בסיס שדה תימן, יום שישי ה-26.5.2017, שבע וחצי בבוקר. ליאור איתח בן ה-29 מבאר שבע, שיפוצניק ששיפץ מבנים בבסיס, מגיע ברכב לשער הכניסה. איתו בטנדר הפיאט יושב אחיו אבישי (36), עבריין בכיר שריצה מספר עונשי מאסר על פשעים חמורים.
הש.ג מאפשר לליאור להיכנס עם אחיו בלי לבדוק את אבישי. השניים מגיעים לנשקיה, מנצלים את זה שבמקום אין מצלמות אבטחה או אמצעי מיגון אחרים, חותכים את המנעולים, גונבים מתקן ועליו רובי M-16, מעמיסים לתוך הטנדר, חוזרים לנשקיה, נועלים אותה במנעולי "אלבה" שנרכשו יום קודם לכן בסניף של הום סנטר, שולפים תרסיס בצבע זהוב ומרססים על המנעולים כדי לשוות להם צבע זהה לאלה ששברו. לאחר כמה דקות הם עוזבים את הבסיס. אף אחד לא בודק את כלי הרכב שלהם ביציאה.
שלושה ימים לאחר מכן פותח הנשק את דלת הנשקייה ומגלה ש-33 רובים נגנבו. שוויים המוערך עומד על יותר מ-2 מיליון שקל (להערכת גורמים במערכת הביטחון, רובה M-16 נמכר לעבריינים ולארגוני טרור במחיר ממוצע של 55 ל-70 אלף שקל). כל זה בזכות כמה מנעולים מהום סנטר וקצת ספריי זהב.
עשו מכה וירדו לאילת
"אין ספק שהיה פה מחדל גדול", אומר לנו קצין משטרה. "איך ייתכן שבנשקיה אין מאבטחים, מצלמות אבטחה או אמצעי מיגון? ובכלל, שאלת השאלות - איך נתנו לעבריין מסוכן להיכנס לבסיס בלי שבדקו אותו? איפה היו מאבטחי הבסיס? איך אף אחד לא ראה שפורצים לאור היום לתוך הנשקייה?".
זאת הייתה אחת מגניבות הנשק הגדולות בתולדות צה"ל והגדולה ביותר בעשור האחרון. חוקרים מהיחידה המרכזית במצ"ח, מהיחידה המרכזית במשטרת מרחב הנגב ושב"כ פתחו במרדף אחר השודדים כדי לאתר את כלי הנשק. תיק החקירה זכה לשם "שדה מוקשים".
כעבור כשלושה שבועות נעצרו שישה חשודים בפרשה, בהם שני האחים איתח, עלאא כליל מצרי מכפר קרע, סאאיד מסארווה מערערה וחיכמת מלחם, קרוב משפחה של המחבל נשאת מלחם, שרצח שלושה אזרחים בדיזנגוף בינואר 2016.
החשד הראשוני היה שחיילים היו מעורבים בגניבה, אולם כבר בשעות הראשונות של החקירה התברר שאין ללובשי מדים קשר לפרשה והחוקרים החלו להתמקד באזרחים שעובדים בבסיס. ד', אחד העובדים שנחקרו במשטרה, חשף את עומק המחדל בגניבת הרובים. כשנשאל אם הייתה אבטחה בבסיס והנשקייה, השיב: "איזה שמירה ואיזה נעליים. אני לא ראיתי אף שומר כל היום הזה. לא ראיתי אף חייל או חיילת".
האחים איתח שוחררו שעות אחדות לאחר חקירתם הראשונית. הם לא ידעו שהחוקרים שתלו בג'יפ הב.מ.וו X6 של אבישי מיקרופונים זעירים ומכשירי האזנה ומעקב, שחשפו כיצד אבישי מכר בפעימה הראשונה 18 רובים יום לאחר הגניבה. הקונה היה א', עבריין וסוחר נשק תושב הצפון. 15 רובים נוספים נמכרו בפעימה שנייה ונכון להיום הם טרם נמצאו. החשד הוא שהרובים נמכרו לארגוני טרור הפועלים בשטחי הרשות ולארגוני פשיעה בצפון הארץ. והאחים? הם השתמשו בכסף שהעביר להם א' וירדו לחופשה משפחתית באילת.
