בניגוד לעגבניות השרי ולטפטפות, קיצוצים בתקציב הביטחון הם ממש לא המצאה ישראלית. כשמשבר כלכלי גלובלי אחד מאחורינו, ומהמורות נוספות צפויות בדרך, נדמה כי גם מסביב לעולם מהדקים את החגורה היטב, ולא פוסחים גם על סעיף ההוצאות הביטחוניות. מהמדינות החזקות בעולם עד למדינות שתחת חסותן, מהמעצמות הביטחוניות ועד למדינות השקטות ביותר – כולן מקצצות בביטחון.
כמו טיפול שורש: אין ברירה
קיצוצים הם כמו טיפול שורש: אף פעם אין זמן נכון עבורם, אבל אין ממש ברירה. תמיד יש איומים, וחיסכון לא ממש הולך טוב עם מיגון ואימונים, ובכל זאת השנה החליטו לקצץ. אפשר להתנחם בעובדה שאיננו היחידים שחותכים מהעוגה הביטחונית בצלם הכבד של איומים מתחזקים. למעשה, קיצוצי התקציב הגדולים בעולם נעשים על רקע איומים כבדים לא פחות. למשל בארצות הברית, שם נאלצים האמריקאים להתמודד מול סכנות משלהם, הן במזרח התיכון בדמות אירן המתגרענת, והן במזרח הרחוק, שם המתח בין סין למערב ממשיך לצבור תאוצה.
למרות זאת, דווקא השנה הודיע שר ההגנה האמריקאי, ליאון פנטה, על יישום תוכנית קיצוצים נרחבת. החל מ-2013 ייאלץ משרד ההגנה להיפרד לשלום מסכום מדהים של 487 מיליארד דולר, שינוכו מתקציבו בעשור הקרוב. התקציב הכולל של ישראל לשנה הקרובה, לשם השוואה, הוא בערך חמישית מהסכום המפלצתי הזה. כחלק מהכניסה לתקופת הצנע הביטחונית, חיל הים האמריקאי יוציא משימוש ספינות קרב, קצב הרכישה של מטוסי קרב יירד בצורה משמעותית, ואוגדות שלמות מזרוע היבשה ייסגרו.
ארה"ב: חצי הכוס שקוצצה
קשה להאמין שארצות הברית הייתה מקצצת מתקציב משרד ההגנה אילו תכננה לפתוח במלחמה גדולה בזמן הקרוב. זו הסיבה שרבים מפרשים את הקיצוצים האמריקאיים, דווקא עכשיו, כמסר מרגיע לשאר העולם. ד"ר מקס זינגר, מומחה למדיניות חוץ וביטחון אמריקאית ממרכז בגין-סאדאת, הוא אחד מהם. "אירן וסין לא השפיעו על הקיצוצים בתקציב הביטחון האמריקאי, וזה אומר משהו", טוען זינגר. "כנראה שהאפשרות של תקיפה סינית או אירנית לא נראתה סבירה במיוחד לאובמה ולפנטה, למרות שסין, למשל, ממשיכה להוציא עוד כסף על ציוד צבאי וממש מאמנת את כוחותיה להילחם בארצות הברית. נראה שהאמריקאים גם לא מתכננים לתקוף בשנים הקרובות, ולכן קיצצו בתקציב הביטחון עכשיו, למרות האיומים".
החלטותיהם של מנהיגים מעצבות לא פעם את חייהם של מיליונים ברחבי העולם, ומערכות הביטחון הן במקרים רבים הזרוע המבצעת של ההחלטות הללו. הגיבוי שניתן למורדים בלוב נגד שלטונו של קדאפי לא היה שווה הרבה ללא ההתערבות הצבאית של נאט"ו. קשה לדמיין את קדאפי מתפטר בגלל הצהרות דיפלומטיות נוקבות, כפי שניתן ללמוד בימים אלו מהנעשה בסוריה. זו הסיבה שלתמורות בתקציבי הביטחון מסביב לגלובוס יש משמעויות מרחיקות לכת, הרבה מעבר למדינות המקצצות. לכל מהלך שכזה יש השפעה בזירה הבינלאומית, בעיקר אם מדובר במדינה חזקה ומעורבת כמו ארצות הברית.
קשה להפריז בחשיבות תפקידה של ארצות הברית ברחבי העולם, אחרי שרק בעשור האחרון ניהלה שני מבצעים צבאיים ענקיים וזוללי משאבים בעירק ובאפגניסטן, ולקחה חלק בהפלתו של קדאפי. האמריקאים צברו כוח רב והשפעה בינלאומית, הרבה בזכות תקציב ביטחון אדיר מימדים, אך הקיצוצים האחרונים עשויים לשנות את התמונה. ב-2013 יעמוד הסכום שהקצה משרד ההגנה האמריקאי לפעולות מעבר לים על 88.4 מיליארד דולר, לעומת 115 מיליארד דולר שמוקדשים לאותה מטרה השנה.
