בשנת 2009 התפרסם דו"ח של משרד ההגנה האמריקאי ובו נטען כי צבא סין הופך עם כל שנה שעוברת להיות כוח משמעותי וגדול יותר, ונראה שלצבא זה יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר להשתוות לצבא החזק ביותר בעולם - צבא ארצות הברית. הדו"ח מספר על תהליך מודרניזציה של צבא סין, הכולל רכישה של מערכות נשק מתקדמות ביותר, תוך שמירה על כמות אדירה של אמל"ח וכוח אדם. עוד עולה מהדו"ח - וכאן טמונה הבעיה העיקרית של מדינות המערב - היא שקשה לדעת לאן מפנה סין את עוצמתה הגדלה, ואיך בכוונתה להשתמש בה בעתיד.
דבר אחד בטוח: סין דוהרת לקראת פסגת הכוח העולמית. בחינה של הסד"כ הסיני מגלה לנו דרקון שגדל בכל שנה ומאיים בנוכחותו על מדינות רבות עליהן סין טוענת לבעלות - טיוואן, הודו, חבלי ארץ באינדונזיה ועוד לא מעט מדינות - וזה עוד לפני שדיברנו על השאיפה של סין להפוך למעצמה עולמית מובילה, ועל תקציב הביטחון הענק שנע על פי הערכות בין 70 ליותר ממאה מיליארד דולר בשנה. פז"ם מציג לכם את עוצמתו של הצבא השני בגודלו בעולם, הצבא העממי של סין.
חיל האוויר הסיני: השלישי בגודלו בעולם
חיל האוויר של צבא סין נחשב כיום לשלישי בגודלו בעולם, ומשרתים בו לא פחות מרבע מיליון חיילים (לשם השוואה, בחיל האוויר הישראלי יש על פי פרסומים זרים 50 אלף חיילים). ההערכות מדברות על 2,500 מטוסי קרב מסוגים שונים, ביניהם מטוסים מתוצרת עצמית המזכירים את המיג 21 הרוסי, ולא מעט מטוסים חדשים שרובם הושבחו על ידי התעשייה המקומית. בנוסף, חיל האוויר הסיני כבר הודיע שירכוש את מטוס החמקן החדש מתוצרת רוסיה. גם בגזרת המסוקים ניתן למצוא בחיל האוויר הסיני שלל דגמים, כולל כאלה שיוצרו במערב. החיל השקיע בנוסף לא מעט ברכישת כלי נשק חכמים ושיפור יכולת תדלוק אווירי, בקרה ולוחמה אלקטרונית. לטייסי החיל ניסיון מבצעי ממלחמות עבר מול הודו, רוסיה ומקומות נוספים בעולם, שם נלחמו באופן לא רשמי.
צבא היבשה הסיני: נוקשים ואכזריים
בצבא היבשה משרתים 1.8 מיליון חיילים. מלבד ליחידות חי"ר, צבא היבשה כולל את חיל השריון הסיני, המורכב מכמה מאות טנקי Type 99 מתוצרת עצמי שנחשבים למתקדמים ביותר. הם מגובים באלפי טנקים ישנים יותר, מסוג T-72 ו-T-80. כמו כן, לסינים יש אלפי נגמ"שים שמספיקים כמעט לכל צבא היבשה, וחיל תותחנים שבמסגרת הדוקטרינה הסובייטית (שאומרת שיש צורך במסך אש כבד) כולל 3,500 תותחים מסוגים שונים. לסין יש מערך טילים בין יבשתי גדול, עליו הם עובדים כל שנה בכדי להגדיל את הטווחים, וזה המקום להזכיר שמדובר במעצמה גרעינית שהוכיחה את יכולתה להרכיב ראש קרב גרעיני על הטילים שברשותה.
החיילים הסינים נחשבים בעולם לקשוחים למדי; את אכזריותם רואים בעיקר במפגשים מול האוכלוסייה המקומית, כשהמוכר זה הטבח בכיכר טיין-אן-מן, בו טבחו חיילים מהמשטרה הצבאית של סין באלפי מפגינים.
חיל הים הסיני: צוללות, לוחמי מארינס, וגם נושאות מטוסים
כמו כל דבר בסין, גם חיל הים הוא עוצמתי וגדול - החיל כולל יותר מ-300,000 משרתים פעילים, בהם עשרות אלפי לוחמי מארינס (נחתים). חיל הים הסיני מפעיל 65 צוללות, רובן מיושנות אך משופרות על ידי התעשייה המקומית, כשעל פי התכנונים סין מתכננת לרכוש עד 2020 עוד 15 צוללות חדישות. החיל הסיני מפעיל כיום 2 נושאות מטוסים, המקנות לצי הסיני יתרונות ברורים, למרות שגם פה מדובר בדגמים מיושנים ששירתו בעבר בחיל הים הרוסי.
בנוסף, מחזיק הצי הסיני יותר מ-200 ספינות טילים ומשחתות, רובן מדגמים חדשים, כשהשאיפה לרכוש בעשור הקרוב עוד 150 ספינות כאלה. לסינים ספינות נחיתה ורחפות מתקדמות בכמות שתספיק להעביר דיביזיה שלמה על ציודה בסבב אחד. בחמש שנים האחרונות רכש הצי הסיני מערכות טילים חדישות, גם כאלה מייצור עצמי (הטיל שפגע בסטי"ל של צה"ל במלחמת לבנון השנייה היה מייצור סיני). הסינים מתאמנים עם ציים זרים של מדינות רבות, בהן בריטניה, פקיסטן והודו, ובנוסף פועל כוח משימה סיני כנגד הפירטים בסמוך לחופי סומליה.
יחסי צבא סין עם ישראל: מתהדקים
אם לשפוט לפי הנאומים של נציגי הצבא הסיני שמבקרים בישראל אחת לכמה חודשים, היחסים עם צה"ל חשובים למדינת הענק. בעוד שהיחסים המדיניים של ישראל עם סין ידעו עליות ומורדות, היחסים הביטחוניים נחשבים לפוריים - על פי דו"ח של הפנטגון, רוסיה היא המדינה היחידה שמוכרת לסין טכנולוגיה צבאית יותר מישראל. מאז שנת 2004 עלה קצב מכירת מערכות נשק וטכנולוגיה צבאית בין ישראל לסין ב-20 אחוז לשנה, כשבין המערכות שמכרה ישראל לסין ניתן למצוא מטוסים מתקדמים ללא טייס, מערכות בקרה ולוחמה אלקטרונית - וזו רשימה חלקית בלבד.
