האירוע הזה התרחש ממש לאחרונה ועדיין נמצא תחת חקירה בחיל האוויר. מטוס F-16 המריא לגיחת אימון שגרתית כשלפתע, נדלקו מספר נורות אזהרה בקוקפיט שהצביעו על תקלה חמורה.
באופן לא שגרתי, נשלח רכב צבאי במהירות אל מגורי מדריכות הסימולטור, שלף משם את המדריכה שמתמחה באותה מערכת תקולה ו"הטיס" אותה לטייסת.
"זה לא אירוע שגרתי", משחזרת סמלת נועה שגיא, מדריכה סימולטור ותיקה בחיל. "היא הגיעה לטייסת, פתחה את הספרות הרלוונטית ותקשרה ישירות עם הצוות שהיה באוויר. בסיומו של האירוע הם נחתו בשלום אחרי שהיא ממש סייעה להם לפתור את התקלה. זה היה רגע עוצמתי".
האירוע עדיין נמצא בתחקיר, אולם כבר עכשיו אפשר לומר שעלתה ממנו הערכה רבה לתפקודה של מדריכת הסימולטור, שסייעה באופן משמעותי להציל מטוס קרב מסוג F-16. "עצם זה שקראו לה זה כבר מראה על החשיבות וההערכה שיש למדריכות", מעידה שגיא.
נפרדים ממקל המטאטא
מערך הסימולטור של חיל האוויר הפך כבר מזמן לנקודה משמעותית בהכשרת הטייסים. נכון להיום כשליש משעות הטיסה נעשות בסימולטורים ובחיל בוחנים איך להרחיב זאת עוד.
מסיימי קורס טיס לפני עשור ומעלה, מספרים שבתקופתם המראה הנפוץ היה של פרחי טיס שמסתובבים עם ספר הוראות ביד אחת ומקל מטאטא ביד שנייה כדי לדמות סטיק בתא טייס. לפעמים עם מגב אם המטאטא היה תפוס.
היום כבר אפשר להחזיר את המטאטא לשימוש המקורי, כשחניכי קורס טיס מתרגלים את המשימות שלהם בחדר מלא בעמדות מחשב עם סטיק ומצערת.
"הסימולטור של מטוס העפרוני הוא הראשון שאותו הם פוגשים בחייהם", מסביר סרן י', טייס F-15 בהכשרתו ומפקד מאמן עפרוני איתו 'טסנו' בשטחי האימונים של הנגב המערבי. "כל טייסי הקרב מ-2010 ועד היום התחילו פה אחרי שלב הבסיסי. לומדים על הבסיס ולאחר מכן עולים לשתי גיחות על הסימולטור כדי להבין מצבי טיסה, נסיקה, הנמכה ואיך דברים נראים באוויר".
אחרי שהתחלקו למגמות, טייסי ונווטי הקרב מתחילים לתרגל תקלות באוויר וטיסות יותר מורכבות. כל טייס עולה למטוס עם בד"ח שזה ספר עב קרס ובו הוראות של עשה ואל תעשה במהלך טיסות ותקלות. חלק ניכר הם צריכים ללמוד בעל פה וחלק הם פותחים באוויר כשצריך.
"זה מחולק לדפים צהובים ואדומים. תקלות צהובות לא צריך ללמוד בעל פה כי הן לא חמורות מדי", מסביר סרן י'. "תקלות אדומות זה סיפור אחר. מנוע שכבה באוויר, אש במטוס ועוד. יש שתי גיחות שהם עושים פה ושאני יכול להגיע איתם לאותו מצב קיצון. כשיהיו באוויר אני אדע שהם יעשו את זה נכון".
בטיסה השנייה של רס"ן י' כחניך בקורס טיס, הוא חזר לנחיתה כשלפתע האינדיקציה בתא הצביעה שלא כל הגלגלים ירדו. "הייתי בלחץ אטומי, ובשבע שניות הראשונות שמעו את הנשימות שלי. ילד בן 19 שטס על מטוס בפעם השנייה בחייו לבד ועכשיו אתה צריך לזכור מה לעשות". אבל בזכות הסימולטור הוא זכר ונחת בשלום.
בטיסות הראשונות על הסימולטור היחס מאוד הדרכתי, בטיסה העשירית הוא כבר מתייחס אליהם כטייסים מן המניין.
