זמן קצר אחרי שהמחבלים מתל אביב פתחו באש וטבחו באזרחים שיצאו לבלות בעיר הגדולה, יצאו לשטח עשרות ואולי מאות אנשי שב"כ. כשאזרחי מדינת ישראל הלכו לישון עם תחושה של אבל לאומי, להם לא היה הלוקסוס הזה לעצור. החוקרים יצאו לדרך, הרכזים לחצו את הסייענים שלהם ואנשי הטכנולוגיה חיפשו כל בדל של מידע שיסגור את תיק הפיגוע. "עניין של שעות, אולי יום-יומיים עד שנדע בדיוק מה היה שם", מסביר ירון בלום, בכיר לשעבר בשב"כ.
בלום מכניס אותנו, עד כמה שאפשר, אל מאחורי הקלעים של מה שקורה ברגעים אלה ממש. כבר בתחילת השיחה שלנו הוא מציין שכאשר הפרשה הזו תהיה מאחורינו יחזרו אנשי הצללים לשגרה - כלומר לסכל עוד פיגועים שכלל לא נשמע עליהם, כמו שלא שמענו עד עכשיו.
אני מבקש מבלום לשמוע על הצד האנושי של שב"כ. על התחושה שעוברת להם בראש כשהם מקבלים את הידיעות הראשונות על פיגוע קשה בתחומי הארץ. והתחושות האלה, בקרב מי שאמון על ביטחון המדינה, לא פשוטות: "זו תחושה של החמצה, אפילו תחושה אישית של החמצה. במקרה של המפגע הבודד, וכנראה שזה המקרה - גם אם יותר מתוחכם - הדברים פחות עולים בסנסורים של המודיעין. ועדיין, זה קשה".
לצד זה מזכיר בלום ש-99 אחוז מהפיגועים המתוכננים נחשפים על ידי שב"כ, במערך המודיעיני הכולל רכזים, חוקרים, דסק וסיגינט - מה שנקרא המרובע המודיעיני. את הדרמה הזו, וזו דרמה של ממש, אנחנו לא רואים עד להגשת כתב אישום.
"תופעת השב"חים לא מטופלת כמו שצריך"
כמו שזה נראה כרגע, הפיגוע בשרונה היה פעולה בסגנון המפגע הבודד. "בסעיף העובדות, בניגוד לתחושות, צריך לזכור שאנחנו מדברים על שני אנשים שאין להם שיוך ארגוני, בני משפחה שהחליטו לבצע פיגוע", אומר בלום. בפיגועים מהסוג הזה נעשה בדרך כלל שימוש בנשק קר, והיו מקרים בודדים של שימוש בנשק חם - תת מקלע מאולתר המכונה קרלו. "קונים אותם בלי בעיה גדולה בשטחים, שם הם מיוצרים. שב"כ סוגר כל הזמן מחרטות שמייצרות כלים כאלה, ואחרי יומיים פותחים אחת חדשה. הידע איך לעשות את זה והיכולת קיימת, פשוט קונים נשק כזה או שגונבים ויוצאים לעשות פיגוע".
הפיגוע בשרונה הציף אל התודעה אלמנט חשוב בעבודת שב"כ ובישראל בכלל - נושא השב"חים. בלום: "אתה רואה שתופעת השב"חים גדולה ובעייתית מאוד ולדעתי גם לא מטופלת כמו שצריך. מהתפיסה שלהם, של מסיעים ומעסיקים, דרך העמדה לדין ועד לענישה, יש הרבה מה לשפר. אחרי פיגוע כזה כל הפוליטיקאים מתחילים לדבר ואומרים מה צריך לעשות. אני זוכר שעוד כשהייתי רכז של נפה בגל הפיגועים הגדולים בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 - רצו לעשות, אבל כבר אז לא עשו מספיק".
בין השאר מזכיר בלום את גורמי האכיפה שעוצרים שב"חים, ולטענתו מחזירים אותם לביתם כעבור יום. גם העונשים שמטילה מערכת המשפט על העוסקים בתחום הם בגדר בדיחה, לדעתו.
