היה זה איינשטיין שאמר ש"אני לא יודע באילו נשקים ילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית ילחמו במקלות ואבנים". ובכן, אנחנו לא יודעים אם שמתם לב לכך, אבל בזמן האחרון מתחילה לבצבץ מכל הכיוונים ההרגשה שאולי אנחנו עוד עשויים לבדוק האם הגאון היהודי שוב צדק בטענתו.
מאחר ועד היום איינשטיין הוכיח את עצמו כאדם אמין בכל הנוגע להשערות שלו, החלטנו לא לקחת סיכון, ולאסוף מבעוד מועד מל"מ (מודיעין לפני מבצע) על כלי הנשק "העתידיים" – אותם נשקים שפעם-פעם עשו את כל ההבדל בשדה הקרב, בזמנים בהם לא היה אפילו אדם אחד שהיה מסוגל לחשוב שאי-שם בעתיד ישתמשו בקרמיקה בתור מיגון. מה שמדהים לגלות הוא שגם לפני מאות שנים היו כלי נשק מתוחכמים ומשוכללים, אפילו שלא היו להם קרני-לייזר או ג'י-פי-אס. אספנו עבורכם את המרשימים והמיוחדים ביותר מביניהם כדי להזכיר לכם מה היה פעם, ואולי – לא עלינו – יהיה גם בעתיד.
צ'אקרם: יפתח לא רק את הצ'אקרות
הנשק הזה מגיע מהודו, ואם עד עכשיו לא מצאתם משהו שייפתח לכם את הצ'אקרות, תהיו בטוחים שהצ'אקרם (Chakram) ייפתח לכם הכל, כולל כמה חריצים רציניים בגוף. הצ'אקרם הוא למעשה טבעת חדה העשויה פלדה או נחושת ובנויה כך שהיא מסוגלת לחתוך יד או רגל כאשר היא פוגעת באויב. את הצ'אקרם נהוג היה לזרוק על ידי סיבובו על אצבע הלוחם אשר הייתה מורמת מעלה, וברגע המתאים היה משוחרר על ידי מכה קטנה. לוחמים מאומנים היטב היו יכולים לפגוע במטרה הנמצאת במרחק של 60 ואף 100 מטרים מהם.
קטר: האב הקדום של האגרופן המצוי
הקטר (Katar / Katara) הוא כנראה אחד מהאבות הקדמונים של האגרופן המצוי, אך הרבה יותר אכזרי ממנו. מדובר למעשה בסוג של פגיון המגיע מהודו, ונבנה בצורה כזו שהלוחם יוכל להחזיק בו באגרוף סגור, כך שהלהב יתיישב בדיוק על פרקי-היד. הקטר נבנה בצורה שתאפשר למשתמש בו לנצל את כל מסת הגוף על מנת לפגוע בצורה הכי מדויקת ואפקטיבית. הקטר "הקלאסי" היה מורכב מלהב אחד בלבד, אך קיימים סוגים משודרגים שלו שכוללים גם להבים מתפצלים.
חרבות-קרס: חרבות משולבות לטווח ארוך
הנשק הזה מגיע מסין, והוא כנראה אחד מהנשקים היותר-מתוחכמים שניתן היה למצוא פעם בשדה הקרב. במהלך הלחימה משתמש הלוחם בשתי חרבות-קרס (Hook Swords), אחת בכל יד. מעבר לשימוש הבנאלי, לחרבות האלו היו כמה תוספות מעניינות: דבר ראשון, מסביב לידית האחיזה היה מותקן להב בצורת חצי-סהר, שהיה משמש גם להגנה וגם להתקפה. בנוסף לכך, הקצה כל להב כופף בצורה כזאת שיצר קרס, אשר בעזרתו יכול היה הלוחם לחבר את שתי החרבות תוך כדי הלחימה ולהשתמש בהן כנשק לטווח ארוך. מעבר לכך, לוחמים מיומנים היו משתמשים בקרסים גם על מנת לחטוף את נשקי האויב מידיהם.
ארבעון: המוקש נגד-אדם הראשון בהיסטוריה
קלטרופ (Caltrop), או בעברית יפה – ארבעון, הוא למעשה המוקש נגד-אדם הראשון בהיסטוריה, וקיים תיעוד לשימוש בו עוד משנת 331 לפני הספירה. מדובר למעשה בעצם מתכתי קטן ומחודד, בעל ארבעה מסמרים או קוצים מברזל, שנבנה כך שלא משנה כיצד יונח על הקרקע, תמיד אחד מהקוצים המחודדים יהיה מכוון כלפי מעלה. השימוש בקלטרופ היה מתבצע בכמויות גדולות שהיו מפוזרות על פני שטח מסוים, וכך הייתה נמנעת (או מתעכבת) תנועת הכוחות הרגליים והרכובים בו, מה שהיה גורם לתיעול הכוחות לנקודה אחרת – שם, ככל הנראה, חיכה להם המארב.
טומהוק: גרזן משודרג שהגיע גם לאפגניסטן
הטומהוק (Tomahawk) הוא כנראה אחד האלמנטים הכי מזוהים כיום עם האינדיאנים. מדובר למעשה בגרזן קטן וקל, בדרך כלל קצת יותר מחצי מטר אורך ובמשקל של עד חצי קילוגרם, אשר במקור היה בעל ראש עשוי אבן, אך עם הזמן שודרג לראש ברזל. הטומהוק אמנם שימש גם ככלי עבודה רגיל, אך תפקד נהדר גם בתור גרזן-הטלה. למעשה, עד היום מיוצרים טומהוקים בארה"ב, ונעשה בהם שימוש נרחב גם על-ידי הצבא, שלקח אותו איתו לאפגניסטן.
הונגה-מונגה: שלושה להבים למטרות התקפיות
על אף שהשם של הנשק הבא עשוי להעלות גיחוך קל או מחשבות על ריקודי שבט אי-שם בספארי של אפריקה, ה"הונגה-מונגה" (Hunga-Munga), נשק אפריקאי, היה די אכזרי. מדובר בנשק קטן בעל שלושה להבים: אחד גדול, אחד קטן ואחד מעוגל (אשר מזכיר בצורתו מגל). בעוד שניתן היה להשתמש בהונגה-מונגה בתור נשק לקרב פנים-מול-פנים, תפקודו העיקרי היה נשק-הטלה, והוא היה יכול להגיע למרחקים לא קטנים ולפגוע במטרה בעוצמה רבה.