"אם הם אבחנו תקלה לא נכונה והתרסקו זה מעולה לי, כי אני יכול לצרוב להם בתודעה שאבחנו לא נכון, טעו ולהראות מה נגרם מתקלה ואבחון שגוי. יש תקלות שאני יודע שלא יוכלו לצאת מהן, אבל אני יכול לראות פוטנציאל ידע של ניתוח, לראות שעושים בד"ח נטישה כמו שצריך. הנקודה החשובה היא שהם לא יהיו מופתעים באוויר, מה שימנע פאניקה ויביא לתפעול נכון".
הדרכה דור 5
סימולטור מטוסי הלביא הוא השני אליו מגיעים חניכי קורס הטיס בשלב מתקדם. בין היתר מנהלים קרבות אוויר אחד נגד השני, כפי שמסבירה סגן קרן וייזר. "אם עושים משהו שאסור לעשות אז הטיסות נעצרות למרות שהן לא באוויר, ומתנהל תחקיר. בנוסף ניתן לצמד תאים, כלומר באחד יושב נווט ובתא ליד יושב טייס והם מתרגלים טיסה, כאילו הם באותו המטוס".
"כל מתאר טיסה מתרגלים לפני בסימולטור", מסבירה סגן וייזר. "אם הם טסים למשל לגיחת צילום אוויר שזה בין התכנים הראשונים, הם יצפו קודם בהדגמה של המדריך בסימולטור. לאחר מכן יטוסו בעצמם ורק אז יעלו לאוויר. החניך יושב בקוקפיט כשמאחוריו יש מדריך, ובכל שלב ניתן לעצור ולתת דגשים למה שלא יכול לקרות באוויר. יש פה יכולות תחקור והדרכה מתקדמות מאוד, זה ימנע דברים שלא צריכים לקרות".
הדבר הזה נקרא הדרכה דור 5, שעדיין נמצאת בפיתוח. החניך מקבל לידיו טאבלט איתו הוא יכול לראות איך היו כל הטיסות שלו בסימולטור. עיקר הטיסות הן תרגול חירום שם מתקילים אותם בתרחישים כמו אש במנוע, תקלה הידראולית או חשמלית.
"אני בוחנת איך מתפקדים וכלל שמתקדמים בקורס אדע לשלב יותר תרגולות חירום. אני יכולה לספר שהיה לנו חניך שתרגל פה תרחיש אדום, כלומר חירום חמור והוא לא ידע לפעל את התקלה. המדריכה הסבירה לו מה צריך לעשות ושבוע אחרי זה, הייתה לו בדיוק את אותה התקלה. הוא תפעל אותה כמו גדול וזה בדיוק היתרון של הסימולטור. אני יכולה ללמד אותם פה שיטת עבודה ולאן הידיים שלהם צריכות ללכת גם בתנאי לחץ באוויר".
היה חניך שתרגל נזילה הידראולית בסימולטור וגם לו, הייתה בדיוק אותה תקלה זמן קצר אחרי. חוק מרפי עובד שם חזק. בחצי השנה האחרונה טסו על סימולטור הלביא 4,500 גיחות, שיא בחיל, כשאחוז הטיסות עומד על 40 מסך שעות הטיסה. חיסכון כספי ויתרון טכנולוגי, שלדברי הגורמים מסייע להפוך את החניכים לטייסים טובים יותר.
הכי קרוב לדבר האמיתי
מבית הספר לטיסה המשכנו בסיור לסימולטור של בז רעם שזה הדבר האמיתי. המערך מחולק לשלושה מתחמים. אחד לתרגול תקלות, שני לתרגול משימות מבצעיות והשלישי לתרגול חימושים, שהפכו בעשור האחרון למאוד חכמים ומאתגרים להפעלה.
יחד עם רס"ן י' התיישבנו בתא הטייס של מטוס F-15I ואחרי המראה הגענו לאזור ים המלח. "עכשיו נתרגל טיסה באזור מוכה טילים", אמר. טיל שוגר לעברנו והוא הדגים תרגול התחמקות שכלל תמרון חריף של התהפכות על הגב, צלילה אל מתחת לגובה המצוקים ואז טיסה בערוץ נחל ועלייה לגובה.
הטייסים שמגיעים לשם להתאמן מתחילים בהדרכה שמעבירה מדריכת הסימולטור כדי להכין אותם לגיחה ומה המשימה, ואז עולים לאוויר. המדריכה נמצאת בעמדה, מדמה עבורם את הבקרה, טייס נוסף במבנה ועוד. לאחר מכן הם עוברים יחד תחקיר.
