בעולם המקביל לזה של רוב בני הנוער, ישנים רחוק מהבית, החופשים מלאים באימונים צבאיים, ובמקום אמא על הראש שמבקשים ממנה לקום "רק עוד חמש דקות" – כבר יש לך מפקד. מי שמתקבל לפנימיות הצבאיות יודע כבר בגיל 15 איך ייראו חייו עד גיל 26: הוא מיועד להיות מ"פ ביחידה קרבית, עוד לפני שהתגייס. במקום שכל המחשבות יתחלקו בין הבגרויות לאפרת מ-י"א 3, כאן יש מקום לפנטז אפילו על הרמטכ"לות. ולמען האמת, זאת פנטזיה די רציונלית: תשאלו את גבי אשכנזי ואת אמנון ליפקין שחק.
65 חניכים – מתוך אלף שהתמודדו על המקומות
חניכי הפנימיות הצבאיות מתחילים את הלימודים בכיתה י' ולומדים לימודים עיוניים ככל תלמיד בבית ספר תיכון. אבל מעבר ללימודים הרגילים, חניכי הפנימיות הצבאיות לומדים במגמה ללימודי צבא וביטחון הכוללים למשל את יסודות הפיקוד והיסטוריה צבאית, כמקצוע מורחב לבגרות, ומתנסים בפועל בשלל סיטואציות ואימונים צבאיים, כולל ניווטים, הובלת כוחות ופיקוד בלחימה. למעשה, בסוף התקופה, רגע לפני שהם מתגייסים, הם כבר מוכשרים לרמת רובאי 05 – מה שמאפשר להם לדלג על הטירונות.
בכל שנה מנסים להתקבל לפנימיית הריאלי בחיפה לא פחות מאלף תלמידי כיתה ט'. רק 65 מתוכם יתחילו את כיתה י' בפנימייה הצבאית. "יש אנשים שכבר מגיל צעיר יודעים שהם רוצים להיות מפקדים בצבא, להצליח בחיים ולהגיע רחוק", מסביר סא"ל ליאור גרוס, מפקד הפנימייה. "ההצלחה שלהם אינה רק שלהם, אלא למען המדינה ולמען הצבא. אותם נערים ונערות מגיעים למקום הזה ועוברים שנה שלמה של מיונים בכיתה ט' – שאגב, ההרשמה אליהם השנה עומדת לפני סגירה, כך שכדאי למהר.
"בעוד שהם לומדים בבית ספר אחר, הם מגיעים אלינו למבחנים פסיכוטכניים", ממשיך סא"ל גרוס. "מחצית מהאנשים, כ-500 איש, עוברים אותם. אלה עוברים יום שלם של מיונים, הכולל משימות בשטח וראיונות אישיים. מתוך הקבוצה הזו אנחנו בוחרם 160 אנשים, שמגיעים אלינו לחודש שלם בחופש הגדול ולומדים בריאלי. הם חווים את החיים כאן, אנחנו מעריכים אותם, ולבסוף אנחנו בוחרים 65 בלבד שימשיכו איתנו הלאה".
היחס בין המועמדים למתקבלים, שקצת מזכיר תכניות ריאליטי מבוקשות יותר מאשר מסגרת צבאית, תפקידו להביא לבחירה קפדנית של בני הנוער בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר להיות ליבת דור המפקדים של העתיד. הקריטריונים כוללים הישגים לימודיים ("אנחנו בהחלט מסתכלים על התעודות", מסביר סא"ל גרוס, "אנחנו רוצים לראות שיש ראש על הכתפיים"), הערכת אישיות וגם הישגים פיזיים. "בעיקר, אנחנו מתרשמים מהערכים, מהמנהיגות, מהאחריות שהנער לוקח על עצמו, מכוח הרצון", הוא מספר. "זה בסיס טוב להתחיל, ומכאן נדע לכוון אותו ולבנות אותו להיות גם מנהיג וגם בן אדם מצוין".
מתבגרים מהר יותר
הנערים והנערות בני ה-15 שיתקבלו לבסוף יחיו רחוק מהבית, בתנאי פנימייה, עם מפקדים בנוסף למורים. "אנשים שרוצים כל היום להסתלבט, זה לא המקום בשבילם", חורץ סא"ל גרוס. "לכאן מגיעים אנשים עם מוטיבציה, עם שאיפות, שאוהבים את העיסוק הצבאי, שהפיקוד נראה להם מעניין ומרתק. אנשים שאוהבים אתגרים, שרוצים להצליח בחיים ולהגיע רחוק, ולא איכפת להם להתאמץ בשביל זה".
