>> לקבוצה של mako גאווה כבר הצטרפתם?
אלוהים, למה בראת אותי? למה הבאת אותי לעולם כדי לסבול? אני לא אוהב את עצמי, כי אני לא נורמלי – אני הומו. אני יודע שאנשים אומרים שאפשר לחיות עם זה, שזאת לא מחלה. אבל אני לא מרגיש ככה. אני מרגיש הכי לבד בעולם, ואני לא יכול לספר לאף אחד את האמת: אני הומו.
>> המילה הומו כבר לא מפחידה אותי"
בכל מקום צוחקים עלי, על הדיבור שלי, על ההליכה שלי ועל שפת הגוף שלי. בכל דבר שאני עושה, אני צריך להיות מוכן, כי תיכף יצחקו עלי שאני הומו. אני כל הזמן מוצא את עצמי מכחיש, אבל אפילו כשאני מכחיש, אנשים אומרים שאני מגזים בהכחשה, ושזה רק מוכיח שאני באמת הומו. הם צודקים.
>> איך תתמודדו אם הילד יצא מהארון? ניצה ואיריס עונות
אבל לא בחרתי להיות הומו, באמת שלא. אני כל כך הייתי רוצה להשתנות. פעם חשבתי שאחרי הבר-מצווה זה באמת ישתנה, אבל אני כבר בן 14, ואני מבין שזה לא ישתנה לעולם. אני חושב על גברים, רק על גברים. וזה גורם לי לבכות.
וכשאני בוכה, אני עוד יותר שונא את עצמי, כי אני מרגיש כמו נקבה. הייתי כל כך רוצה להיות גברי וחזק, כזה שלא דופק חשבון. ובעיקר: סטרייט. כן, להיות הומו זה לא נורמלי מבחינתי. נורמלי זה אחד שנמשך לבנות. אם הייתי סטרייט, אין לי ספק שהייתי מגן על הומואים. אבל אני לא רוצה להיות הומו.
"יש לי הרבה שמות: הומו, מתרומם, נושך כריות"
הכל התחיל בגיל 11, כשעשיתי מנוי לבריכה. נכנסתי למלתחות וראיתי נערים בני 16 מתקלחים, עירומים לגמרי. קיבלתי זקפה. נבהלתי נורא, וניסיתי להסתיר. התקלחתי עם הפנים לקיר, כדי שלא יראו אותי.
אחר כך לא הפסקתי לחשוב על מה שקרה. ניסיתי לחשוב על בנות, אבל זה לא עזר. רק מחשבה על בנים גרמה לי לגירוי.
>> אני גאה בילד הטרנסג'נדר שלי
אחרי זה, בכל פעם שהייתי הולך לבריכה, הייתי כל הזמן הולך הביתה בלי להתקלח. בבריכה השתדלתי לא להסתכל על הבחורים בלי החולצה, אבל לא תמיד הצלחתי. היה איזה יום שבו אחד החברים מהכיתה שם לב שאני מסתכל על נער בן 16, והתחיל לצעוק: "יא, איזה הומו!".
התחלתי להילחץ ולבכות, אמרתי שאני בכלל לא הומו. אבל זה לא עזר. כל הילדים צחקו עלי, ומאז התחילו לקרוא לי "ההומו". זה השם שלי מאז. אחד השמות. יש לי הרבה שמות: מתרומם, נושך כריות, מזדיין בתחת, מוצץ, נער ליווי, נשנש...
>> כשלא עושים סיפור, אז אין סיפור - גם אם הילד יצא מהארון
אבא שלי אמר לי: "אם אני אשמע שאתה הומו – זה הסוף שלך"
בחודש האחרון ביקשו ממני ההורים שלי לדבר איתי. הם שמעו מהמורה שכל הזמן מציקים לי ואומרים עלי שאני הומו. הם שאלו אם זה נכון, ואני כמובן הכחשתי בתוקף, אמרתי שזה סתם מישהו הפיץ שמועה בגלל שבבריכה הסתכלתי על בחור, "כי חשבתי שהוא מוכר לי".
