כבר שנים שמחלת האיידס, המזוהה כל כך עם קהילת הלהט"ב, נחשבת בעיני רבים למחלה לא סופנית שעם הזמן אפילו הופכת למחלה "קלילה". החל מאמצע שנות ה-90, בזכות הקדמה הטכנולוגית בתחום הרפואה, קיים טיפול תרופתי הידוע בשם "קוקטלים" (שילוב של מספר תרופות) שמונע את התפרצות המחלה ומאפשר לנשאים לחיות בשלום עם נגיף ה-HIV. במדינות בהן הקוקטייל נגיש בסל התרופות, איידס כבר מזמן אינו גזר דין מוות, לכן כיום נשאוּת של HIV נחשבת לסטטוס כרוני ולא למחלה סופנית. אמנם תרופה לאיידס עדיין לא נמצאה, אבל גלולות הגנה להפחתת הסיכוי להידבק בנגיף כבר קיימות בעולם ומורידות משמעותית את מספר הנדבקים. אז למה בכל זאת בישראל הגלולה עדיין לא חוקית?
>> "הרבנים דחפו אותי לצאת מהארון": 6 הומואים דתיים נחשפים
>> האם כל ההומופובים באמת הומואים? מדעית הוכח שכן
לגלולה המדוברת קוראים PrEP (טיפול למניעת הדבקה ב-HIV בטרם החשיפה לנגיף - Pre-Exposure Prophylaxis) והיא הגיעה לחיינו לפני שש שנים. ה-Prep עדיין נחשב לטיפול ניסיוני המורכב מתרופות אנטי ויראליות (נוגדות נגיפים) ומיועד גם לנשאים וגם למי שאינו נשא, במטרה למנוע הדבקה אפשרית ב-HIV. כרגע מדובר בשתי אפשרויות: תרופה בשם Truvada המורכבת משתי תרופות - Tenofovir ו-Emtricitabine או לקיחת Tenofovir בלבד. תרופות אלה אושרו לשימוש על ידי ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) במהלך שנות האלפיים וכיום מיליוני נשאי HIV ברחבי העולם משתמשים בהן באופן יומיומי וקבוע.
בישראל העניין נדון ונבחן בימים אלו על ידי משרד הבריאות, ועדת הבריאות של הכנסת, קופות החולים והוועד למלחמה באיידס כמובן. התרופות קיימות בארץ בשגרת הטיפול לנשאי HIV, וכרגע רק במקרים מיוחדים גם למי שאינו נשא HIV.
"ממש לא ממליצים לכל הומו לקחת PrEP"
המחקר נערך במשך כשנתיים ועקב אחר כ-2,500 גברים אשר מקיימים יחסי מין עם גברים וטרנסקסואליוֹת המקיימות יחסי מין עם גברים באזורים שונים בארה"ב, דרום אמריקה, דרום אפריקה ותאילנד. גיל הנבדקים והנבדקות הממוצע עמד על 27. התנהגותם המינית של הנבדקים והנבדקות נחשבה לבעלת סיכון גבוה, וכללה: קיום מין אנאלי ללא קונדום, מספר גבוה של פרטנרים עם סטטוס HIV לא ידוע, קיום יחסי מין תמורת תשלום וכן צריכה גבוהה של אלכוהול. מתוך 1,251 המשתתפים שנטלו את התרופה הפעילה, נמצאו 36 הדבקות ב-HIV, ומתוך 1,248 משתתפים שנטלו פלסבו, נמצאו 64 הדבקות ב-HIV. ההבדל בין שתי הקבוצות הוא 44% פחות הדבקות בקבוצה שנטלה את התרופה הפעילה במשך שנתיים.
"קודם כל חשוב להבין ש-PrEP אינו טיפול שמיועד רק למניעת הידבקות ב-HIV. ה-PrEP התחיל כתרופה לאנשים שכבר נדבקו ב-HIV וכעבור כמה שנים גילו שאם לוקחים את הגלולה הזו על בסיס קבוע יומיומי, היא יכולה גם למנוע הידבקות", מסביר אדיר ינקו, ראש מערך הסברה ומניעה בקהילה הגאה בוועד למלחמה באיידס. "כלומר, מדובר באותו כדור שאדם עם HIV לוקח, זאת תרופה שפשוט יש לה שני שימושים. PrEP זה למעשה כדור אחד, בצבע כחול, שלוקחים אותו פעם ביום והוא תמיד יבוא עם איזשהו כדור נוסף. באופן יחסי הוא נחשב לטיפול בטוח", הוא מוסיף.
PrEP נשמע כמו הדבר שחיכינו לו - המושיע מפני האיידס והתרופה שתמנע הידבקות ב-HIV.
"בהחלט. המחקרים האחרונים מראים על מניעה של 96%. אבל יש גם עניין של כמה כדורים אתה לוקח - האם אתה לוקח את זה לפני אירוע מיוחד? האם אתה לוקח את זה שבוע לפני או יומיים לפני? יש מחקרים שמראים שגם אם אתה לוקח את הכדור הזה ארבע פעמים בשבוע זה נותן לך הגנה מספקת. אז תלוי באיך וכמה משתמשים בכדור. ללא ספק מדובר בנתון מפתיע וכשמבינים את ההשפעה של הכדור, זה ברור הרבה יותר. חשוב לדעת שבאמת יש פה פריצת דרך מבחינת מניעה של הידבקות ב-HIV, ובוודאי מניעה בקרב קבוצות סיכון".
