נכון לשנת 2011 ולעתיד הנראה לעין, הטנק נחשב לנשק הכרעה עיקרי במלחמה המודרנית ולחיל המכריע בשדה הקרב היבשתי. בצבאות היבשה בעולם ניצב כיום חיל השריון כמוביל המערך המתמרן ומהווה מרכיב עיקרי בעוצמתו; הוא משלב שדרת כוח אדם איכותית לצד טכנולוגיה מתקדמת, ובמלחמה בה תורת הקרב מבוססת על לחימה ניידת והכרעה באמצעות תמרון ואש, הכוחות המשוריינים נמצאים בחזית. בלחימה בטרור הטנק הוא למעשה מבצר שיורק אש ומחפה על מי שצריך או מהווה את בסיס הכוח התוקף, ולא פעם חיילי יחידות מיוחדות נתנו לטנק לפצח מבנה בטרם נכנסו לאסוף חלקים של מחבלים.
מעט היסטוריה: הטנק הראשון יוצר על ידי הבריטים בכדי להתגבר על לוחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה, בה חיילים רבים היו יוצאים להסתערות רק כדי שהמקלעים יקצרו אותם ללא רחמים. הטנק הראשון היה לא יותר מטרקטור עם מעטפת של שריון שנקרא סימן 1. הוא בעיקר התקלקל ולא הצליח להתקדם מרחק רב, אבל די היה החידוש שבמפלצת המשוריינת כדי להרתיע את הגרמנים.
במלחמת העולם השנייה הטנק כבר הפך להיות הבשר של היחידות הלוחמות והגרמנים הפכו את לוחמת השריון לאומנות שעד היום משפיעה על טקטיקות שריון בעולם. כיום ישנה הבנה שהטנק אינו יכול להילחם לבדו בשל נשק אנטי טנקים מתקדם, וצבאות העולם נמצאים בתהליך ארגון מחדש - לא עוד חטיבות שריון או חי"ר כי אם חטיבות ממוכנות שמשלבות שריון וחי"ר באותה יחידה. לפניכם נמצאים חילות השריון שנחשבים לטובים בעולם.
חיל השריון האמריקאי: כסף קונה כוח
השריון האמריקאי השתתף בכל עימות אפשרי על פני הגלובוס, ואין למעשה יבשת שלא פעל בה. במלחמת המפרץ הראשונה הוכיח השריון האמריקאי עמידות גבוהה כששמר על 90 אחוז כשירות מבצעית ואף לא טנקיסט אחד נהרג. במלחמת עירק השנייה הבקיעו הטנקים האמריקאים את המדינה כולה עד בגדד בלי לעצור כמעט, והראו לעולם מה זה אגרוף שריון משולב. הכלכלה האמריקאית, הגם שמקרטעת כיום, מעמידה תקציב ביטחון אדיר, שמספק להם את הטנק מהטובים בעולם: האברהמס M-1, ממנו לצבא ארה"ב ולמארינס ישנם כמה אלפי טנקים אשר מאורגנים בדיביזיות שריון. כלקח לשינויים בלחימה והשילוב מול טרור, החל משנת 2013 יעבור הצבא האמריקאי לחטיבות ממוכנות; לא עוד דיביזיות על טהרת השריון כי אם חטיבות משולבות שיהיו בסיס הכוח.
חיל השריון הגרמני: מומחים עולמיים לשריון
הצבא הגרמני, שהשתתף בקרב השריון הגדול בהיסטוריה (קרב קורסק), הוא זה שהמציא את השריון המודרני. הגרמנים מפעילים כיום 450 טנקים מסוג לאופרד-2 בחמש דיביזיות שונות - טנק מתקדם שצבר ניסיון רב במסגרת צבאות שונים בעולם, כולל באפגניסטן. עד שנות ה-90 לא היה להם כל ניסיון קרבי (מלבד למלחמת העולם השנייה), אולם במהלך שנות ה-90, בעידוד האו"ם, החל הצבא הגרמני לפרוס את כוחותיו למדינות רבות בעולם ולצבור ניסיון. כיום ניתן למצוא כמה אלפי חיילים גרמנים בסומליה, קוסובו, אפגניסטן ועוד. למרות הזמן שעבר נחשבים הגרמנים גם כיום למומחים בנושא השריון וניתן לראות אנשי צבא גרמנים מדריכים בכל מני מדינות בעולם.