אבא שלי אמר שהוא לא קונה את זה, ואיים עלי: "אם אני אשמע שאתה הומו – זה הסוף שלך. אין טלוויזיה, אין מחשב, אין טלפון, עד שתפסיק עם השטויות. הבן שלי לא יהיה מתרומם!". הבטחתי לו: "אבא, אל תדאג, אני אוהב בנות".
>> "ביטחונם של אנשים אינו הפקר" - ניצן הורוביץ למען הקהילה הגאה
אבל אני לא אוהב בנות. ואני לבד. אין לי אף אחד לדבר איתו או לשתף אותו במה שעובר עלי. נערים הומואים בטח ינסו לעודד אותי, אבל אני מפחד, כי זה יגרום לי רק להישאב עוד יותר לתוך העולם שאני כל כך מפחד ממנו. סטרייטים יתרחקו ממני ויצחקו עלי. וההורים שלי יהרגו אותי. לא יהרגו פיזית, אבל ימררו לי את החיים.
במה פשעתי שמגיע לי להיות הומו?
למה בכלל נולדתי, למה? מה הטעם להיות בן אנוש, אם אתה רק סובל כל הזמן? אומרים שלא טוב היות האדם לבדו. אבל אני לבד! לבד! לגמרי לבד! אין לי אף אחד, כי אף אחד לא באמת יכול להבין אותי!
אני לא סומך על אף אחד, אני לא יכול לדבר על מה שבאמת עובר עלי. אני כל הזמן מרגיש חוסר ביטחון ורצון לעבור לגור באיזה אי בודד.
>> איך בונים שכונה גייפרנדלית?
דיברתי עם אנשים באינטרנט, שאמרו לי שאפשר לרפא את זה. אבל אני יודע שזה בולשיט, אני יודע שככה בן אדם נולד. היו כאלה שאמרו לי לא לחשוב על בנים, אבל אני חושב עליהם כל הזמן. ככל שאני מנסה לא לחשוב עליהם, אני רק חושב עליהם יותר. אני מפנטז על בנים, ואחרי זה בוכה.
במה פשעתי שמגיע לי להיות הומו? מה עשיתי רע למישהו? למה לא יכולתי להיות סתם אחד רגיל? למה אני חושב כל הזמן על בנים, 24 שעות ביממה? למה אני סובל כל כך? למה אני בודד? למה?!
אלוהים, בבקשה תיתן לי ללכת לישון, ולהתעורר אדם אחר, בחיים של מישהו אחר. שמישהו אחר יחיה את החיים שלי, אחד שלא מפחד להיות הומו. תן לי לקום מחר בבוקר ולגלות שיש לי רק שם אחד, השם שנולדתי איתו, בלי כל השמות שקיבלתי בבית הספר. בבקשה, אני לא רוצה להיות לבד יותר. עזור לי, אלוהים!
על החתום, נער בודד
ארגון הנוער הגאה
צעירים רבים מוצאים את מקומם בארגון נוער גאה (איגי), שהוקם בשנת 2002 ומאז צמח לארגון הלהט"ב הגדול בישראל עם פעילויות ב-22 ערים ויישובים ברחבי הארץ: מקריית שמונה עד באר שבע. מעל 1,500 נוער וצעירים משתתפים מדי שנה בפעילויות של איגי, ומספקים תמיכה, פעילויות ואזן קשבת.
בין התכניות שמפעיל איגי, תמצאו קבוצות חברתיות, קבוצות נושא (מנהיגות לסבית, נשאי HIV, טרנסג'נדרים, דתיים ודתיות), מועדון נוער, חוגים, קבוצות מנהיגות ופורטל אינטרנט לצעירים. המטרה המרכזית של הפעילויות היא לייצר תחושת שייכות לקהילה הישראלית בכלל והלהט"ב בפרט.
>> להצטרפות לארגון הנוער הגאה של איגי, היכנסו
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?