והם לא מפספסים את הילדות שלהם?
"הם חווים ילדות שהיא קצת שונה מילדות של פייסבוק ואינטרנט. הם לא מפספסים את הילדות – להיפך, היא מאוד עשירה ומאתגרת. זה לא שהנעורים שלהם נלקחים מהם. יש להם פה חיי חברה נהדרים, גם בבית הספר וגם בפנימייה – הם פשוט עושים את זה עם הנוער הכי איכותי שיש, עם מגוון של עשייה משמעותית יותר מכל נער אחר שנמצא לידם. וכן, הם גם מתבגרים מהר יותר. במובן מסוים, יש משהו עמוק יותר באישיות שלהם".
הדבר העיקרי שמבגר אותם, אולי, הוא הדרישה של הפנימייה שהתלמידים יקחו על עצמם אחריות אישית רבה. "מה הכוונה?" שואל סא"ל גרוס ומיד עונה, "בכיתה י' כל אחד מבין שהחיים שלו תלויים בו ורק בו, ושהוא יכול לעשות איתם מה שהוא רוצה. כל אחד בוחר להתמודד עם הקשיים שלו, ולא משנה אם המורה לא עזרה לי והמפקד לא היה נחמד אליי. ואחרי שהם לומדים לקבוע לעצמם יעדים ולעמוד בהם, בכיתה י"א אנחנו כבר נותנים להם את הבסיס למנהיגות: הם מפקדים אחד על השני, עוברים חניכה על ידי סגל הקצינים שמפקד עליהם, ובעצם לומדים מה זה להיות מפקד. הם גם מתרגלים פיקוד בשטח בתנאים שמדמים לחימה. השיא הוא בפסח - שבוע לחימה עם המון משימות, שבסופו הם נשבעים אמונים לצה"ל וחותמים על שלוש שנות קבע".
והם בהחלט מסתכלים קדימה: עם הגיוס, בוגרי הפנימייה מיועדים להמשיך במסלול הפיקודי המהיר: בגיל 19 הם כבר יוצאים לקורס קצינים, בגיל 21 הם עומדים בפני כניסה לתכנית שירות הכוללת מענק כספי והלוואות ייחודיות לרכישת דירה, בגיל 22 הם יוצאים ללימודים באקדמיה צבאית במימון מלא ועם משכורת מלאה בזמן הלימודים, בגיל 24 הם מיועדים להתחיל את תפקיד המ"פ, ובגיל 26 ניצבים למול הבחירה בין שחרור מקבע או המשך בתפקידי פיקוד בצבא. לכל אורך הדרך הם נבחנים כמובן, אבל דרכם סלולה.
איך נערים כה צעירים יכולים להתחייב לא רק לשלוש שנות קבע, אלא להחליט שזה מה שהם רוצים – קריירה צבאית?
"הם שלמים עם הדרך המיוחדת הזאת", קובע סא"ל גרוס. "בכיתה י"א הם צועדים בה כבר שנה וחצי. הם רוצים להיות מנהיגי העתיד של צה"ל, והם רוצים להיות מנהיגים בחברה הישראלית ולתרום למדינה. יש אנשים שמתנהלים כל החיים לפי איך שמצפים מהם או כי הם מתגלגלים לאנשהו. מי שנמצא פה בחר בזה.
"כשאנחנו עומדים בפני החתימה על שנות הקבע, הם מגיעים אלי אחד אחד לחדר עם ההורים, ואני מסביר, שואל אם הם מבינים את המשמעות של החתימה, אם הם מבינים שהם קושרים את העתיד שלהם בעתידה של מדינת ישראל. אני שואל אם הם שלמים עם הדרך שלהם, ואומר לכולם שהם יכולים גם לא לחתום, שיש הזדמנות עד סוף השנה לחשוב על זה. אבל כולם רוצים, וכולם חותמים".
סדר יום: כך נראים החיים בפנימייה הצבאית
הגיוס והתנעת הקריירה הצבאית ממש לפניהם, אבל לפני כן הם עוברים שלוש שנים בפנימיה, עוסקים בלימודים, באימונים הצבאיים וגם בתרומה לקהילה ולפלוגה (המייצגת שכבה בפנימייה). החניכים מקבלים שיעורים פרטיים, הולכים לחוגים ובוחרים ועדות מטעם עצמם המשפיעות על החיים בפנימייה. בכל שנה הם יוצאים לקורס ייחודי אחר – קורס סנפלינג, קורס צניחה וקורס צלילה.
