את הצבא מחוץ למאבק הזה, שיש בו המון לחצים שחלקם פוליטיים".
על פי קריב, צה"ל הוא צבא העם ובניגוד למשטרה או לשב"כ, כולם מתגייסים אליו. "שב"כ יעדיף שזה יישאר ככה. אם יש מחלוקות, שיהיו סביב הגופים האלה ולא סביב הצבא, שיישאר בקונצנזוס. יש מקרים שלפעמים זה מתנגש. למשל בפרשיות עבר היו מקרים של חיילים שנשלחו לשמור על גבעות שסירבו לשמירה, ומקרים שהם גנבו לחיילים תחמושת וכלי נשק".
מדובר במלחמה פנימית לא פשוטה. מצד אחד הצבא מבין כמה הפעילות שלו עם השב"כ חשובה. מצד שני, עצם זה שהצבא עצמו שומר על עמימות סביב הפעילות הזו מכניס את החיילים לדילמה מורכבת.
"לאורך השנים ולצרכי פעילות מבצעית, שב"כ הוריד כל פעם את המדרג איתו הוא דיבר בצבא", הוא מסביר מה היה האירוע המכונן. בעיקרון עד הטבח שביצע ברוך גולדשטיין בחברון בחטיבה דיברו רק עם דרג של אלוף פיקוד. במקרים נדירים שהוא לא היה, זה היה הולך לקמ"ן פיקוד שגם הוא קצין בכיר. ברמה הזו התחושות האלה לא עולות בדרך כלל. זה דרג מאוד ממלכתי, הרבה שנים בצבא, ומבין את הרגישות והניואנסים".
אחרי טבח גולדשטיין, היחידה גדלה משמעותית, בנוסף ירדו לשיח עם דרגים נמוכים יותר בצבא, כשקריב מספר ששיתוף הפעולה עם הצבא עוזר לפעמים להרגיע את הרוחות מאחורי הקלעים. "באחד הישובים היה כעס מאוד גדול על החטיבה שלא פתחו איזו כניסה, שהייתה סמוכה לעיקול שהאט להם את הנסיעה והם חטפו שם הרבה מאוד פיגועים", הוא משתף במקרה כזה מתקופת השירות שלו.
"למרות שזה לא אמור להיות התפקיד שלי, אמרתי למח"ט שבעקבות שיחות עם האנשים בשטח, כדאי לפתוח את הכניסה לישוב, כשאני מניח שאם זה יקרה שביעות הרצון שלהם מהחטיבה תגדל. והרי זה פלא, אחרי כשבועיים הייתה לו פגישה עם תושבים מהישוב והוא הודיע להם שהכניסה הזו תפתח. במקרים כאלה אתה יכול לעזור למח"ט לדבר עם האנשים היותר מתונים בישוב".
למרות תדמיתה של החטיבה ככזו הפועלת נגד גורמים בהתיישבות, הקשר לצבא ולשטח מאפשר לא פעם לחטיבה המושמצת מהשב"כ להיות דווקא זו שמסייעת לשיפור היחסים בין הצבא למתיישבים ביהודה ושומרון. כל זאת בזמן שהיא סופגת את האש ומשאירה את צה"ל מחוץ לזירה הזו.