הקיצוץ החד הזה של התקציב אינו טעות אלא החלטה מודעת. ההערכה היא שמי שאחראי לה אישית הוא הנשיא אובמה, שבניגוד לקודמיו בתפקיד, דוגל במעורבות אמריקאית צבאית פחותה מעבר לים. העתיד של אותה מעורבות, מסביר ד"ר זינגר, תלוי במידה רבה בנובמבר הקרוב – עת ייערכו בארצות הברית הבחירות לנשיאות. "הכול תלוי אם אובמה ייבחר מחדש או לא", הוא טוען. "אובמה פועל לצמצם את המעורבות של ארצות הברית מעבר לים, כפי שהיה נגד המלחמה בעירק. אם הוא ייבחר, התפקיד שלהם בעולם יצומצם אף יותר. אם מועמד רפובליקני ייבחר, הוא עשוי לחזור להשקפה הקודמת – להנחה שארצות הברית צריכה להיות חזקה בעולם – וזה עשוי להיות מתורגם לתוספת בתקציב הביטחון".
בריטניה: מקצצים באנשי הקבע
ארצות הברית אינה היחידה שמושכת אש ומקצצת במקביל. בריטניה נמצאת איתה באותה הסירה, ומקצצת גם היא בתקציב הביטחון, על אף המשימות הצבאיות עמן היא עדיין מתמודדת, בעיקר באפגניסטן. כבר ב-2010 הודיע ראש הממשלה, דיוויד קמרון, על קיצוץ של שמונה אחוזים מתקציב משרד ההגנה עד 2015, בעקבות גירעון של מיליארדים שצבר המשרד. החיסכון יבוא לידי ביטוי בעיקר בקיצוץ בכוח אדם: בחילות הים והאוויר יצטרכו להיפרד מ-5,000 לובשי מדים עד אותה שנה, אך הקיצוצים הנרחבים יורגשו בכל החילות, בדגש על אזרחים המועסקים בצבא ובמשרד ההגנה. עד סוף 2015 יסיימו את שירותם בטרם עת לא פחות מ-28 אלף אזרחים, ו-7,000 נוספים יצטרפו ללשכת האבטלה חמש שנים לאחר מכן.
בהתחשב באיומים על הממלכה המאוחדת, הקיצוצים בצי הוד מלכותה נחשבים לכואבים במיוחד. בשנים האחרונות העיניים בלונדון נשואות אל עבר דרום האוקיינוס האטלנטי, שם שוכנים איי פוקלנד, פיסת יבשה בשליטה בריטית בסמוך לארגנטינה. בשנות ה-80 ניסתה השכנה הלטינית לכבוש את השטח, הובסה, ומאז נותר מתח בין שתי המדינות. המתיחות אף עלתה בשבועות האחרונים, מאז שלונדון הודיעה על קידוחי נפט מתוכננים באיים, הודעה שהובילה את ארגנטינה לאיים שוב בעימות צבאי. מי שבעיקר אמון על אבטחת איי המריבה הוא הצי, שקיצץ עד כה 1,000 מלחים משורותיו.
גרמניה: מקצצים בכטב"מים
מי שדיללה את כוח האדם הביטחוני שלה בעבר ומתכננת לעשות זאת שוב מסיבות כלכליות היא גרמניה. עד השנה תקציב ההגנה הגרמני דווקא היה במגמת עלייה, אולם באחרונה הכריזו הגרמנים על קיצוץ רוחבי. מסכום של 31.68 מיליארד אירו ל-2012, יופחתו מיליארד אירו ורבע עד 2015, קיצוץ של ארבעה אחוזים. הנפגעים העיקריים הם לובשי המדים ועובדי משרד ההגנה: על פי הכרזת הממשלה הגרמנית, יש כ-20 אלף תקנים אזרחיים מיותרים במערכת הביטחון, חלקם בצבא וחלקם במשרד ההגנה. רבים מהם, על פי ההערכות, יקוצצו עד 2015.
"אין כמעט רכישות או פיתוחים שקוצצו לחלוטין, הקיצוצים משפיעים בעיקר על תקנים אזרחיים וצבאיים", מסביר חבר הפרלמנט כריסטיאן שמידט, שמשמש גם כמזכיר המדינה של שר ההגנה. "אנחנו מקצצים 65 אלף חיילים מצבא של 250 אלף. בנוסף, מורידים כמעט 20 אלף תקנים אזרחיים, שרובם דווקא בצבא. עיצבנו מחדש את המבנה של משרד ההגנה, ובמקום 17 דיוויזיות שמרכיבות אותו, יש עכשיו רק תשע. זה לא קל, אבל האתגרים נמשכים, ואנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לא לפגוע בהשקעה הצבאית שלנו, כלומר ברכישות של נשק או נכסים".