תן 400 אלף שקל, קח עד המדינה
המעקב אחר האחים נמשך כשבועיים וחצי. במהלכם התחקו החוקרים גם אחרי א', שנלקח לחקירה במתקני שב"כ בכלא שקמה באשקלון. בשלב זה כבר היה ברור שהוא עד המפתח בפרשה.
בחקירתו בשב"כ שמר תחילה א' על זכות השתיקה, הרחיק את עצמו ממכירת הרובים לארגוני טרור וטען שהוא לא מבין מדוע נעצר בכלל. "אם יוכח שמכרתי נשק לארגוני טרור בגדה, אני מוכן לשבת 50 שנה בכלא", אמר לחוקרים.
ככל שנקפו השעות החל א' להישבר (מאוחר יותר סיפר לחוקרי המשטרה שעבר עינויים, אבל אין אישור לדברים מגורמים אחרים). בסופו של דבר הודיע לחוקריו בשב"כ שהוא מוכן להיות עד מדינה. באישור המשטרה ופרקליטות מחוז הדרום, א' חתם על הסכם שבמסגרתו הובטחו לו 400 אלף שקל תמורת הפללה של כל המעורבים בגניבת הנשק ומכירתו. הובטחה לו גם משכורת חודשית של 10,000 שקל עד תום המשפט. אחד התנאים קבע כי אם יתברר ששיקר או ביצע פשעים חמורים, הסכם עד המדינה איתו יבוטל מיידית. החוקרים החלו לכנות את א' בשם הקוד "קופר" והוא הועבר לדירת מסתור שבה ישהה עד סוף המשפט. לדבריו, בחלק מהכסף שקיבל כעד מדינה הוא מתכנן לבנות בריכה בווילה שלו.
א' סיפר לחוקריו במשטרה שהיה אמור לגזור קופון של 150 אלף שקל מהעסקה למכירת הרובים. כשנשאל אם ידע מהיכן ייגנבו כלי הנשק, השיב: "אבישי (איתח) אמר לי שפרץ לאיזה מוצב צבאי, ואחרי שהתפרסם בחדשות שנגנבו 33 כלי נשק התחלנו לדבר על זה והוא התוודה שזה הוא שפרץ למקום יחד עם אחרים".
בחקירתו סיפר א' איך בוצעה עסקת הנשק בפועל: אבישי העמיס את הרובים על מכונית, יצא לנסיעה בכביש 6, עצר בתחנת דלק והשאיר שם את הרכב. אז הגיע נהג מטעמו של א', לקח את המכונית העמוסה והשאיר במקום את המכונית שהגיע איתה, שם חיכה הכסף. חוקרי המשטרה לקחו את קלטות האבטחה מתחנת הדלק שתיעדו את השניים. "הנשקים היו מוחבאים תחת לכיסאות האחוריים", אמר א' והסביר את המניע לבחירה בשיטה הזו: "אבישי לא הכיר את האזור שלנו בצפון וגם פחד שנעשה עליו עקיצה, אז נסגר שזה יהיה בתחנת דלק. אם לאבישי היה אומץ להתקדם לאזור שלנו, לא היינו יושבים פה עכשיו. לא הייתם עולים עלינו".
"אני לא מאמין למשטרת ישראל"
א' סיפר שמכר כל רובה בסכום של 55 אלף שקל. שני רובים מכר לטענתו לחיכמת מלחם מערערה, קרוב המשפחה של המחבל מדיזנגוף, וקיבל ממנו 114 אלף שקל. הנהג שהוביל את כלי הנשק עבור א' קיבל סכום של 5,000 שקל עבור ההובלה.
