אירוע הזובור בחטיבת כפיר לפני כחודש גרם למדינה שלמה לצקצק בלשונה למשמע ההתעללות בלוחם החטיבה, סמל סער מזרחי. מדינה שלמה הייתה בהלם בגלל חייל שאושפז בסכנת חיים כשכל עוונו היה שנגע במקל, סליחה, מקל פז"ם. "מי הם שיעשו דבר כזה", שאלה אחותו של סער בפליאה ובזעם. "איך זה קרה לנו", שאלה מנגד קרובת משפחתו של אחד החיילים העצורים. כולם בפליאה, כולם בהלם. כולם – מלבד מספר קצינים לוחמים בעבר ובהווה של חטיבת כפיר איתם שוחחנו בחודש האחרון. גם פעילים של מה שמוגדר כארגוני זכויות אדם שעוקבים אחרי החטיבה שמרבית פעילותה בשטחי יהודה ושומרון מספרים שאינם מופתעים, ואף מציינים כי החטיבה מסומנת באתרים השונים שהם מפעילים.
אם לשפוט לפי הלוחמים הנאשים בביצוע הזובור, סוגיית הכבוד בחטיבת כפיר היא עניין רציני ביותר. הלוחמים "ממשיכים לפגוע בשמה של החטיבה", כפי שהגדיר זאת גורם בצבא, לאחר שבשבוע שעבר התברר כי הלוחמים, שמשפטם עדיין מתנהל, הודיעו שהם מבקשים להורידם לדרגת טוראי ולא רב"ט – רק משום ש"לוחמים לא נוהגים לענוד על המדים דרגות רב"ט". "בקשה חצופה שמראה שהם לא ממש מבינים איפה הם נמצאים ומה הם עשו", אמר קצין בחטיבה.
השבוע התבשרנו על מקרה אלימות נוסף בחטיבה, בו סמל היכה חייל "סתם כי בא לו". האירועים האלה מצטרפים למקרים דומים נוספים בחטיבת כפיר עליהם דיווחה התקשורת לאורך השנים. ביולי 2008 חטף כוח של חטיבת כפיר, בפיקוד קצין, מונית פלסטינית. החיילים כפתו את הנהג, טיילו בעיר הפלסטינית דהרייה ואף ירו, פגעו והפקירו עובר אורח חף מפשע. לאחר מכן שיקרו למפקדים שלהם כאשר דווחו על מה שקרה. "אם הפלסטיני חטף כדור סימן שהגיע לו", אמר אחד הלוחמים לאחר המעצר. שנה אחר כך נחשף מקרה התעללות חמור כאשר מספר חיילים מגדוד חרוב נעצרו לאחר שהתעללו בחייל אחר במשך שמונה חודשים. החייל ספג מכות, אזקו אותו למיטה, מנעו ממנו מקלחת ואף שרפו את רגליו במצית. לאחר שנעצרו, התגלו במקרה סרטוני התעללות ממקרים אחרים עליהם לא ידעו. בשנה שעברה ברחו 11 לוחמים של גדוד דוכיפת בחטיבה מהקו אותו עשו בגזרת גוש עציון. התברר שנמאס להם להיות שק חבטות של הוותיקים והרס"פ.
גם בימים אלה, גורמים בתוך החטיבה העידו בפני על תחושה קשה ולטענתם מדובר בחטיבה אלימה במיוחד. קצין ששרת גם בכפיר ובחטיבות חי"ר אחרות ציין, "נושא האלימות בחטיבת כפיר יצא משליטה, גם אם אני משווה את המצב בגולני שם דווקא הצליחו לייצב את נושא המשמעת. נוצר מצב שכולם יודעים שהאלימות בחטיבה הזו גבוהה יותר למרות שבפתיחה כולם אותו הדבר".
"עוצמת הפרסום מטעה. לא נשאר זכר לצעירות-ותיקות"
האם חטיבת כפיר יצאה משליטה? באופן נדיר בצה"ל אפשרו למפקד החטיבה, אל"מ אודי בן מוחה, להתראיין לאתר פז"ם ולענות על השאלות הקשות שהתעוררו בעקבות המקרה.
בן מוחה נחשב בצה"ל ללוחם מהסוג שמסתער עם הסכין בין השניים. את דרכו בצה"ל החל כלוחם בשייטת 13 ולאחר מכן עשה שלל תפקידים בחטיבת גולני כגון מ"מ, מ"פ וסגן מפקד אגוז. הוא גם היה מג"ד שמשון בתקופה שהגדוד ישב במובלעת נצרים. בתחילת הראיון אני מספר לו על הטענות שעלו כנגד החטיבה, כולל מחיילים ומפקדים שנמצאים תחת פיקודו. על כך שמאז שנת 2008 שמה של החטיבה עולה בנסיבות לא נעימות ונדמה שבחטיבה לא מצליחים להפטר מהתדמית. בן מוחה אינו מתעלם מהתופעה, אך מנגד דוחה את רוב הטענות.