המהלך האחרון הוא חלק מרפורמה מקיפה שמתרחשת במשרד ההגנה הגרמני, הכוללת צמצום של מבנה המשרד ושינוי המבנה הארגוני שלו. וזו ממש לא הרפורמה היחידה בשנים האחרונות ב"בונדסוור", שמו של הצבא בגרמנית: רק בשנה שעברה השלימה גרמניה את המעבר מגיוס חובה לצבא מקצועי, מהלך ששחרר עשרות אלפי משרתים הביתה, וחסך לברלין מיליוני אירו. גם ה"לופטוואפה", חיל האוויר של הבונדסוור, עובר כרגע תקופה לא פשוטה, לאור דחייתן של עסקאות רכש אוויריות רבות וקיצוץ ובחינה מחדש של אחרות. בין היתר, קוצצה בצורה דרסטית עסקה לרכישת מסוקי קרב עבור החיל, וצומצמו מספר הכטב"מים שבשימוש הכוח.
שלא כמו בארצות הברית, יש מדינות שבהן הסיוע הבינלאומי לא נפגע מהקיצוצים, ואפילו להפך. בגרמניה, למשל, על אף הקיצוץ הצפוי, הצהירו כי משאבים נוספים יוקצו להשתתפות במשימות מעבר לים – דוגמת אפגניסטן. נכון להיום, כ-4,900 חיילים מהבונדסוור נמצאים באפגניסטן. למרות הקיצוצים, משרד ההגנה הבטיח להישאר במדינה עד סוף 2014, כפי שהתחייב בפני נאט"ו, בניגוד למדינות אחרות כמו צרפת, שהודיעה באחרונה על נסיגה מוקדמת.
"אנחנו דבקים בהתחייבויות שלנו עד הסוף", קובע חבר הפרלמנט שמידט, "ונמלא את כל המשימות שהתחייבנו למלא, גם אם מדינות אחרות לא פועלות כך. יש לנו ניסיון בזה. הייתה נקודה שבה מתוך 250 אלף חיילים, כמעט 8,000 היו במשימות מעבר לים, וזה מדהים. אנחנו רוצים להעלות את המספר הזה ל-10,000 חיילים שיהיו מוכנים למשימות נוספות, כמובן באישור הפרלמנט. אולי יהיו לנו בקרוב פחות אנשים במדים, אבל אנחנו מתכננים שיותר חיילים יהיו זמינים למשימות מעבר לים".
יוון: רפורמה עכשיו, וגם אחר כך
הגזירות לא פוסחות גם על צבאה של יוון, המתמודדת בחודשים האחרונים עם המשבר הכלכלי החריף בתולדותיה. כוח האדם הצבאי אמנם לא עובר קיצוץ, אבל השכר דווקא כן. משרד ההגנה הודיע על קיצוץ של 6.15 אחוזים במשכורות, המהוות כמחצית מהוצאותיו. בשלב זה לא ברור אם מדובר במשכורתם של עובדי המשרד או לובשי המדים עצמם, אבל זה לא השינוי היחיד בכוח האדם היווני: משרד ההגנה מתכנן בימים אלה מבנה חדש לצבא לצורך התייעלות נוספת. ההכרזה על הרפורמה המלאה צפויה בעוד מספר חודשים, אך חלקים ממנה כבר החלו ב-2010, כשמשך שירות החובה של הגברים ירד משנה לתשעה חודשים, צעד שחסך מיליוני אירו.
בנוסף, המשבר החריף, שמאיים על גוש האירו כולו, נותן את אותותיו גם בטווח המידי, ומשפיע על אופי הפעילות השגרתית של הצבא היווני. כך למשל, ניתן להבחין בדילול הכוחות הימיים של הצי היווני במימי הים התיכון, בצמצום המרחקים של ההפלגות בחיל ובירידה בכמות הספינות הנמצאות בים ברגע נתון.
ברזיל: לא מקצצים, מקפיאים
אל מול מדינות שנאלצו לצמצם את הוצאות הביטחון ללא קשר לרמת האיום הביטחוני, ישנן מדינות שהמציאות הביטחונית הסובבת אותן דווקא מאפשרת להן להפחית את הוצאות הביטחון. זו המציאות שמציגה ברזיל, שהודיעה כי בתקציב הביטחון של השנה הקרובה, ייגרעו 4.2 מיליארד ריאל ברזילאי (כתשעה מיליארד שקל). הצבא מדגיש כי הסכום המדובר הוקפא, וכי יש אפשרות שבהמשך השנה הוא ישוחרר, כולו או חלקו.
כך או כך, הצבא הברזילאי ממשיך לשדר עסקים כרגיל באמצעות עסקאות שנחתמות כסדרן. הנספח הצבאי של ברזיל בישראל, קולונל ג'ורג' קארדוסו מרטינס, מייחס את השינויים בתקציב המקומי לשני גורמים: האחד, שיטת התכנון הכלכלי ארוכת הטווח של ברזיל; השני, היציבות האזורית. "המצב שלנו שונה, כי אנחנו ביחסים טובים עם השכנות שלנו", הוא מסביר בחיוך. "זה לא שיש לנו איזשהו איום גדול שאנחנו צריכים להתכונן אליו. ממש לא. אצלנו, שלא כמו בישראל, משרד ההגנה זה כמו ביטוח לאוטו. אולי לא צריכים אותו עכשיו, אבל טוב שיהיה".
>> להגן על המדינה זה עסק כלכלי: כמה מרוויחים חיילים בצבאות העולם?