אוקטובר 2000 מתחם קבר יוסף בשכם. האינתיפאדה השנייה בעיצומה. סמל שני, מדחת יוסף לוחם מצטיין במג"ב ששמר על מתחם הקבר יחד עם חבריו נורה בשעות הצהריים על ידי צלף פלסטיני. הוא נפגע בצווארו.
כוח מג"ב היה נצור במקום. בצה"ל התלבטו כיצד לחלץ את מדחת שכן כל דקה שעברה דרדרה את מצבו וחייו היו בסכנה ממשית. המפקדים התלבטו האם לשלוח כוח לחלץ את מדחת או להמתין לביטחון המסכל הפלסטיני שיסייע בחילוצו.
בסופו של בצה"ל קיבלו החלטה להמתין לכוח המסכל שייבצע את החילוץ אבל זה לא הגיע וכעבור כשלוש שעות מדחת מת מפצעיו. רק שש שעות לאחר הפציעה כוח פלסטיני נכנס למתחם וחילץ את הלוחמים אבל עבור מדחת ובני משפחתו זה כבר היה מאוחר מדי.
בני המשפחה מתחו ביקורת על כך שמדחת הופקר ומת כתוצאה מכך. בכפר בית ג'אן מקום הולדתו הרוחות סערו והזעם כלפי הצבא וגורמי הביטחון גרם ללוחמים מהכפר לנטוש את שירותם הצבאי כמחאה על המקרה ולהחזיר תעודות מילואים.
20 שנה אחרי, סמל שני זוהיר יוסף, בן דודו סוגר מעגל וביום חמישי האחרון סיים קורס מפקדים במג"ב של משטרת ישראל. "אבא של מדחת ז"ל הוא זה שעודד אותי להתגייס למג"ב ולא ליחידה אחרת", הוא מספר בראיון ל- mako. "היה חשוב לו שנמשיך את דרכו".
סמ"ש יוסף (19) תושב בית ג'אן שרבים מתושביו שירתו בתפקידים בכירים במערכת הביטחון, בכלל חלם להיות שחקן כדורגל מקצועי.
הוא התחיל לשחק בגיל צעיר כולל במחלקת הנוער של קבוצת מכבי חיפה ובגיל 15 נסע להיבחן בקבוצת פרנקפורט מהליגה הגרמנית. הוא עבר את המבחנים ושיחק שם במשך שנה אבל החליט לחזור לארץ להשלים לימודים ובגרויות.
"החלום שלי מגיל קטן זה להיות שחקן כדורגל ברמות הכי גבוהות בארץ או בחו"ל", סיפר יוסף, "אבל החיים לפעמים מחליטים אחרת עבורך. ההחלטה לחזור הגיעה בין השאר מהרצון של המשפחה שאסיים את הלימודים ואתגייס", הסביר.
בגיל 17 קיבל הודעה מלשכת הגיוס שהוא מועמד להתגייס לחיל האוויר. יוסף, שנולד חודש לאחר מותו של בן דודו ניגש לסלמאן אביו של מדחת וביקש את עזרתו בניסוח מכתב לבקו"ם כדי שיוכל להתגייס למג"ב.
"אני גדלתי על הסיפורים של מדחת. אנחנו משפחה מלוכדת בכפר והיה חשוב לי לקבל את ברכת הדרך מאבא של מדחת ושיעזור לי להתגייס למג"ב", הוסיף יוסף, "הוא תמך בי ועודד אותי מאוד. בזכותו אני במג"ב".
במכתב ששיגר למפקד הבקו"ם כתב יוסף בין השאר: "דוד מדחת אהב את השירות, התמונות והזיכרונות שהשאיר וכתב באותם ימים בכל הזדמנות הן העדות האמתית והנחרצת לכך. אני אישית התאהבתי בו ונקשרתי אליו רגשית מבלי זכות להכיר בו", כתב יוסף.
את פנייתו חתם בבקשה: "אני מאוד רוצה להמשיך בדרכו של דוד מדחת. מהרגע שבו התייצבתי לשירות חובה סימנתי לי למטרה להתגייס למג"ב, ללכת בעקבותיו של הדוד המנוח".
(המכתב של זוהיר בבקשה לאפשר לו להתגייס למג"ב בעקבות מדחת ז"ל)
את הבחירה להתגייס לאותה היחידה של בן הדוד למרות נסיבות נפילתו הסביר: "נכון שקרה המקרה הטרגי של מדחת ז"ל שגרם לזעם בקרב המשפחה והכפר ולקח המון זמן עד שהרוחות נרגעו, אבל כולם הבינו שחשוב שנתקדם הלאה, נתגייס לשמור על המדינה שלנו, לא נשכח את מדחת ונמשיך את המורשת שלו".
כעת לאחר סיום הקורס הוא אמור לחזור לגדוד שלו בעוטף ירושלים ולשמש מפקד צוות. "תפסו מחבלים, סיכלנו הברחות נשק, זו עבודה מאתגרת מאוד והכי חשוב שאנחנו מגנים בגופינו על תושבי המדינה ועושים הכול לסכל פגיעה בהם ולמנוע פיגועים", ציין יוסף.
מהשיחה איתו ניכר שמדובר בבחור ש"מורעל" על השירות כלוחם במשטרת ישראל. "למשפחה שלנו חשוב שהצעירים יתגייסו לשרת את המדינה ולהגן עליה. אנחנו אוהבים את המדינה וחלק ממנה. מג"ב זו המשפחה שלנו. זה ככה עשרות שנים".
על שאיפותיו להמשך סיפר: "אני רוצה להיות קצין ומפקד בחיל. במג"ב יש סיכוי טוב להתקדם לעמדות בכירות ולא משנה אם אם אתה יהודי או בן מיעוטים. כולם שווים", הוא אומר בגאווה.
לדבריו, הוא אינו מצטער לרגע שוויתר על קריירת הכדורגל כדי להמשיך את דרכו של בן דודו. "הכדורגל היה דבר מרכזי בחיי, אולי מתישהו נחזור לזה. מידי פעם אני מתאמן בכל מיני מסגרות לשמור על כושר אבל כרגע אני כל כולי במג"ב".
