בחודש נובמבר 2019 פרסמנו ב-mako על דיווחים זרים, לפיהם בכירים במשרד ההגנה האמריקאי ובפנטגון הדגישו בשיחות פנימיות כי לא יאשרו כל מכירה של מטוסי 35-F חמקן לאיחוד האמירויות הערביות.
הסיבה: שמירת יתרונה של ישראל במאזן הכוחות במזרח התיכון מעוגן בהסכם ובחוק האמריקאי. באותו זמן, רק מעטים התעניינו והנושא נשמע אולי קצת רחוק לישראלים, אבל מאז כידוע המצב השתנה.
הפרסום אתמול (שלישי) ב"ידיעות אחרונות" על כך שההסכם בין ישראל לאמירויות יכלול כביכול גם מכירת אמל"ח וכלי טיס בהם מטוס הקרב המתקדם, (שמאז כבר זכה להכחשות) פתח את הדיון בשאלת חשיבות העליונות הביטחונית של ישראל, בדומה למה שהתנהל סביב "פרשת הצוללות".
עיקר הטענות הן שהמהלך יפגע ביתרון האיכותי של ישראל אל מול המדינות באזור. זאת אחרי שבאופן מסורתי, ארה"ב דאגה תמיד למכור לישראל את הנשק המתקדם ביותר. מנגד, יש בכירים אחרים שלא רואים בהתחמשות של האמירויות מהלך דרמטי.
כבר בשנת 2007 הסכימה ארה"ב שכל מכירת נשק למדינות במזרח התיכון, תתבצע אם לא תפגע ביתרון האיכותי והצבאי של ישראל. על בסיס המדיניות הזו QME - Qualitative Military Edge - העביר הקונגרס האמריקאי בשנת 2012 את "חוק שיתוף הפעולה הביטחוני המוגבר ארצות הברית-ישראל", שמעגן את ההתחייבות בחקיקה.
גם כשארה"ב מכרה למדינות ערב את הדגמים החדשים ביותר של מטוסי 15-F ו-16 שעולים על או לפחות משתווים ביכולות שלהם לאלו של חיל האוויר הישראלי, היא עשתה זאת רק אחרי שהיה ברור שישראל תקבל חמקנים. בנוסף, חלק מאותם כלי טיס שהגיעו למדינות ערב הוגבלו על ידי האמריקאים בהסכמה ובאופן מכוון.
בשנים האחרונות ארה"ב החלה למכור, בעיקר למדינות המפרץ, נשק איכותי שכולל בין השאר מטוסי קרב, חלקם מתקדמים יותר משל חיל האוויר הישראלי. בנוסף גם טילים, כלי שיט ועוד, שנועדו בעיקר כדי לחזק את הציר שמול איראן.
בישראל הבינו את הצורך אבל גם הביעו מורת רוח מהמהלך. כאשר דובר גם על חמקנים לאיחוד האמירויות, שמבקשת אותם כבר שנים, נעמדו על הרגליים האחוריות והצליחו למנוע את זה. נשאלת השאלה מה החשש ממכירה כזו למדינה רחוקה שאינה מאיימת באופן ישיר על ישראל, לרבות כזו שחותמים איתה הסכם על כינון יחסים רשמיים.
הסיבה העיקרית היא ניסיון העבר. ב"שכונה שלנו", המזרח התיכון, אין לדעת מה יוליד יום. היו כבר מדינות ש"התהפכו עלינו". קל לשכוח אבל בעבר אפילו איראן נחשבה מדינה ידידותית לישראל. בין הצדדים התנהלו מגעים למכירת נשק כולל טילים ארוכי טווח שלו היו בידיהם כיום אפשר רק לדמיין את ההשפעה.
דוגמה נוספת היא טורקיה, שעד לפני כמה שנים הייתה מדינה ידידותית לישראל, שהשביחה עבורה מערכות לחימה רבות של הצבא הטורקי, סיפקה לה טכנולוגיה מתקדמת וקיימה איתה תרגילים צבאיים משותפים. מה המצב כיום בין המדינות, כולם יודעים.
כזכור, גם במצרים תפסו האחים המוסלמים את השלטון לתקופה מסוימת, וזו עוד סיבה שבמערכת הביטחון מתעקשים לשמור ככל האפשר על יתרון איכותי צבאי של ישראל, גם מול מדינות עמן יש הסכמי שלום. רוב המומחים טוענים שהיתרון הזה, יחד עם ההבנה שישראל נמצאת בעמדת כוח, הוא לא מעט ממה שמייצר את התנאים לשלום. העובדה שיחסי שלום מתבססים תמיד על אינטרסים, מחייבים את ישראל לשמור על היתרון הזה ככל האפשר.