מי שכן עושה, בדרך כלל בצללים ובלי הרבה יחסי ציבור, אלה אנשי שב"כ על שלל תפקידיהם. 12 שעות חלפו מהפיגוע, ובלום כבר אומר: "אני מניח ששב"כ כבר יודע איך הם הגיעו לפה. כל המערך המודיעיני עבד שעות נוספות כדי לנסות לאתר שותפים לעבירה - מסיעים, מפגע נוסף אם יש ובעיקר סייענים. מי סיפק את האמל"ח, איפה הם לנו מאז שנעלמו, האם היו להם שותפים נוספים, האם מדובר בהתארגנות של מפגעים בודדים או חלילה יותר מזה, מאיפה הם השיגו את הנשק ואיפה הם חצו את הגדר".
לא פשוט לעלות על פיגוע כזה לפני שהוא יוצא לפועל, בטח כאשר מדובר באנשים שלא שינו את שגרת יומם שלהם ולא מספרים על כך לסביבתם. "קשה עד בלתי אפשרי לעלות בסנסורים המודיעיניים על עניין כזה. אין רכז שב"כ תחת כל עץ רענן ואין מאחורי כל בן אדם מישהו שמאזין. מתעסקים בצמתים הבעייתיים ובאותות כאלה ואחרים שיוצאים לפני פיגוע כזה. במקרה של המפגע הבודד אתה לא עולה על זה, וכשאתה לא עולה על זה, אז זו התוצאה".
תמונת המודיעין כבר מורכבת
עכשיו כשהפיגוע כבר יצא לפועל והמחבלים נתפסו בחיים, חוקרי שב"כ יצאו לחקור אותם והחלו לשחזר לאחור את כל מה שהם עשו בימים האחרונים, ברזולוציה של שניות. כל פרט חשוב, גם כדי להבין וללמוד איך להתמודד עם אירועים כאלה בעתיד.
במקביל הגיעו הלילה כוחות צה"ל לאזור שממנו יצאו המחבלים. בלום מציין כי מי שהוביל את הכוח והצביע על הבתים הם אנשי שב"כ. "רכזי שב"כ מצטרפים לכל פעילות כזו. לצד הפעילות האופרטיבית בשטח, יש מערך שלם של הפעלת סוכנים שמדליקים עבורם אורות אדומים", מסביר בלום. "חד משמעית - אנשי השב"כ כבר הרכיבו עד עכשיו את תמונת המודיעין. זה בזכות יכולת בלתי רגילה שהשירות פיתח לעצמו, בגלל כמות הפיגועים שאין שנייה לה. מהר מאוד בונים תמונת מודיעין, ומהר מאוד מגיעים לכולם".
השקט היחסי שקדם לפיגוע בשרונה הושג בזכות עבודת מודיעין סיזיפית, קשה ומורכבת. "זו פעילות אופרטיבית של שב"כ, צה"ל ומשטרה. כל המרובע המודיעיני פשוט לא ישן. צריך לזכור שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופת הרמדאן, שנחשבת למאוד חריגה מבחינת אותה אוכלוסייה. הם לא אוכלים, לא שותים, מתפללים הרבה ומרגישים שהם מתקרבים לאלוהים".
"אזרחי ישראל צריכים לזכור שהשקט שהיה כאן בחודשים האחרונים נוצר גם בזכות מערך המודיעין הישראלי בראשות שב"כ", מסכם בלום. "לצד כל זה צריך לטפל בבעיות: אזרחים צריכים ללכת חמושים. אין מה לעשות, וצריך גם לטפל בנושא השב"חים".
לא פחות חשוב, אומר בלום, הוא מצבו של העם הפלסטיני. "מניסיון, פיגוע כזה מביא פיגועים נוספים של חקיינות. גם ההסתה תכוון יותר גבוה. לכן אני אומר שלצד כל הפעילות של המודיעין, צריך לייצר תקווה לעם הפלסטיני, לייצר מקורות עבודה, לדבר עם הרשות הפלסטינית ולהמשיך את הקשר המצוין עם מערכי המודיעין הפלסטיניים, משהו ששב"כ מוביל בהצלחה גדולה". תהיו בטוחים שגם כשיסיימו לטפל ולתחקר את הפיגוע האחרון, הם לא ילכו לישון.