יום חמישי למלחמת לבנון הראשונה, גדוד 362 שמורכב מלוחמי שריון במילואים מתקדם לכיוון סולטן יעקוב כחלק ממשימה כוללת להגיע לכביש ביירות דמשק. על פי המודיעין הקו הסורי מתמוטט וחיילי האויב ברחו מהעמדות. הכוח שסומך על המודיעין נכנס לשטח נחות ואז זה קורה: הגדוד סופג אש מכל הכיוונים ותוך שניות ספורות מוצא את עצמו נלחם על חייו. מתברר שהגדוד נכנס למתחם קומנדו סורי שירה אש מקלעים וטילים נגד טנקים ללא רחם. בכדי לחלץ את הגדוד נאלץ צה"ל להסיט כוחות מהמשימות שלהם וקרב החילוץ נמשך יותר מיממה.
הטעות המודיעינית עלתה לצה"ל בעשרות הרוגים ופצועים ולא מעט טנקים שהושמדו ונשארו בשטח, הקרב הפך לפצע מדמם במורשת הצה"לית אך חמור מכך זה ששלושה מחיילי הכוח - זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן - נעדרים עד היום. שבוי נוסף, חזי שי, שוחרר בעיסקת ג'יבריל.
מלחמות, הצלחות וכישלונות, הן של מדינת ישראל והן של שאר מדינות העולם, נקבעו לא פעם דווקא על ידי גופי המודיעין, הרבה לפני ההגעה לשדה הקרב. הצלחת סוכנות ביון תורגמה באופן מידי להצלחת הכוח הלוחם; כישלון של גוף המודיעין השפיע בצורה ישירה על תפקוד הכוח ולא פעם סיבך את המדינה במשבר ארוך שנים או במלחמה עקובה מדם. במקרה של מדינת ישראל, מלמדת מלחמת ששת הימים על השפעות הצלחת גופי המודיעין, ומלחמת יום הכיפורים מלמדת ללא ספק על השפעות הכישלון. פז"ם קיבץ כמה דוגמאות המבהירות מה קורה כאשר העולם החשאי נכשל בתפקידו.
1941 - מבצע ברברוסה: פלישת גרמניה לברית המועצות
בזמן מלחמת העלם השנייה נחשבו גרמניה וברית המועצות לבנות ברית, בהסתמך על הסכמים הדדיים. אך כאשר היטלר נכשל בקרב על בריטניה, הוא מחליט לתקוף את הרוסים ומרכז כוחות גדולים בגבול. מצד אחד, מספק המודיעין הרוסי עשרות התרעות על הפלישה הצפויה; מצד שני, היטלר עצמו נתן לסטלין את כל הסיבות מדוע אין סיכוי לפלישה גרמנית.
סטלין העדיף להתעלם מהמצב, כשהוא מסתמך בין השאר על הסכם אי התקפה שחתם עם היטלר - הסכם שלא ממש היה שווה את הנייר עליו נחתם. ב-22 ביוני פולשות יותר מ-170 דיביזיות גרמנית לברה"מ, והשאר הוא היסטוריה. בגין ההתעלמות, שהובילה לחוסר המוכנות, ייקח לרוסים מספר שנים וכמה מיליוני הרוגים עד שיצליחו להביס את הגרמנים יחד עם בעלות הברית.
1973 - מלחמת יום הכיפורים
אל מול ההצלחה של המודיעין במלחמת ששת הימים, הציבה מלחמת יום הכיפורים את מדינת ישראל בצד השני של המשוואה. לגופי המודיעין הייתה הצלחה גדולה בצד הטקטי - אך ההצלחה הזו לא תורגמה לשטח. לפני המלחמה, הצליח המוסד לגייס את אחד מהחשובים שבמרגליו - אשרף מרואן, שכונה "המלאך". מרואן היה מקורב לנשיא מצרים ובכיר בשלטונו. בזכותו ובזכות אחרים, היה למדינת ישראל מידע על המלחמה הקרבה, אולם אנשי המחקר באגף המודיעין של צה"ל לא הצליחו להבין ולתרגם את המידע, בעיקר בשל הסברה כי ההרתעה הישראלית שנוצרה במלחמת ששת הימים תמנע ממנהיגי ארצות ערב לתקוף את ישראל.
