מותר לערוך ניסויים בחיילים על מנת להעצים את כוחו של הצבא? רוב האנשים שיידרשו לענות על השאלה יגיבו באופן חד משמעי - כמובן שאסור. עם זאת, יש מי שחושב אחרת. השבוע חשף עיתון "הארץ" את חוות הדעת שהציע הפילוסוף אסא כשר לבית המשפט המחוזי בלוד, בה הוא מצדד בניסויים בחיילים - תחת מספר תנאים מכשירים.
פרופסור כשר, ממחברי רוח צה"ל ומי שמיוחס לו אישור הניסויים בחיסון לאנתרקס בהשתתפות לוחמים מיחידות מובחרות לפני מספר שנים, הינו יועץ חיצוני למערכת הביטחון (בין השאר בתחום הניסויים בחיילים). כשר טוען בעיקר דבריו שיש לאשר ניסויים בחיילים, בין השאר כאשר הם תורמים לבניין הכוח ובכוחם להציל חיי אדם בעתיד, גם כאשר יש סכנה הכרוכה בעצם הניסוי עצמו.
כשבוחנים את סוגיית הניסויים בחיילים לעומק, מגלים שהאנושות דנה רבות בסוגייה במהלך ההיסטוריה. קשה לקבל תשובה חד משמעית אם מותר או אסור לבצע ניסויים, זהו תחום אפור וכל מדינה מתייחסת אליו באופן שונה במעט. בישראל הוועדה האחראית לנושא היא ועדת הלסינקי, שאוחזת בסמכות הבלעדית לאישור או פסילה של כל ניסוי בבני אדם בישראל. הוועדה פועלת על פי עקרונות הצהרת הלסינקי, שעוסקת בניסויים בבני אדם ונחתמה בבירת פינלנד בשנת 1964 ועברה מספר שינויים מאז.
מבט לעבר הלא רחוק של המדינה ושל העולם מציג תמונת מצב בעייתית מבחינה מוסרית, וכאובה עבור רבים. האם זה שווה?
ניסוי חיסון האנתרקס בחיילי צה"ל: "ניצלו את התמימות שלנו"
הניסוי המפורסם ביותר בחיילי צה"ל מהשנים האחרונות הוא "עומר 2", ניסוי שערך צה"ל בחיילי יחידות מובחרות כמו שלדג וסיירת מטכ"ל, בין השנים 1998 ל-2006 במטרה לבחון חיסון נגד נגיף האנתרקס שמשמש בלוחמה ביולוגית בלתי קונבנציונלית. במהלך הניסוי נדרשו החיילים לקבל זריקות של תרופות במינון גבוה, אשר גרמו להם בהמשך לתופעות לוואי חריפות.
הניסוי הזה, שאושר בין השאר על ידי פרופסור אסא כשר, ספג ביקורת ציבורית חריפה הן מצד הקהל הרחב לאחר שנחשף בתחקיר של עמרי אסנהיים ב"עובדה" ב-2007. ההסתדרות הרפואית בישראל טענה שבניסוי הסתירו מהחיילים את הסכנות הכרוכות בהשתתפות, וכן שלא הזהירו אותם שהניסוי כשל כאשר נוסה על בעלי חיים קודם לכן.
הניסוי הופסק בשנת 2006 כאשר לא נשא פרי, אך גבה מחיר של עוגמת נפש קשה ונזק גופני שנגרם למספר לא מבוטל של חיילים.
א', שהיה חובש קרבי בחיל האוויר בתקופה בה נערך הניסוי, היה בין אלו שקיבלו את החיסון ואף נפגע ממנו מבחינה בריאותית. "מלבד הפגיעה, הדבר המרגיז ביותר בכל הסיפור הוא העניין המוסרי", הוא מספר לפז"ם. "כיום, במרחק של עשור מאז ובמחשבה בוגרת יותר, אני מבין שניצלו את התמימות שלנו. אמרו לנו שהחיסון כבר נוסה בהצלחה בחו"ל, ואז, כשאתה חודשים ספורים בצבא, וכחייל עם הרבה מוטיבציה, אתה מאמין למערכת הצבאית. הכניסו את כולנו לחדר אחד והסביר לנו על החיסון. כמובן, שאמרו לנו שמדובר בהתנדבות, אבל כשאתה רואה את כל החברים שלך כמעט משתתפים, סביר להניח שאתה לא תסרב. וכאן הבעיה המוסרית".
ניסוי תרופות לבעלי חיים על חיילי הצנחנים
הניסוי, שבוצע על ידי משרד הביטחון והמכון הביולוגי בנס ציונה בחיילים שגויסו לחטיבת הצנחנים, הוא זה שהעלה הפעם את הדיון לסדר היום הציבורי. במהלך הניסוי קיבלו החיילים תרופות שפותחו על ידי המכון וחלקם על ידי חברת "סיגמה" האמריקאית. חלק מהחיילים הונחו לנטול את התרופות במינון גבוה של ארבעה כדורים ליום, מה שגרם להם לתופעות לוואי קשות.
החיילים, שהופעלו עליהם מניפולציות לא הוגנות כמו איום על אי שיבוצם בחטיבת הצנחנים והצגת הכדורים ככדורים נגד מלריה, סבלו במשך תקופה ארוכה במהלך השירות מהתופעות שגרמו להם התרופות. בשנים האחרונות התאגדו אותם חיילים להגשת תביעה נגד המדינה ונגד המכון הביולוגי בגין הנזק שגרם להם הניסוי. במהלך הדיונים בתביעה, בה הציג פרופ' כשר את חוות הדעת שעיקריה מובאים לעיל, עלו עובדות שלא היו ידועות קודם לכן, בין השאר כי על אריזת הכדורים שהגיעו מארצות הברית היה כתוב בבירור כי התרופות אסורות לשימוש על ידי בני אדם. עוד עלה בעדויות כי התרופות נוסו על ידי בעלי חיים ולא הצליחו, מה שהופך את הניסוי שלהן על בני אדם אסורים בהחלט.