מי קהל היעד של ה-PrEP?
"קהל היעד הוא קודם כל קבוצות עם סיכון גבוה יותר להידבק ב-HIV. ישנה הקהילה הגאה, כלומר גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. הסיכון הוא המגע המיני עצמו, ולכן, לצורך העניין, גם גבר חרדי נשוי שמקיים יחסי מין עם גברים הוא בקבוצת סיכון".
במידה וגבר מקיים יחסי מין עם קונדום, עדיין יש צורך ב-PrEP?
"קונדום מונע הדבקה של HIV נקודה, אין פה 'הוקוס פוקוס'. במידה ואתה שם קונדום אתה לא יכול להידבק. אנחנו עומדים מאחורי האמירה הזאת ולא מגמגמים בנושא הזה. אבל אנחנו כן רואים בשנים האחרונות קבוצה בתוך הקהילה הגאה, שנעה בין 30-40%, שמדווחת על קיום יחסי מין לא מוגנים בטווח שבין פעם אחת בשנה לבין אף פעם לא מקיימים יחסי מין מוגנים. פה עולה שאלה ערכית - מה אנחנו עושים עם הקבוצה הזאת? האם אנחנו רוצים להמשיך להגיד להם לשים קונדום או שאנחנו רוצים למצוא פתרון נוסף? ופה ה-PrEP נכנס לתמונה. אנחנו ממש לא ממליצים לכל גבר הומו לקחת PrEP, אבל אנחנו כן מודעים למציאות ובתור ארגון שנמצא בשטח ויודע מה קורה בקהילה חשוב לנו שיהיו פתרונות נוספים. למי שכן לוקח PrEP, אנחנו ממליצים להשתמש בו באופן קבוע ולא חד פעמי".
בחו"ל אנשים משתמשים ב-PrEP כדרך קבע. כמה אנשים משתמשים ב-PrEP בארץ?
"לצערי אין לנו מידע על זה מכיוון ש-PrEP לא מאושר בארץ והוא כרגע נמצא ברמת השוק השחור. לעומת קהילות אחרות, הקהילה הגאה ובמיוחד גברים הומואים, מודעים מאוד למה שקורה בעולם. אנחנו כן יודעים שאנשים בארץ משיגים את הכדורים באופן עצמאי. כל מה שצריך לעשות זה לחפש בגוגל או לדבר עם חברים. אנחנו חיים בעולם גלובלי וככה זה עובד. כיום בישראל אין דרך לקבל מרשם. אתה לא יכול להגיע לרופא משפחה ופשוט לבקש ממנו מרשם ל-PrEP כל עוד אינך נשא HIV".
"זו גישה פטרונית אם אנחנו, בתור ארגון, נגיד לאנשים מה לעשות. זה לא התפקיד שלנו אבל אנחנו כן חיים בתוך הקהילה ויודעים שיש לאנשים חברים בחו"ל ושאנשים קוראים באינטרנט ורואים שיש פה משהו חדש והדבר הזה לא מגיע אלינו בצורה חוקית. יש בארץ קבוצה גדולה של אנשים בסיכון שאפשר לעזור לה להימנע מהדבקות בעזרת טיפול תרופתי פשוט, אבל לצערי דבר לא נעשה בעניין עד עכשיו".
למה בעצם משרד הבריאות לא מאשר את זה?
"בחודשים הקרובים יתקיים מחקר ראשון בארץ שמארגן משרד הבריאות בשיתוף עם הוועד למלחמה באיידס. במסגרת הניסוי, ידגמו קבוצה עם פרופיל מסוים ולאחר שיהיו מסקנות אני מקווה שתהיה התקדמות כלשהי בנושא. אני חושב שמשרד הבריאות לא עושה מספיק בשביל לקדם את הנושא הזה. מצד אחד מבינים שם את חשיבות הדבר, מצד שני צריך לעשות הרבה יותר כדי שהדברים יזוזו".
אתה מסכים עם האמירה שאיידס הפך בשנים האחרונות למחלה "קלילה" שאפשר לחיות איתה?
"עדיין יש הבדל בין להיות בריא ללא בריא. הרבה יותר קל להגיד שאם לא תשים קונדום אתה תמות. זה המקום שהיינו בו לפני עשרים שנה. אנחנו לא משקרים לאנשים ולא מפחידים אותם סתם כדי למנוע הידבקות. הרבה יותר קשה ומורכב להגיד תשמור על עצמך כי עדיין להיות בלי HIV. זה נכון שהטיפול התרופתי הוא מאוד טוב, ונכון שהמוות יצא מהמשוואה. אבל בשורה התחתונה עדיף לחיות בלי HIV ויש המון דרכים להימנע מהידבקות. וכמובן, לצד זה, אנחנו קוראים לכולם - בחברה בכלל ובוודאי בקהילה הגאה - לקבל אנשים שחיים עם HIV. ושוב, חשוב לי להדגיש, PrEP הוא כלי מניעה נוסף ולא כלי מניעה שמחליף כלים אחרים, והכי חשוב ללכת להיבדק".
What is PrEP? from Pre-Exposure Prophylaxis on Vimeo.