החוקרים ניסו להבין איך הצליח אבישי להיכנס מלכתחילה לבסיס שדב תימן. א' סיפר שלמיטה ידיעתו, ליאור איתח הגיש בקשה לצה"ל כדי לאפשר לאחיו לעבוד איתו בבסיס, אבל היא נדחתה. איך בכל זאת נכנס עבריין לבסיס צבאי בקלות כזאת? אין ספק שהמקרה מחייב תחקיר של גורמי צה"ל.
א' העביר לידי החוקרים 17 רובים גנובים ועוד שלושה אקדחים שמכר לעבריינים ומסר פירוט מלא של האנשים שמכר להם את כלי הנשק וסכומי הכסף שקיבל מהם. במהלך החקירה הוא הציע לאחד החשודים לשתף פעולה עם החוקרים כמוהו והעביר לו פתק בכתב ידו: "אני כיום עד מדינה ואין לך מה לפחד ממני. עצה שלי אליך, זה תיק גמור. ואתה מבחינתי לא עשית כלום איתי. תספר הכל על כולם".
החשוד לא קיבל את העצה ואילו החוקרים מצדם לא הסתמכו רק על עד המדינה: קרובת משפחה של ליאור סייעה להפליל אותו ואת שאר המעורבים.
האישה חשפה בפני החוקרים מה סיפר לה ליאור שבוע לפני הפריצה על הסדרי האבטחה בבסיס: "הוא אמר לי שבשדה תימן אין שומרים... אמרתי לו, 'תיזהר על החיים שלך'".
חוקר: "את חושבת שהייתה לו כוונה לפרוץ למחסן הנשק?".
שחר: "בהתחלה לא חשבתי על זה אפילו. עכשיו אני בטוחה. לא סתם אני פה".
לדבריה, ליאור עבד בבסיס בחודש שלפני הפריצה בשיפוץ מבנה הנשקייה. "הוא אמר לי שהוא בונה שם נשקייה עם חבר קרוב", ציינה העדה וסיפרה שליאור מוגדר כפושט רגל. עם זאת, היא סיפרה גם שבזבז באילת 16 אלף שקל על ביגוד מכספי מכירת הרובים.
ליאור איתח עצמו העדיף לשמור על זכות השתיקה. "אני לא מאמין במשטרת ישראל, הרסתם לי משפחה, פגעתם לי בחיים", אמר לשוטרים. "אני חף מפשע ולא קשור לזה. כל דבר שתרצו לדעת אומר בבית המשפט. אתכם אני לא אדבר".
אבישי איטח התעמת עם דבריו של עד המדינה: "שקרן, שקרן, מעלילן. אני אומר שלא גנבתי שום נשק, כנראה שהוא (א') גנב את הנשק ואז ניהל מו"מ עם הימ"ר".
חייל בבסיס אישר שהיו מחדלים חמורים וסידורי אבטחה כושלים שאפשרו את הגניבה: "הזיזו חיילים מאזור הנשקייה למקומות אחרים בבסיס. בכלל לא הייתה שמירה על האזרחים שעבדו במקום, לא בדקו את כלי הרכב שלהם בכניסה או ביציאה וגם לא ביקשו אישורי כניסה. רק אחרי הגניבה דאגו לתגבר את האבטחה סביב הנשקייה ומקומות רגישים בבסיס".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בגין האירוע נפתחה חקירת מצ"ח וכן מונתה ועדת חקירה לבדיקת המקרה. בסיום החקירה יופקו לקחים ויאותרו נושאים הדורשים שיפור".
תגובת עורכי הדין של האחים איתח, אבנר שמש ושי ברגר: "לאחר מעבר על חומר הראיות, אין ראיה ישירה שקושרת את מרשינו לארוע גניבת הנשקים מצה"ל למעט עדות עד המדינה, המדובר בעד מדינה אשר נטוע עמוק בעולם העברייני. עם הודאותיו, עברו הפלילי והעובדה כי לטענתו מכר את הנשקים הגנובים לגורמים פליליים, נראה כי על מנת לחלץ עצמו הפליל את מרשינו. גרסתו לא תעמוד בחקירה נגדית בבית המשפט וההר יוליד עכבר".