ספק שהיה לב בישראל שלא נקרע מקריאות החיילים, כפי שפורסמו בתיעוד ניסיון הלינץ' האחרון "די, די, די", צעקה החיילת כשמישהו משך באכזריות בשערה. "אני לא רוצה למות", זעק הנגד. האירוע התרחש ביום שני השבוע, אחרי שנגד וחיילת מפקדה נכנסו לעיר ג'נין בגלל טעות בניווט. די מהר הייתה התקהלות סביבם. וזו הפכה מאוד מהר לניסיון לינץ' שהסתיים בפציעה של השניים. בסופו של דבר, הם חולצו מהמקום על ידי שוטרים פלסטיניים.
חוץ מההשלכות הישירות של אירועים מסוג זה, שיכולים כמובן להסתיים במוות אכזרי, מדובר עבור צה"ל בבעיה קשה, כזו שיכולה לסחרר את המדינה ולהצית את האזור כולו. בכל שנה יש עשרות רבות של אירועים מהסוג הזה, פעם חיילים שטעו בניווט, ופעם אזרחים שנכנסים באופן מכוון לשטחים הפלסטינים משיקולים כלכליים. על פי הנתונים רק בשלושת החודשים האחרונים היו 23 אירועים מסוג זה. כולם הסתיימו אחרי שאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים החזירו את הטועים לידי כוחות צה"ל.
"זה לא היה רחוק מלהיות כמו האירוע של נחשון וקסמן ז"ל. יש כאן שילוב של חוסר אחריות אישית של החיילים, שלא בדקו כמו שצריך את המסלול בווייז, עם אחריות פיקודית. אם היה תדריך מתאים, כל האירוע הזה לא היה קורה. נקודת האור היחידה היא התנהלות המשטרה הפלסטינית. בצה"ל חייבים לתחקר את מה שהוביל לתקרית הזו ולהפיק את הלקחים", אמר השבוע בראיון תת אלוף במילואים אורן אבמן, לשעבר מפקד חטמ"ר ג'נין (אפרים).
סקירה של אירועים מהסוג הזה לאחור, מלמדת שאבמן צודק. שהאירועים הקודמים נראו בדיוק אותו הדבר, אך השאלה נותרה: האם הופקו לקחים?
זיכרון כואב: הלינץ' ברמאללה
זה קרה בתחילת האינתיפאדה השנייה, ב-12 באוקטובר שנת 2000. שני חיילים מילואים רב-סמל יוסי אברהמי ורב-טוראי ואדים נורז'יץ חזרו מחופשה ברכב פרטי לבסיס שלהם. הם טעו בדרך ונכנסו לרמאללה. השניים זוהו די מהר כיהודים והוקפו על ידי ההמון שזרק עליהם אבנים. שוטרים פלסטינים שהגיעו למקום הצמידו להם נשק לראש, מנעו מהם ליצור קשר עם הצבא ולקחו אותם לתחנת המשטרה באל בירה.
יחד איתם הגיע לתחנה גם ההמון הזועם. השוטרים הפלסטינים פתחו את הדלת ונתנו להם לבצע לינץ' בחיילים. למקום הגיעו מאות פלסטינים שהכו אותם באבנים וברזלים, דקרו אותם ואף עקרו את עיניהם. בהמשך הם נזרקו מפתחי הבניין, וההמון המשיך להתעלל בהם, אחד מהם אף הוצת ופלסטינים הניפו ברחוב את איבריהם הפנימיים. אם זה לא מספיק, כאשר אישתו של אברהמי התקשרה לטלפון שלו, אחד הפלסטינים ענה ואמר לה שהוא רצח אותו.
התמונות של האירוע הופצו בכל העולם, ובתגובה ישראל תקפה מהאוויר את תחנת המשטרה בה בוצע הלינץ'. אבל זה נעשה רק אחרי שנמסרה לפלסטינים הודעה על הכוונה לפוצץ את הבניין. תחנות נוספות הושמדו מהאוויר, גם הן, אחרי הודעה מראש. בשנים שאחרי האירוע נעצרו כ-20 פלסטינים, בהם גם שוטרים. עבד אל-עזיז צאלחה, מי שהניף את ידיו המגואלות בדם החיילים מהחלון ונתפס ב-2004, שוחרר בשנת 2011 בעסקת שליט. השאר נשפטו למאסרי עולם.
