זה כבר הפך לשגרה עצובה: פעם אחר פעם, משפחות שכולות מגלות שהאנדרטה שהקימו לזכר היקירים שלהם הושחתה. ביום ראשון זה קרה שוב כשניתאי רכס, אחיין של נווט הקרב סגן שגיא רכס ז"ל, הגיע לטפל באנדרטה שהקימה המשפחה לזכרו של שגיא וטייס הקרב רס"ן יאיר רחמילביץ' ז"ל. את האנדרטה הקים מיכאל רכס ז"ל, אביו של שגיא ובעצמו חלל צה"ל. "אנחנו לא מחפשים ענישה", אומר לנו בתגובה עומר רכס, אחיו של שגיא, "רק מודעות וחינוך".
בפוסט הזועם שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו כתב ניתאי: "באתי לבדוק את מצב ההשקיה ושהמים זורמים כמו שצריך, כפי שאני נוהג לעשות מדי מספר שבועות בתקופות החמות... לפתע אני שומע קול של זריקת אבנים שמותכות בברזל ללא הפסקה במשך כמה דקות, אז הלכתי לכיוון האנדרטה לראות מה קורה שם".
הוא ממשיך וכותב שראה שם חבורה של נערים, ואלה כלל לא התרגשו מהופעתו של בן המשפחה במקום – להפך, הם קיבלו אותו בקללות. ניתאי מספר שראה את הנערים זורקים על האנדרטה אבנים גדולות, עולים ורצים עליה ובנוסף מוציאים חלק מהכנף שעליה חרוטים שמותיהם של שגיא ויאיר. "פניתי אליהם יפה בבקשה לרדת מהאנדרטה ולהפסיק את מה שהם עושים. בהתחלה הם עשו עצמם כאילו הם לא שומעים אותי, ואחר כך ירדו בצורה כזאת שנראית ממש כאילו לקחו להם את המשחק האהוב מהיד ועשו טובה שהלכו. עם הליכתם התחילו לקלל, ואני לא אפרט את הקללות אך אתן דוגמה אחת: אחד מהנערים שכנראה התעצבן שהפרעתי לו במשחק, החליט שמותר לו לדבר איך שהוא רוצה, אמר – 'תבנה לך גם אנדרטה לעצמך' והמשיך לעשות תנועות מגונות".
"אחיין שלי (ניתאי) מאוד מחובר לדוד שלו שנהרג ולאנדרטה והוא מאוד נפגע מזה. זה לא רק לשחק שם ולבזות את המקום, הם ממש פגעו פיזית באנדרטה. הוא ניסה להעיר להם - נער אחד מול חבורה שלמה, והם צחקו עליו ואיימו עליו. הוא חזר מאוד נסער מהאירוע הזה והעלה את הפוסט המדובר", אמר לנו עומר, אח של שגיא. "אנחנו לא יכולים להיות שם כל הזמן. זה נמצא במקום מבודד ואנחנו לא חושבים שזה צריך להיות מגודר וסגור, אנחנו לא רוצים שזה יהיה ככה וחושבים שזה צריך להיות פתוח לציבור".
עומר מציין שבאחת מהתגובות לפוסט היה מי שכתב להם "תפסיקו כל הזמן לקדש אנדרטאות". בתגובה אחרת נכתב "טייסים הם לא מורמים מהעם". "זה ממש לא העניין", אומר לנו עומר בתגובה. "עבורנו הוא לא טייס חיל האוויר, הוא הבן והאח שלנו. לי כואב כשאני רואה אנדרטה של ילדה שנפטרה מסרטן או בתאונות דרכים, מה זה משנה איך, אל תפגע במה שחשוב לאחר".
"האנדרטה הייתה מרכז החיים שלו"
הפוסט של ניתאי האחיין הפך לוויראלי וזכה למאות שיתופים. לעומר חשוב להדגיש שהרוב המכריע דווקא כן מודעים ומכבדים, ומבחינתו הסיפור הזה הוא הזדמנות לחנך את אלה שלא. "אני לא יודע מי הנערים האלה וממש לא מחפש להעניש אותם. אנחנו כמשפחה מאוד נפגענו מהמקרה ומה שחשוב לנו זה שידעו ויבינו. בגלל זה חשוב לנו הפרסום, אם הנערים האלה יתביישו במה שעשו אולי זה ילמד אותם לקח לעתיד".
עומר מספר שאחרי ששמע על הוונדליזם, דיבר עם אמו ושאל אותה אם היא רוצה לגדר את המקום. התשובה שלה ושל יתר בני המשפחה הייתה מהירה וברורה: "היא אמרה לא. כל המטרה שלנו היא שיהיה מקום לכולם מסביב". הוא מבקש רק סבלנות והבנת הכאב של האחר. "רק חינוך יוביל לשינוי והבנה, ואולי הפרסום יגיע לנערים עצמם ויגרום להם לאיזה שינוי במחשבה".
מי שבנה את האנדרטה לזכרם היה מיכאל ז"ל, אביו של שגיא. מיכאל היה קצין חי"ר שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים, איבד רגל והתחרש. "אחרי מספר שנים הוא נפטר בעקבות סיבוכים של הפציעה. את האנדרטה הזו הוא בנה בשקט, לבד ובמו ידיו. זה היה מרכז החיים שלו", מספר עומר.
רס"ן יאיר (רחמו) רחמילביץ' וסגן שגיא רכס, אנשי צוות אוויר מטייסת העטלף, נהרגו ב-22.1.1984 כשהמריאו לטיסת אימונים שגרתית. 25 שניות אחרי ההמראה מבסיס תל נוף, המטוס שלהם התרסק בשל תקלה טכנית. שגיא היה בן 20 במותו. רחמילביץ' בן ה-28 השאיר אחריו בן שנולד אחרי שנהרג.