בתביעה שהגישו הצנחנים התקשתה השופטת לתת תשובה ברורה וחד משמעית לסוגיה ולכן הפנתה את הצדדים לגישור. בשבוע שעבר, הושגה פשרה בעניין לפיה כל אחד מהחיילים יקבל פיצוי כספי על סך 36 אלף שקלים, סכום שאינו גבוה בהרבה מההוצאות המשפטיות של התובעים. עם זאת, מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה בה המדינה מעניקה פיצוי כספי לחיילים אשר בוצעו בהם ניסויים, מה שיוצר פתח לתקדימים משפטיים וחוקתיים עתידיים בנושא.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
פרויקט בלובירד האמריקאי: חיילים נטלו הרואין ו-LSD מבלי שידעו
במסגרת מחקר שערך ה-CIA בשנות ה-40 וה-50 לפיתוח מניפולציות פסיכולוגיות לתשאול עצורים ומבוקשים, נוסד בשנת 1950 פרויקט "בלובירד", שנקרא מאוחר יותר פרויקט ארטישוק ובו נבחנו מניפולציות שכוללות היפנוזה וסמים. בשנת 1952 החל ניסוי במסגרת המחקר שבא לבדוק את יכולת השליטה בנחקרים באמצעות היפנוזה וסמים. הניסוי בחן אפקטיביות של היפנוזה, מורפיום וכימיקלים נוספים כמו LSD, הירואין, מריחואנה, קוקאין, גז מזגנים, מסקלין ועוד חומרים המוגדרים כסמים מסוכנים.
בניסוי השתתפו יותר משבעת אלפים חיילים שנטלו LSD מבלי שידעו את זהות החומר שהם נוטלים. תוצאות הניסוי היו הרסניות בעבור אלו שהשתתפו בו – יותר מאלף מתוכם סבלו מאוחר יותר ממחלות נפש ובעיות נוירולוגיות כמו דיכאון ואפילפסיה ורבים שמו קץ לחייהם.
כיום שימוש בסמים על עצורים ומתושאלים הוא אסור וברב המדינות המערביות, השימוש בהיפנוזה מותר כשיטה טיפולית בלבד המותרת לביצוע על ידי רופא בלבד.
גואטמלה: זונות נשכרו בכדי להדביק חיילים במחלות מין
בין השנים 1946-1948 נערך בגואטמלה מחקר שמטרתו בחינת האפקטיביות של פניצילין בטיפול במחלות מין. החוקרים שכרו את שירותן של זונות שנשלחו לפתות אסורים בבתי כלא, פגועי נפש במוסדות סגורים וחיילים בצבא גואטמלה ולהדביק אותם במחלות מין. מאוחר יותר ניתנו לאלו שנדבקו במחלות מין כדורי פניצילין בכדי לבדוק את יעילותם.
מאוחר יותר במהלך אותו המחקר נבחן חיסון נגד חיידק הסיפיליס (עגבת), אשר הוזרק לחיילים השתתפו בניסוי (בעל כורחם יש לציין) דרך האמה, ולחלקם דרך חוט השדרה. החיסון הזה שנמצא ככושל, גרם למשתתפים בניסוי תופעות לוואי חריפות וזיהומים קשים.
את הניסוי הזה מימנו שירותי הבריאות בגואטמלה, ממשלת גואטמלה וארגון שממנו צמח ארגון הבריאות העולמי. המחקר נוהל על ידי חוקר אמריקאי ג'ון צ'רלס קוטלר שבחר לבצע את הניסוי בגואטמלה לאחר שזה לא אושר לביצוע בתוך תחומי ארצות הברית.
ניסוי מוצלח: סם משפר ערנות
בחודשים האחרונים רשמו האמריקאים הישג מוצלח ביותר כשניסו על שני טייסים סם מסוג חדש שאפשר להם לתפקד ברצף במשך 40 שעות בלי צורך לישון או לנוח. הניסוי נערך במסגרת מחקר למציאת תחליף לסם הקיים שאמנם שומר על ערנות הטייסים לאורך זמן, אבל פוגע בשיקול הדעת שלהם. במהלך הניסוי נדרשו הטייסים לבצע משימת טיסה במשך 40 שעות כאשר הם נתונים להשפעת הסם הזה.
במקרה הזה הניסוי היה מוצלח – גם לדברי הטייסים שהביעו שביעות רצון מהשפעתו, וגם לדברי החוקרים.
לשיטתו של פרופ' אסא כשר, הניסוי הזה כמו ניסויים נוספים שערכו צבאות שונים בחיילים בשנים האחרונות הוא ניסוי שיש לאפשר, שכן הוא יכול להציל חיי אדם והכרחי לבניין הכוח. עם זאת, יש כאלה שעדיין יקבלו נגד ניסוי שכזה.
על פי כל האמנות הרפואיות המתייחסות לניסויים בבני אדם, חיילים ואסירים מוגדרים כאוכלוסייה מיוחדת, זאת בשל אופי הארגון בו הם מצויים ובשל המרות לה הם נתונים. בדיוק מהסיבה הזו שאלת הניסויים בחיילים היא שאלה קשה, שכן יכולת ההתנגדות של אלה מוטלת בהרבה יותר ספק מאשר זו של אזרחים מן השורה.