סדר היום מתחיל בהשכמה בשש וחצי בבוקר, שלאחריה מסדר במהלכו מנקים את כל הפלוגה, החדרים והשירותים. לאחר המסדר אוכלים ארוחת בוקר ואז הולכים ללימודים בבית הספר הריאלי. אחרי הלימודים נערכות פעילויות רבות, מאימוני כושר גופני ועד פעילויות חינוכיות. כל המפקדים, שלהם אפשר לקרוא אגב גם בשמות הפרטיים, גרים גם הם בפנימייה. מדי פעם מגיעים גם מפקדים בכירים לשוחח עם החניכים. "חשוב להם להעביר מסרים שונים למפקדים של הדור הבא", מסביר סא"ל גרוס.
לפי סא"ל גרוס, המפקדים של הדור הבא באים מכל גווני האוכלוסייה. "יש כאלה שבאים מבתים טובים ומבתים פחות טובים. מה שמשנה זה מי הבן אדם, ויותר מזה, היות והתשלום משמעותי, 15 אלף שקל לשנה, הרי שאם אנחנו מאתרים מישהו שאין ספק שהוא יגיע רחוק והוא מאוד איכותי אבל אין למשפחה את הכסף לממן את זה, אנחנו נותנים מלגות. המטרה היא שהשיקול הכספי לא יהיה מגבלה למישהו להיות הרמטכ"ל הבא. כסף או לא, המתאימים יהיו פה".
ההשקעה של צה"ל בכל חניך: חצי מיליון שקלים
בכיתה י"ב האימונים הופכים לקשים יותר, ובין השאר עוברים החניכים שבוע בבה"ד 1, ברמה המותאמת במקור לקורס הקצינים בצה"ל. הכל תוך כדי הבגרויות, כמובן. כשהם כבר עומדים בפני גיוס, החניכים בוחרים בעצמם לאיזו יחידה הם רוצים להגיע. "כל היחידות הקרביות פתוחות ביניהם", מסביר סא"ל גרוס, "וכולם מתגייסים לקרבי. אנחנו עורכים שיחות הכוונה, ומי שרוצה להגיע לצנחנים, לגולני או לכל מקום אחר יגיע לאיפה שהוא רוצה, בלי מיונים. לקורס טיס, לקורס חובלים ולסיירות החניכים עוברים מיונים כמו כולם, אבל יש להם יתרון גדול אחרי כל מה שהם עברו, ויחסית קל להם".
הם מתגייסים מיד לאימון המתקדם, יוצאים בדרך כלל לקורס מ"כים מוקדם, ומגיעים ברובם לקורס הקצינים. בין מסיימי קורס קציני היבשה השנה, למשל, סיימו שבעה בוגרי הפנימייה הצבאית אור עציון ושבעה נוספים מהפנימייה הצבאית הריאלי בחיפה – בסך הכל 14 קצינים חדשים שיועדו לכך עוד מגיל 15. "כמעט כל הבוגרים שלנו קצינים", מספר סא"ל גרוס, "ואחרי זה רובם ממשיכים להיות מפקדי פלוגות ומעלה, מפקדי גדודים, חטיבות, אוגדות, טייסות ועוד".
הפנימייה מתגאה בלא מעט בוגרים בדרגות בכירות: מח"ט הצנחנים, מפקד סיירת הצנחנים, מפקד עורב גולני, מפקד גדוד 12 הנכנס, מפקד עוצבת הגולן, מפקד חטיבת שריון ומפקד פלוגת הלוחמים של השייטת, לדוגמה, נמצאים כעת בשירות. כך גם ראש להק חיל האוויר, מפקד פיקוד מרכז היוצא האלוף אבי מזרחי, ראש מטה זרוע היבשה אייל זמיר וקצין חיל המודיעין הראשי. בארסנל יש גם, כאמור, שני רמטכ"לים. במסדר האלופים אפשר למצוא את אודי שני, מתן וילנאי, דורון אלמוג, עמרם מצנע וגיורא רום. לא חסרים גם שופטים, ניצבים, מנכ"לים ודמויות מפתח שונות במשק הישראלי.
לבוגרים הטריים מחכים כל מיני צ'ופרים, למשל קבלת משכורת ותנאי קבע אחרי שנתיים וחצי בשירות במקום שלוש שנים, וכמובן ייעוד לתפקידים פיקודיים בכירים. "הם אמנם צריכים להוכיח את עצמם אבל הצבא תמיד נותן להם איזושהי עדיפות ורוצה לראות אותם בליבת הפיקוד", מבאר סא"ל גרוס. "הצבא משקיע בכל אחד מהחניכים פה חצי מיליון שקל. למה? כי המפקדים הם הדבר הכי חשוב בצה"ל".