>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אני לא מבינה כלום באימוצים שלא בדיוק מהסוג הזה (אמא אחת ביולוגית, תורם זרע אנונימי, אימוץ קטין בהסכמת אימו, השנייה בת זוג) והמדריך הזה מוגש כשירות לציבור (הלסביות, כנראה), מתוך כוונה לחסוך בין היתר כמה שקלים על עו"ד שאין בו צורך בתהליך משפטי פשוט כזה
1. הגשת בקשה לביהמ"ש
אז לנוחיותכן אני מצרפת כאן נוסח סטנדרטי שעבד כבר לנו ולחברות שמהן קיבלנו את הנוסח. אם יהיו דרישות לעוד פורמטים אשמח לספק אותן.
סימנתי את החלקים שעליכן למלא בסוגריים משולשים, אבל תקראו הכל, שלא יהיו בלבולים.
הערות:
ממש לא צריך עו"ד שתייצג אתכן, כל שצריך הוא למלא את הטופס, להדפיסו בארבעה עותקים ולגשת עם תעודות הזהות של שתיכן לעו"ד שרק יאשר בחתימתו שאתן אכן אתן אתן(. ר' החלק במסמך המצ"ב שבו יש "אני מאשר בחתימתי".
שימו לב כשאתן ממלאות את הבקשה לאימוץ, שאתן נשארות עקביות עם הביולוגית והמאמצת, זה יכול להתבלבל די בקלות.
אחרי שיש לכן את הבקשה חתומה על ידיכן ומאושרת ע"י עו"ד, יש לקחת אותה לבית המשפט לענייני משפחה (שלנו נמצא בבן-גוריון פינת ז'בוטינסקי, קומה חמש למי ששואל) ולהגיש במזכירות בית המשפט. יש להצטייד בכרטיס אשראי שכן פתיחת התיק (שהיא בעצם הגשת הבקשה), עולה 537 שקלים (נכון להיום).
אל תשכחו לצאת משם עם עותק שלכן (אנחנו הדפסנו וחתמנו על חמישה עותקים אבל צריך רק ארבעה) עליו אישור "נתקבל" וכן עם אישור לפתיחת תיק שמכיל בין היתר את מספר התיק שלכן (תזדקקו לו עוד שנה).
2+3. לחכות שנה בסבלנות ואז להתקשר
אז יש נוהל כזה, חלק קוראים לזה "התקררות", חלק אומרים שזה בגלל העומס על העו"סיות. בכל מקרה, הבקשה שלכן תתקרר שנה, אין טעם להתקשר לפני, סתם יגידו לכן שעוד לא חלפה שנה.(אלא אם כמובן יש לכן דודה שעובדת במשרד הפנים או במועצה לשלום הילד או שזה אימוץ שני ואז אפשר להגיש בקשה לקיצור תקופת ההמתנה באמצעות מכתב לחנה בן ארי, מנהלת השירות למען הילד).
אחרי שחולפת השנה, הגיעה השעה להתקשר לשירות למען הילד שבו מנוהלת בקשתכן ולברר האם מונתה לכן כבר עו"סית (או עו"ס, אני נתקלתי רק בנשים).
זכרו 1: לעו"סיות האלה שמקבלות מעט מדי כסף ועובדות יותר מדי שעות יש דברים חשובים פי מיליון מלקדם את ענייניו של הילד המאושר שלכן ששתי נשים אוהבות אותו על בסיס יומיומי, היו סבלניות.
זכרו 2: אז מה? אני רוצה כבר לאמץ אותו ונשבר לי להיות אחרונה בתור כל הזמן.
העו"סית שלנו היתה מקסימה, גם זו שפגשנו אח"כ בבית המשפט היתה מקסימה אדיבה ונחמדה. ניכר שהן שם עם תחושת שליחות אמיתית. אממה: זמן אין להן וכן, אנחנו בתחתית סדר העדיפויות. זוגתי ואני הקמנו מארבים טלפוניים כדי ללכוד אותה ובהיותנו מנומסות ופאסיביות מטבענו, התהליך של אימוץ יאיר לקח (הכל כולל הכל) שנתיים וחצי בעוד חברות אחרות ואסרטיביות שלנו תקתקו הכל בשנה וחצי.
4+5. פגישות עם העו"ס + כתיבת המלצה
כמו שכבר אמרתי, מדובר בנשים (שוב סליחה, אני משערת שיש גם גברים) מקסימות שאין להן שום רצון מלבד טובתו של הילד. אני מניחה שכשתיפגשו עם העו"ס תבינו כמה אתן סבבה. אני (כמובן) הייתי לחוצה מאוד לקראת הפגישה בתור המאמצת ואפילו סידרתי את הבית לקראתה (והייתי בחודש שמיני).
בפגישה (או הפגישות, זה תלוי בעו"ס, בזמנה הפנוי ובהחלטתה, לא קריטי), היא תשאל אתכן מלא שאלות וסביר שתתנהל שיחה נעימה באופן כללי.
אחרי שהעו"ס החליטה שדי לה (אני מאמינה שזה לוקח בין פגישה אחת לשלוש) היא תכתוב את המלצתה – שנקראת בשפה המקצועית תסקיר – ותעביר לביהמ"ש.
כנראה בגלל העדר הלחץ במקרה שלנו (אמרתי שאנחנו פאסיביות ושנולד לנו ילד נוסף בזמן הזה?), לקח תשעה חודשים בערך מהרגע שהיא החליטה שאני אכן מתפקדת כאמא שלו ועד שנסגר כל העניין, בין היתר בגלל ש"בתקופתנו" הענקת האישור לאימוץ נעשה בדיון בבית המשפט בנוכחות שופט\ת, ההורים והעו"ס.
לשמחתי נמסר לי ע"י העו"ס שהיתה איתנו בבית המשפט, שאנחנו למעשה זוג הלסביות האחרון אי פעם שיצטרך להגיע לבית משפט. (נשמע רומנטי… בסך הכל הם הבינו שזה בזבוז זמן להביא תיקים כאלה לביהמ"ש).
מעכשיו זה יקרה ככה: 6. קבלת צו אימוץ בדואר
אז מעכשיו (ככה הצלחתי להבין מהעובדת הסוציאלית) המעורבות שלכן בתהליך תגמר בשלב הקודם, לא צריך בית משפט ולא כלום. אתן יושבות בבית ומדי פעם מתקשרות לעו"ס לשאול אותה מה העניינים ובסוף מגיע אליכן בדואר נייר קטן חביב ומרגש שעונה לשם "צו אימוץ".
עם צו האימוץ הזה שתיכן על תעודות הזהות שלכן מגיעות לסניף משרד הפנים המקומי ומוסיפות את הילד לת"ז של המאמצת.
את השלב הזה עוד לא עשיתי (מתכננת עוד השבוע) אבל חברה מוסרת שהפקידות לא מתות על זה, הן טוענות שהן לא יודעות לעשות את זה וחלקן אפילו צודקות. בכל מקרה, כנראה שבכל סניף תמצא האחת שכן יודעת לעשות את זה והיא זו שתמלא עבורכן את הטופס. את הספח
ואם בעולם הזה יש מישהי שזה מעניין אותה – אז הנה גם הפרוטוקול המלא של בית המשפט, כולל הפנינה האהובה עלי: "התסקיר מדבר על קטין פיקח ונבון, עצמאי ומפותח לגילו הקשור אל שתי הנשים בחייו".
ובכן, מזל טוב לי ותודה לטל ואביטל (דומני) שיצרו את התקדים לפני שנים.