לרס"ן י' חשוב להחמיא למדריכות הסימולטור ש"יודעות להרביץ תורה לאנשים בכל הדרגות וזה לא בכדי. הידע שלהן הוא הכי טוב בתחום הזה". הוא מספר שההכשרה שלהן ארוכה מאוד, גרף ההתקדמות תלול מאוד ומי ש"לא לוקחת את הפינה" כמו שאומרים - לא נשארת.
סמל נועה שגיא שהוזכרה בתחילת הכתבה, מסבירה שבהתחלה כשמעבירים גיחה לתת-אלוף יש הרגשות, אבל בהמשך הדרגות נעלמות. "יושב מולך בן אדם שלפעמים עושה טעות. אני אסביר לו בדיוק כמו שאסביר לטייס זוטר, כי בסוף כולם מבינים שאנחנו פה כדי ללמוד ולבצע את המשימה. אני כותבת כל מה שעשו על דף שקוף שכולם רואים יחד ויש דיון של ממש, כשכל אחד אומר את דעתו באופן חופשי".
היא מוסיפה ש"לכל מדריכה יש תחום מומחיות על המטוס, מה שהופך אותן למוקד ידע בחיל האוויר. לא פעם טייסות (המסגרת, לא נשים שמטיסות) פונות למדריכות הסימולטור כדי לסייע בפתרון בעיה במערכת שבה היא מתמחה. זו לא קלישאה להגיד שמה שאנחנו עושות משפיע על חיי האנשים".
בניגוד לסימולטור של בית הספר לטיסה, תרגול התקלות פה כולל סיטואציות דומות מעל לשטח אויב, מה שהופך את הסיפור להרבה יותר מורכב. "אתה צריך להיות מקצוען במערכת כדי להחליט האם אתה ממשיך במשימה למרות התקלה, או לחילופין כדי לדעת מתי לחזור", מסביר רס"ן י'.
לבטל את מוטיב ההפתעה
את מה שהוא מעביר ראו בסרטונים שיצאו מחיל האוויר אחרי תאונות. מקרה כמו ה-F-15 שעפה לו חופת המטוס באמצע הטיסה, או זה שלמנועים שלו נכנסו להקות של ציפורים. למרות הסיטואציה מסכנת החיים, הטייסים עשו מה שצריך וחזרו לבסיסים בשלום.
רס"ן י' מסביר: "יש את המרכז לאימון משימתי, מספר תאים מקושרים, ששם אנחנו טסים יחד ומתאמנים על משימה ספציפית. אם רוצים לטוס לעומק מדינה במעגל שני, אפשר ממש לטוס לשם ולבצע את זה. מודל של טיסה כזו שיצאה תורגל יום קודם פה".
ההיגיון דומה לזה של התקלות, שהטייס ידע לאן הוא הולך בזמן אמת ולא יהיה מופתע. "יש סיטואציות בהן לפני שמבצע יוצא לפועל הטייסת תגיע אלינו גם כמה שעות לפני כדי לתרגל. זה נראה אחד לאחד כמו במציאות. אתה ממריא מבסיס בלילה חשוך, מתחמק מאיומים, תוקף עם חימוש מונחה וחוזר, את כל זה אתה עושה לפני פה. בסוף זה מסייע לבטל את מוטיב ההפתעה באופן חד משמעי".
בחיל האוויר מנסים להעלות את שעות הטיסה של הסימולטור על חשבון שעות הטיסה באוויר וכבר מדברים על בניית מרכז אימון נוסף כזה. "גיחה בסימולטור היא לא גיחה באוויר. אין תחושות מטוס מדויקות אבל מצד שני, באוויר אני לא יכול לכבות מנוע או להיכנס לתרחישי קיצון. בסוף המשימה שלנו זה להמריא ולעשות טיסות שבהגדרה הן מסוכנות".
לפני שנפרדים רס"ן י' מסכם: "באימון באוויר יש הגבלה בגלל הבטיחות וכאן אין, לכן אני יכול להתאמן הכי קרוב לאמת רק בסימולטור. אם הייתי מצליח לייצר סימולטור שמדמה אחד לאחד גם את תחושת הטיסה, כבר לא היה צריך לטוס, שזה מסוכן. לכן האתגר היום זה למצוא מה המספר המזערי של טיסות אימון שתרגיש בנוח לעלות לאוויר בלי להתרסק. זו הגישה ואני יכול לומר שמספר הטיסות שלי יורד ושעות הסימולטור זה נתון שרק עולה".