יחידה מיוחדת עושה את דרכה לעבר חופי מדינת אויב, במטרה ללכוד מבוקש. שני צוותים של הכוח מנווטים את דרכם דרך המים האפלים ומאשרים במערכת הקשר התת-מימית את נקודת הנחיתה. מערכות אלקטרוניות מיוחדות, הנישאות בידי הלוחמים, משבשות את אותות ההפעלה של המטענים הפזורים לאורך קו החוף. במרחק 50 מטר מהיעד, הכוח מעלה לאוויר רחפן זעיר שאוסף מידע על בית המחבל.
שלושה לוחמים מתקרבים בצורה חשאית לבית בחיפוי מטוס זעיר לא מאויש. לוחם, ובידו רובה סער עם קנה מתקפל ומצלמה, יורה אל מעבר לפינה ומנטרל את אחד השומרים. השני מצמיד לקיר המבנה מכ”ם מיוחד, ש”רואה” דרך הקיר, ונותן אינדיקציה על כמות האנשים בפנים ומיקומם. הלוחם השלישי מחסל, בינתיים, שומר נוסף ומגיע לדלת הבית כשבידו משאבת פריצה חשמלית: הדלת הכבדה נעתקת ממקומה בתוך שניות, והכוח שועט אל תוך המבנה.
הגאדג’טים עשו את העבודה: פיתוחים שימושיים כמו אלה המתוארים בתסריט הדמיוני, הם חלק בלתי נפרד מעבודת הכוחות המיוחדים. מדובר על עולם רחב ומגוון של פיתוחים, שעל רבים מהם לא ניתן לדבר, וחלקם אף מיוצרים על ידי יחידות סודיות בצבא. מה טיבו של עולם הפיתוחים הזה? "רוב המוצרים הולכים כיום לכיוון של מזעור. בנוסף, ישנו ניסיון לייצר אינטגרציה בין המערכות – מערכות אקוסטיות, מערכות מודיעיניות ומערכות נשק", אומר גורם בכיר העוסק בתחום הפיתוח של אמצעים כאלה. "יש גם השקעה רבה בפיתוחים שמטרתם לאתר גורמים ידידותיים בתוך מבנה, כמו מכשיר שיודע למפות מבנה מסויים ולסמן במערכת שליטה את מיקומו המדויק של כל לוחם".
איסוף מודיעין: לראות מעבר לקיר ולרחף דרך החלונות
קחו לדוגמא את חברת "קמרו", שהשיקה לאחרונה את מערכת ה-"Xaver 100", שמיועדת לשימוש לוחם בודד במטרה לתת לו אינדיקציה ראשונית האם בחדר הסמוך ישנם אנשים. "זו המערכת הקטנה מסוגה בעולם, בערך בגודל של שתי מחסניות, והיא מתאימה לשימוש של לוחמים בסביבה אורבנית, כוחות מיוחדים, כבאים ועוד", אומר חגי קלר, סמנכ”ל פיתוח ב"קמרו".
המכשיר הוא בעצם מכ”מ שמצליח “לראות” דרך הקיר ולספק תמונה כללית על הנעשה מאחוריו. "קמרו" פיתחה גם מערכות גדולות הרבה יותר, שאינן מותאמות לשימוש לוחמים בודדים, אך מאפשרות תמונה ברזולוציה גבוהה מאוד. להלן רשימה חלקית של “צעצועים” נוספים לאיסוף מודיעין: "ODF Optronics" מקבוצת "SDS", שמפתחת ומייצרת מערכות אופטיות לאיסוף מודיעין, פיתחה בין היתר את ה"איי-בול", מצלמה בצורת כדור שניתן להשליך בשטח אותו רוצים לסרוק ולצפות במתרחש. במבצע "עופרת יצוקה" נעשה ב"איי-בול" שימוש מבצעי נרחב.
חברת "יוני-סקופ" פיתחה פריסקופ נייד ללוחם ואף זכתה לאחרונה במכרז של צבא בריטניה במסגרת פרויקט של "חייל חי"ר עתידי", וחברת "Aero sol" פיתחה מסכת קרבון התומכת באמצעי ראיית לילה עבור יחידות מיוחדות. כמו כן, "אלביט מערכות" ו"התעשייה האווירית (תע”א)" מפתחות פלטפורמות מרחפות שונות, כגון הפרפר הרובוטי של "תע"א" או המיני-מל”ט סקיילארק I-LE של "אלביט", שמטרתם לאסוף מידע באזורים אורבאניים. חלק מהרחפנים מסוגלים להיכנס דרך חלונות לתוך כל חדר ולהעביר תמונות על הנעשה בפנים.
פריצה וחדירה: לפרוץ דלתות בשלוש שניות ולשאת גשרון אישי בתרמיל
מעבר לאיסוף המודיעין, חברות רבות פועלות לפיתוח כלי פריצה וחדירה שיקלו על הפעילות בשטח. חברת "בר-1" פיתחה את ה"עומר" – ערכת כלים ורתמות ללחימה ופריצה דרך חלונות בהשתלשלות מהאוויר. בחברה פתחו גם אמצעי עגינה במבנים בעלי משטח חלק (עליו רשמה פטנט), וכן סולם מיוחד שבקצה שלו יש מנגנון מיוחד, שנועד לשבור שמשות מחוסנות כגון חלונות של אוטובוסים.
יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות בצה"ל, יהל"ם, פיתחה גשרון אישי שמתפרק וניתן לנשיאה על הגב – בתרמיל. אם הלוחם ייתקל בדרכו אל היעד במכשול, כמו מעבר מים או תעלה, הוא יוכל לחבר את מרכיבי הגשרון אלה לאלה, ולהמשיך הלאה. בחברת "תאר אידיאל" פיתחו סולם עמיד שעשוי מחומרים מרוכבים ומותאם לפעילויות חשאיות ולמעברים צרים וגבוהים. פתרונות פריצה הידראוליים נפוצים מאוד ביחידות מיוחדות.
חברת "הידרו-נוע" פיתחה את ה-"MB-3/A", פורץ דלתות יחיד מסוגו, המאפשר פריצת דלתות פלדה חיצוניות שנפתחות כלפי חוץ, וכן יחידת פריצה חשמלית "4190 HEN", באמצעותה ניתן לפרוץ דלת בתוך כשלוש שניות. גם חברת סאן פיתחה לאחרונה יחידת כוח אלקטרו-הידראולית קלת משקל ומימדים, שמאפשרת פריצה במהירות מרבית. לחברת "רפאל" מספר אמצעים לטובת פריצה וחדירה למתחמים, כגון ה-"LIMOR", סולם מודולרי קשיח שאותו ניתן לשאת על הגב, המסוגל לשאת מספר לוחמים בו-זמנית. עוד פיתחה "רפאל" את ה-"SIMON" – רימון-רובה המיועד לפרוץ דלתות ממרחק ולהגביר את יתרון ההפתעה במשימות מיוחדות.
מערכות נשק: ירי מעבר לפינה והסבת אקדח לתת מקלע
פיתוח גאדג’טים לפעילויות מבצעיות מיוחדות לא פסח גם על תחום הנשק הקל. חברת "CAA TACTICAL", למשל, פיתחה את ה-"RONI", פלטפורמה המאפשרת הסבה של אקדח לנשק ארוך מאוד, שאותו גם ניתן להסתיר יותר בקלות, תוך שמירה על קצב ירי מהיר ודיוק לטווחים של עד 100 מטר. במקביל, פיתחה החברה גם את “המחסנית הסופרת”, המספקת ללוחם מידע לגבי כמות הכדורים המדוייקת שיש לו במחסנית בכל זמן נתון.
גם חברת "FAB" פיתחה אקדח שהופך לתת מקלע ומאפשר נוחות ודיוק, ה-"KPOS". החברה אף מייצרת דורגלים המשולבים בתוך ידית הרובה ונפתחים בלחיצת כפתור וכן התקן שובר זכוכיות שניתן להתקין על הרובה. בחברת "קורנר-שוט" פיתחו מערכת חדשנית לירי מעבר לפינה, שמותאמת לרוב הנשקים. "לקחנו כלי ירייה ועבדנו על יכולת להטות אותו ימינה או שמאלה, לזה חיברנו גם טכנולוגיית וידאו ומצלמה וזה מאפשר גם לראות וגם לירות", אומר רמי שאול, סמנכ”ל פיתוח בחברת "קורנר-שוט". "בעתיד, ירי מעבר לפינה או ירי מעבר למחסום יהיה סטנדרט מקובל בלחימה".
חברות "IWI" ו"סילבר-שאדו" מייצרות רובי סער קטנים בעלי כוח אש ודיוק רב, אשר מיועדים לשימוש בפעילויות מיוחדות. לאלה ניתן לצרף משתיקי קול שמעבר למניעת רעש ההדף גם מקטינים את רשף הירי. "חייל שמשתמש במשתיק קול הוא פחות גלוי לאויב וזה נותן לו יתרון מאוד גדול, גם החייל עצמו פחות נרתע מקול ההדף וזה מסייע לו לתפקד בשטח", אומר טל עמלני מחברת עיט עמלני, שמייצרת סוגים שונים של משתיקי קול ואביזרים נלווים נוספים.
בים, באוויר וביבשה: פריצת מכשולים טכנולוגיים
בנוסף למערכות הפריצה, המודיעין והנשק, ישנן גם מערכות לניווט ואיכון ימי, כגון מערכת הניווט והעברת המסרים התת-ימית של חברת "יו.טי.סי", שהצליחה להתגבר על מכשול טכנולוגי כמעט בלתי אפשרי – העברת גלי קול בתווך התת-מימי.
גם "רפאל" פיתחה מערכת להעברת מסרים בתוך המים – בין צוללנים, וחברת "אוקיאנה" פיתחה מערכת ניווט תת-מימית לטובת איסוף מודיעין בים, וכן לחילוץ ולהצלה. ה-"S-NAV" של "אלביט מערכות" היא מערכת יבשתית, בגודל של טלפון נייד, שמוצמדת לחיילים במשימות חשאיות במיוחד. המכשיר מאפשר לדעת את המיקום המדויק גם בתוך מבנים, כאשר לא ניתן לקלוט אותות ג’י.פי.אס.
גם מערכות שמאתרות אותות להפעלת מטענים של חברות ומשבשות אותן (כגון חסמים מתוצרת "נטליין" ו-"Lymtech") זוכות לביקוש בקרב יחידות מיוחדות. “קופסת גפרורים” שפותחה על ידי "תעש" (לשימוש בכלל צה"ל), היא מצת אלקטרוני להפעלה מרחוק או בהשהייה של מטעני חבלה. ואילו חברת "HBA" חתמה באחרונה על הסכמים עם חברה מגרמניה על פיתוח אמצעים שיאפשרו הפעלה אלחוטית של מטענים – ממרחק רב.