כשדיברתי עם גורמים לשעבר בחטיבה ההתרשמות היא פרדוקס. מצד אחד לוחמים ברמת מקצועיות אפילו יותר מהחטיבות המסורתיות ובמקביל קיבלתי תחושה שהחטיבה היא אלימה במיוחד.
"אני חושב שהרושם אינו נכון. אני לא עוסק בהשוואות עם יחידה אחרת. יש אירועים חמורים בכל יחידה. בצבא עכשיו הדור מתחלף וזה דבר יפה. החיילים שהיו לי בתור מ"מ זה לא החיילים שמשרתים היום בשום חטיבה ובטח שלא בחטיבת כפיר וזה עניין מהותי כי רמת המשמעת היום בכל היחידות היא רמת משמעת טובה. המפקדים עוסקים בערכיות. כמעט ואין אירועים של ותיקים-צעירים. יש אירועים שמנסים להחיות את זה ואת הפז"ם בתור כלי רלוונטי והם נתקלים בהתנגדות של מפקדים ובבגרות. המ"פ כיום מגיעים גם יותר מוכנים להתמודדות הזאת. לכן החטיבה גם לא עוסקת כל היום בחקירות".
איך טיפלתם במקרה הזובור האחרון?
"חבורת חיילים הגזימה, עברה את הגבול בצורה בלתי מתקבלת על הדעת ולכן התגובה הייתה קשה. אני החלטתי לפרק את המחלקה הזו. יש קודים ערכיים, רוח צה"ל זה משהו שמחנכים אליו ואני לא מקבל חוסר שוויון בחטיבה, בטח שלא על פז"ם ולכן הענישה הייתה חמורה ומצ"ח מיד התערבו. זה אירוע חריג, כבר לא נשאר זכר לפז"ם. עקרנו מהשורש מנהגי פז"ם שהיו בעבר ולכן עוצמת הפרסום מטעה".
"האירוע לא הפתיע אותנו", מוסיף בן מוחה. "קרו לנו בעבר מספר אירועים כאלה. האנשים המעורבים עדיין עצורים עד תום התהליכים המשפטיים שיהיו. איפה שיהיו אירועים כאלה התגובה גם תהיה מאד קשה. אין בשורה חדשה בעניין הזה, אנחנו תמיד בצבא נהגנו להגיב בצורה תקיפה".
מצד אחד אתה אומר שזה אירוע חריג אבל מצד שני יש מקרים רבים של מפקדים שהיו מודעים למקרים כאלה. יש פחד של מ"פ זוטרים?
"אני בטוח שאתה עושה את התפקיד שלך, אני חושב שמה שאתה צריך לשאול זה מה יש מול זה".
אני בכוונה שם את המקורות בצד. ברור לך שזה לא עניין צבאי, זה יותר גדול, מדובר בחינוך של אנשים. השאלה כמה מפקדים כאלה יש מתחת לפני השטח?
"יש אירועים חריגים. אנחנו עוסקים אין ספור בשיחות חתך, בביקורים בפלוגות גם בצורה לא פורמלית. כך אנחנו עוקרים מתחת לפני השטח את המקרים האלה. גם מאחורי הקלעים יש עבודה משמעותית. האירועים האלה בסופו של דבר נעשים בהסתר, זאת לא נורמה שבחדרים נותנים מכות. הם מנסים אולי לשמר לחץ חברתי. מנגד, המפקדים נלחמים בדבר הזה כדי שלא תיווצר מנהיגות חלופית. המ"פ הוא המפקד, אין מפקד חלופי. הצלחנו ללמד את האנשים שלנו שמעמדות והבדלים בין החיילים מזיקים לכולם, פוגעים בפלוגה. למדנו ממקרים בעבר. החינוך של החיילים הוא מאמץ קבוע. אני מעמיד מול 20 סיפורים שלך 20 סיפורים אחרים. חינוך זה מאמץ קבוע".