סכנת מוות בעבור בצע כסף
בשנים הראשונות שאחרי הלינץ' ברמאללה, כמעט ולא נרשמו תקריות כאלה. אך בסוף 2008 גורם צבאי בכיר דיווח על עלייה חריגה במספר הישראלים שנכנסים לשטחי A - אזרחים וחיילים. לדברי אותו גורם בצה"ל, במשטרה ובשב"כ היו מודאגים מאוד לנוכח העלייה גם במספר ההתראות על כוונות של גורמי טרור לחטוף אזרחים ישראלים לצורכי מיקוח. ואלה פשוט הגיעו אליהם.
רק באותה השנה אירעו 160 מקרים של יהודים ישראלים, כולל חיילים במדים, שנכנסו לשטחי A. "בחלק מהמקרים אנחנו מדברים על אנשים שניצלו במקרה מכוונה לבצע בהם לינץ'. במזל לא היו נפגעים כיוון שכוחות הביטחון הישראלים, ובמקרים רבים גם הכוחות הפלסטיניים, מיהרו לפעול להוציא את הישראלים האלו מהשטחים", אמר גורם צבאי.
באחד המקרים שקרו בנובמבר באותה שנה, חולץ ישראלי שהגיע לחברון למטרת סחר בסוסים. כוחות השיטור הפלסטיניים דיווחו לכוחות הביטחון הישראליים על כך שהוא מסתובב חמוש בנשק באזור הערבי. במקרה אחר חולצו שלושה ישראלים חמושים שהגיעו לאזור ביתוניה.
"ההערכה שלנו היא שב-80% מן המקרים, אנשים נוסעים לאזור השטחים ונכנסים לאזורים מסוכנים בטעות. בחלק אחר אזרחים נוסעים במכוון לכפרים פלסטיניים לצורך תיקון הרכב או ביצוע רכישות שונות. פעמים רבות אנשים נוסעים אחרי הוראות מכשיר ה-GPS שלהם ונכנסים לאזורי A כיוון שהמכשירים אינם מבחינים בסיווג של השטחים", הסביר אז גורם צבאי בתדרוך לכתבים.
אותו גורם הזכיר שכניסה לשטחים אלה אסורה על פי צו אלוף פיקוד מרכז ומהווה עבירה על החוק. בצה"ל אמרו שהצבא משקיע כסף רב בחידוש שילוט בצירים בעייתיים, בעיקר משום שהשילוט נגנב פעמים רבות לצורכי מסחר במתכת. הוא גם הדגיש שהחיילים מתודרכים. אבל נראה שזה פשוט לא עוזר.
סכנת חיים: טועים שוב ושוב
בשנים האחרונות התופעה הזו חזרה למרות אזהרות חוזרות של גופי הביטחון. באפריל 2016 נכנסו שני חיילי צה"ל עם הרכב הצבאי בו נסעו לתוך הכפר בית פאג'ר מדרום לבית לחם, ושם נתקלו בהפרות סדר ובידויי אבנים. לרכב נגרם נזק כבד מהאבנים, והשניים נפצעו קל אבל הצליחו לחלץ את עצמם באופן עצמאי לכיוון מפקדת החטיבה המרחבית.
בפברואר 2016, אירע מקרה דומה, כששני חיילים מיחידת עוקץ נכנסו עם רכבם למחנה הפליטים קלנדיה. אחד החיילים חולץ כעבור זמן קצר. אך עקובתיו של השני נעלמו לכמה שעות והיה חשש לחייו. בסופו של דבר התברר שהוא הצליח לצעוד לבדו ליישוב כוכב יעקב. בצבא היה חשש שנחטף וכוחות גדולים הוזעקו למקום. רכבם של החיילים הוצת על ידי המקומיים.