ראש אמ"ן דאז אלי זעירא העביר לדרג המדיני מידע לפיו הסיכוי למלחמה קטן. זאת, על אף שמרואן העביר לישראל את תוכנית המלחמה המצרית בצורה מפורטת. את הידיעה לפיה הולכת לפרוץ מלחמה העביר כמעט יומיים לפני שזו פרצה לבסוף. מדינת ישראל הייתה שבויה במילה המוכרת: קונספציה. התוצאה הייתה שישראל פספסה הזדמנות להכות באויב ראשונה ונכנסה לאחת המלחמות הקשות בתולדותיה.
1989 - נפילת חומת ברלין
ההפתעה שבנפילת חומת ברלין המחישה את כישלון המודיעין של מערב גרמניה. מעיון במסמכים מודיעיניים מהתקופה, שנחשפו בעיתון "דר שפיגל", ניתן להתרשם כי מלחמת העולם השלישית הייתה צפויה להתחיל בגרמניה המפוצלת, וכי הפלה לא מתוכננת של חומת ההפרדה תזרים גל פליטים אדיר שישפיע לרעה על הכלכלה. במסמכים גוללו עוד ועוד תרחישי אימה, שאמורים היו להשפיע על העולם כולו. ולמרות כל זאת, כיום ברור לנו כי שירות הביון המערב-גרמני פשוט לא ידע מה קורה בצד השני.
בינואר 1989 אמר מנהיג גרמניה המזרחית כי "החומה תעמוד חמישים ואפילו מאה שנה". ב-9 בנובמבר 1989, לאחר 28 שנות פיצול, נופלת חומת ברלין בהפתעה גמורה - מבלי שלמנהיגי האזור יש מושג קלוש שזה הולך לקרות. איך זה קורה? ההנהגה הקומוניסטית של מזרח ברלין החליטה לאפשר לאזרחיה לעבור אל מערב העיר - עם ויזות כניסה ליומיים בלבד. השינוי היה אמור להיכנס לתוקף רק למחרת, אך בפליטת פה, הודיע על ההחלטה גונטר שבובסקי, חבר בפלגה המזרח הגרמנית, במסיבת עיתונאים. כששאלו העיתונאים את שבובסקי מתי תיכנס ההחלטה לתוקף, הוא ענה "מיד", מבלי להסביר כי מדובר באשרות כניסה ליומיים בלבד. עשרות אלפי מזרח ברלינאים צפו בשבובסקי בטלוויזיה, ומיהרו לנקודות המעבר בין שני חלקי העיר. הם היו המומים כשהשומרים פשוט נתנו להם, אחרי שנים של רדיפת והריגת כל מי שניסה להגיע לצד השני, לעבור.
ל"זכותו" של הביון הגרמני יש לומר כי גם כל ארגוני הביון כשלו בהבנת התהליך. נפילת החומה הביאה, מלבד האיחוד שבין הגרמניות, גם לקריסת הגוש הקומוניסטי כולו ולמעשה להפסקת המלחמה הקרה.
2003 - פלישת ארה"ב לעירק
יש שיאמרו כי ארצות הברית שאחרי נפילת התאומים היא חיית טרף היורה לכל הכיוונים. עקב אירוע הטרור, החליטו האמריקאים לטפל באויב הוותיק משכבר הימים - סדאם חוסיין. העולם כולו מוצף במידע לפיו קיים בעירק נשק להשמדה המונית, וכי נערכו מפגשים בין קציני מודיעין עירקים לאנשי אל קאעידה לפני ה-11 בספטמבר.
המלחמה פורצת, ולמרות הפאניקה שלפניה, צבא ארה"ב שובר את הצבא העירקי, שעדיין די גמור ממלחמת המפרץ ה-1, בקלות יחסית. מיד בתום המלחמה מתחילים האמריקאים לחפש את האקדח המעשן - אותו הם ממש לא מוצאים, לא נשק כימי ולא עדות למפגשי הסוכנים. לכולם ברור שצריך ללכוד את סאדם שנמלט. כשזה קורה, שולח ה-FBI את הסוכן המיוחד ג'ורג' בירו, סוכן ממוצא לבנוני, על מנת שיחקור את סאדם. מהחקירה עולה כי לא היו מפגשי סוכנים ולא נשק כימי; ארה"ב לא הבינה את התנהלות האזור. סדאם פשוט פחד מאיראן והעדיף להיות מואשם בהחזקת נשק כימי - רק לא להיתפס כחלש. ומה התוצאה? ארה"ב קבורה בבוץ העירקי כבר יותר מעשור, עם מעל ל-4,000 הרוגים.