בהקשר לזה נציין כי גורם בכיר בחטיבה מספר על פעילות ערה בנושא כולל הדחות של קצינים בחטיבה. "אנחנו לא מטאטאים שום דבר מתחת לשטיח והכל מטופל כמו שצריך", אמר הגורם. "לא הרבה יודעים שבשנה האחרונה הודחו מהחטיבה שני רס"ן על רקע דומה ומי שמבין בזה יודע שהדחה של רס"ן היא לא פשוטה בכלל. גם האירוע האחרון נחשף אחרי שאנחנו החלטנו לחשוף אותו ובכלל החטיבה משקיעה המון בנושא". לדברי גורמים רבים בצבא חלק מהבעיה זה מלחמה קיצונית של הצבא שמנסה להעלים את הוותיקות לגמרי – "דבר חסר סיכוי מטבע האדם ומה גם שלא יקרה כלום עם חייל בשנתו האחרונה בשרות ירגיש הקלות מסוימות", כפי שאמר לי קצין בצה"ל.
אולי הבעיה היא אחרת? אולי אין משהו רע שחייל לא ישטוף כלים בחצי שנה האחרונה שלו?
"יש בצבא פקודה כתובה, בגלל מה שאתה אומר. אי אפשר להכחיד לגמרי תופעה חברתית. לוחם שמשרת שלוש שנים בתור לוחם רוצה בסוף השירות קצת הקלה, ההקלות האלה מוגדרות בפקודות. רוח הדברים אומרת שאם אתה לוחם בוגר אתה יותר מקצועי. לפעמים זה רק דיבורים מצד הלוחמים שמנסים לקבל הקלות. אמר לי חייל שמעורב באירוע 'אני נתתי אגרוף חלש'. מה ההבדל בין חלש לחזק? פנתה אליי אמא שאירוע כזה קרה לבן שלה. לא ניתן לשים הבדל, אין הבדל".
"אין הבדל בין כפיר לגולני"
על פי חלק מהטענות, הסיבה לחלק ניכר ממקרי האלימות זה השירות השוחק של החטיבה בשטחים – דבר שהשתנה לאחר שצה"ל החל לשלוח את גדודי החטיבה לקווים גם בגבול הצפון. חטיבת כפיר היום נדרשת ללמוד גזרות אחרות, איומים ושטח שונה, מה שלפי אל"מ בן מוחה עושה את ההבדל.
איך נראית החטיבה מבחינת צה"ל הגדול, ביחס ליחידות המסורתיות?
"שמח ששאלת את השאלה הזאת, יש נטייה לחזור לנקודה הזאת כל הזמן. דווקא כאן זה מה שיפה, אנחנו לא מרגישים שום הבדל. בכל הגזרות, בכל הפעילויות גם לנו נותנים לעשות מה שלכולם נותנים. פעם נהגו לעשות את השיח ההשוואתי הזה בין היחידות האחרות אלינו. כיום זה שונה, אנחנו פועלים בכל הגזרות והשאלה הזאת נדחקת הצידה. ההבדלים הקטנים איפה שהם קיימים לא משמעותיים. אנחנו מביאים יתרונות מהניסיון בשטח בנוי בפעילות המבצעית. בכל מקום אני מרגיש שרוצים גדודים שלנו".
אתה הגעת מגולני לכפיר. ההבדלים לא קיימים?
"לא קיימים בכלל. אוכלים את אותו אוכל, יורים באותו סוג רובה, נדרשים לעמוד באותם הישגים בכל הקורסים. בקרוב אנחנו עולים להתאמן ברמת הגולן, כל החטיבות מתאמנות שם. בכל הנושאים שאנו מדברים עליהם ההבדלים די מטשטשים".
אז אולי מישהו נרדם בשמירה? אתה אומר שאתם מחנכים לערכים, נשמע כמו מעל ומעבר, ובכל זאת מתפרץ איזה שהוא אירוע כזה.
"זאת שאלה שעוסקת במנהיגות. יש מפקדים שונים, לא כל המפקדים מקפידים על אותם דברים. אני בתור מח"ט עושה כנסים יזומים שלי, ביקורים בפלוגות וכו'. יש מפקדים זוטרים שמתמודדים למופת עם אירועים כאלה, רואים סממנים ומטפלים. יש מקרים של חולשה וכאן יש התפרצות. כאן, המפקדים לא היו בפלוגה בערב. זה עבר את הגבול. במקומות שבהם יש חולשה מצד המפקדים צריכה להיות יותר תרבות דיווח. הורים שמתקשרים זה דבר מבורך. הורים מתקשרים אליי, מספרים לי על האירוע. האירוע לימד אותי איפה יש חולשה ברמת המפקדים וזה מחייב אותי ללכת ולטפל. מדובר בנושא מאד גדול, לא ותיקים-צעירים אלא איך מחנכים ביחידה לערכי רעות אמיתיים. זה נושא שנמצא על סדר יומם של המפקדים. לכן כשאתה מדבר עם מג"ד/מח"ט תמיד תמצא מדיניות יותר ברורה ולמטה צריך לחנך לערכים האלו. זה שונה מהתקופה שבה אני הייתי מ"מ, היו דברים יותר גרועים. אני חושב שאנחנו מתקדמים בעניין הזה. התרבות שמתקיימת היום, בחטיבת כפיר בפרט ובצה"ל בכלל, היא תרבות טובה. זה אירוע מאד קיצוני וחמור. הפרסום פגע בכולנו, גם הלוחמים אומרים זאת".