חיל השריון הרוסי: הכי קשוחים בעולם
השריונר הרוסי נחשב לקשוח ביותר, והוא משרת בחיל בעל היסטוריה מפוארת. למרות שהצבא הרוסי סובל מהזנחה ארוכת שנים, עדיין מהווים לוחמי השריון הרוסים איום גדול לכל אויביהם הפוטנציאלים. השריון הרוסי מתבסס על כמה אלפי טנקים ישנים מסוג T-72 ו-T-80 שחלק ניכר מהם לא ממש נוסע, ועוד כמה מאות טנקי T-90. האחרון נחשב למתקדם מאוד אולם בשל המצב הכלכלי לא נכנסו יותר מכמה מאות לשרות. לרוסים ניסיון רב ממלחמות באפגניסטן וצ'צ'ניה, שם הופעלה כמות גדולה של טנקים, לא תמיד בחוכמה. השריונרים הרוסים הוכיחו שלמרות טעויות הגנרלים הם לא נרתעים מכלום ודבקים במשימה. בנוסף הראו אכזריות אדירה כמו למשל כאשר דרסו אנשים קשורים באמצעות טנקים, כחלק מחקירה.
חיל השריון הסיני: כוח במספרים
כמו הרבה דברים בצבא סין אין להם ניסיון רב בלחימה מודרנית, אולם מה שמדיר שינה אצל רבים זה הכמות האדירה של טנקים הקיימים בצבא הסיני. לסינים אלפי טנקים מייצור מקומי או על בסיס רוסי, כאשר הטנק האחרון שנכנס לשרות הוא ה-Type 99. הסינים, שראו מה קרה לטנקים העירקים במלחמת המפרץ הראשונה, הבינו שהם לא יכולים להתבסס על שריון רוסי ישן וכך נולד הטנק הזה, שמשתווה לטנקים המובילים בעולם.
חיל השריון הטורקי: בין הגדולים במזרח התיכון
חיל השריון הטורקי נחשב בין הגדולים באזור שלנו וכמו השריון בישראל גם לו ניסיון רב בלוחמה זעירה ורגילה, משדות הקרב של קפריסין ועד עירק (נגד הכורדים). לטורקים כ-800 טנקים מתקדמים מסוג לאופרד 1 ו-2 הגרמניים. בנוסף, יש להם עוד 900 טנקי M-60, אומנם ישנים אך כאלה ששודרגו על ידי מערכות ישראליות מתקדמות. כיום ישנם תכנונים לייצר טנק מערכה נוסף יחד עם דרום קוריאה, ולהכניס לפחות 1,000 טנקים חדשים.
חיל השריון הישראלי: ניסיון קרבי עשיר
ביחס לגודלה של מדינת ישראל יש לה חיל שריון עצום בגודלו: לפחות 3,000 טנקים, על פי פרסומים זרים. לשריון הישראלי ניסיון קרבי עשיר במלחמות גדולות וגרילה, ניסיון שנרכש כמובן במלחמות ישראל ושדות הקרב של לבנון (בין השאר קרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה, מלבד קורסק, נשערך במלחמת יום כיפור בין ישראל למצרים). השריון הישראלי מתבסס על המרכבה סימן 4 (לאחרונה סיימה גם חטיבת מילואים הצטיידות בטנק), שנחשב לאחד מהטובים בעולם ומגובה במערכות הגנה מתקדמות. צה"ל נחשב מוביל בתורת שריון במיוחד אחרי הפקת הלקחים של 2006. כמו בארה"ב גם בצה"ל מדברים על מעבר לחטיבות משולבות של חי"ר ושריון.