במרץ אותה שנה תקרית שכזו התפתחה לקרב של ממש. אחרי שכלי רכב ובו שני חיילים נכנס בטעות לתוך מחנה הפליטים קלנדיה שמצפון לירושלים. החיילים הותקפו על ידי המון פלסטיני שרגם אותם באבנים וברזלים. כוחות צבא גדולים מאוד הוזעקו למקום והצליחו לחלץ את השניים ללא פגע, אבל זה קרה תוך חילופי אש. במהלך הפרות הסדר שנוצרו בעקבות האירוע, נפצעו חמישה לוחמי מג"ב וצה"ל, אחד מהם באורח בינוני והשאר באורח קל. שני פלסטינים נהרגו בחילופי הירי. מתחקיר האירוע עלה ששני החיילים ניווטו באמצעות אפליקציית Waze.
בספטמבר אותה שנה, שתי חיילות צה"ל נכנסו בטעות לטול כרם. גם פה ההמון הזועם רגם אותן באבנים. גם במקרה הזה מדובר היה בהקלדה לא נכונה באפליקציית ניווט. החיילות חולצו בשלום על ידי שוטרים פלסטינים וזמן קצר אחרי האירוע נחשפה הדרמה שהייתה שם בקלטת שפורסמה בתקשורת.
חיילת נשמעה אומרת למוקד המשטרה "נכנסתי לכפר ערבי, זורקים עליי אבנים, אני חייבת שתבואו להציל אותי. אני לא יודעת איזה כפר. אני עם בחורה אחת. אני מתחננת בפנייך זורקים עליי אבנים!! הפרצוף שלי מדמם!!!". בהמשך נשמעה אומרת "אני מתחננת!!!! זורקים עלינו אבנים!!!", ואז נשמעו צעקות והשיחה נותקה. במשטרה כבר חששו לחייהן. אולם כאמור הן חולצו על ידי שוטרים פלסטינים.
למרות החשש, ההתראות והכתבות הרבות בנושא, האירועים חזרו על עצמם שוב ושוב. במרץ 2017 למשל, נפצע חייל צה"ל באורח קל מאבנים שיודו לעברו ביישוב הפלסטיני סעיר שמדרום לחברון. דובר צה"ל פרסם אחרי התקרית, שהחייל נכנס בטעות עם המשאית שלו ליישוב ומיד נרגם באבנים. כוח צה"ל הוקפץ להאזור והחייל שחולץ על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים הועבר לידי כוחות צה"ל בתיאום המנהל האזרחי, משם פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים שערי צדק בירושלים.
מסייעים אבל חוששים להיות משת"פים בציבור
בעיני רבים האירועים החוזרים מעידים על מה שרבים מגדירים כקלות דעת של הציבור בנושא. השימוש במקרים אלה בתוכנת הניווט כמסוכן ביותר, במיוחד לאור העובדה שהחיילים ואזרחים לא מפעילים פעמים רבות את הלחצן שאמור למנוע מהם לנסוע למקומות המוגדרים כמסוכנים.
אנשי הביטחון הפלסטינים אומנם שונים מאלה שהיו בשנת 2000, אבל אף אחד לא יכול להתחייב שזה יישאר כך. "בישראל חייבים להבין שאמנם אנחנו מחויבים להסכמים ולכן אנחנו מתערבים באירועים האלה, אבל אנחנו לא צבא לאחד (צד"ל בימי לבנון) החדש של ישראל, זה לא יקרה", אמר גורם פלסטיני.
השוטרים הפלסטינים שסייעו לחיילים באירוע האחרון סופגים איומים קשים ברשתות החברתיות, רבים מכנים אותם משת"פים של ישראל. המצב בשטח הופך נפיץ יותר ויותר לאור המצב המדיני ובגופי הביטחון הישראליים מזהירים מפני הדרדרות. לא פעם נאמר שכל מקרה כזה יכול להפוך בקלות לגלעד שליט או נחשון וקסמן הבא. השאלה היא, האם האירועים האלה ימשכו, או שמישהו ידאג לעצור את זה בזמן, לפני האסון הבא.