אתרי שמאל הזהירו שחטיבת כפיר היא חטיבה אלימה. למה דווקא חטיבת כפיר?
"מה שאמרת עכשיו עלה גם בתחקיר שלנו. האם באמת מישהו יכול לטעון שחטיבת כפיר שעשתה מחסומים באיו"ש בעקבות זאת יותר אלימה. תבדוק כמה אירועים כאלה קרו באיו"ש, רק שניים. ההתעסקות בחינוך והטיפול בערכים שגרה מוכיחים את עצמם. הטענה הזאת היא לא נכונה. האנשים שלנו בפעילות מבצעית מתנהגים שבע רמות מעל מה שהיה פעם".
למה אתם לא מוציאים את זה החוצה?
"אנחנו כן. החיילים כיום מתנהגים למופת בפעילות מבצעית והמאמצים שלנו בשגרה לחנך ולאמן נכון מוכיחים את עצמם. אין שום מפקד שנכנס לתפקיד שלא עובר הדרכה אצלי על ערכיות והתנהגות וחינוך אנשים. האירוע הזה התפרסם אחרי שבמשך שנה אנחנו מטפלים באירוע כזה, בגלל שאני מאמין בחינוך כזה. כשצריך להדיח ולהעניש אנחנו עושים זאת. הסיפור האמיתי הוא חינוך".
"האיכות בכפיר היום הרבה יותר טובה"
חלק מהגורמים אתם שוחחנו ספרו כי לתחושתם גיוס של חיילים בעלי נתונים נמוכים או כאלה שמגיעים משכונות מצוקה פוגעים בחטיבה – "מצד אחד מדובר בלוחמים עם מוטיבציה גבוהה אבל עם התנהגות שלא מתאימה ללוחם". השאלה הבאה ממש הכעיסה את אל"מ בן מוחה שדחה את הדברים בתוקף והעיד שהמצב הפוך.
"אני כועס על אנשים שטוענים זאת. מעל מ-85% מהחיילים הם בעלי תעודות בגרות. מי שמטיל ספק באיכות האנשים שצה"ל שולח למלחמה טועה ומי שלובש מדים אינו יכול להגיד דברים כאלה על החיילים יש חלוקה שווינית. אמנם יש בדלים של קב"אות אבל צריך ליצור דור המשך בצבא עם פוטנציאל לקצונה. האיכות היום הרבה יותר טובה".
כל האירועים האלה הם תולדה של מסורת, איך זה צומח בחטיבה כל כך צעירה?
"מסורת עוברת גם מפה לאוזן. יש הווי וסיפורים ואנשים מנסים להחיות זאת. המסורת הזאת מתחלפת בדברים טובים יותר. אני בטוח שזה לא יעלם לגמרי. זאת מסורת פסולה שמתקיימת בסתר. אנחנו מול זה שמים את המנהיגות והחינוך. אני מקווה שיום אחד נחליף זאת בדברים אחרים. אם אני משווה את זה למה שקרה בתקופה אחרת זה שונה לגמרי. הצבא באמת מבין שחטיבת כפיר היא פוטנציאל ונכון להשקיע".
כחלק מאותה השקעה אמר אל"מ בן מוחה שבתקופה הקרובה יוקם גדס"ר בחטיבה אז גם מבחינת המבנה שלה, חוץ מהגודל, תהיה ככל החטיבות. "לפני הרצון להקים גדס"ר ולמשוך מתגייסים חדשים הכי חשוב זה איכות המפקדים". ובהקשר לאירוע הזובור סיכם אל"מ בן מוחה "לי היה חשוב להגיב בכל הכוח שיש לי באירוע כזה. בין היתר כן יש חובה להראות מה קורה כשעושים מעשה אסור ופוגעים בחייל".
מה אתה אומר להורים ששולחים את הבנים לחטיבה?
"אני אומר להם מה שאני אומר לך. חינוך של לוחמים זה מאמץ שלא יגמר כל השנה. המטרה שלי היא לחנך לתרבות ראויה. צריך להראות לחבר'ה הצעירים מה זאת התנהגות ראויה. עכשיו כולם מצטערים שחבר שלהם נפגע".