>> לקבוצה של mako גאווה כבר הצטרפתם?
אני אותה הבת שתמיד הייתה לך
את בטח מבולבלת, אז בואי נערוך הכרות קצרה מחדש. זוכרת אותי ? בכיתה א' כבר אמרו לך שאני תלמידה מצטיינת עם דמיון מפותח ובוגרת משאר הכיתה. בכיתה ד' אמרו לך שיש לי בעיות קשב וריכוז. בכיתה ה' כבר הפכתי להיות רקדנית מקצועית בבית ספר לריקוד ומי שעמדה בסוף כל הופעה ומחאה לי כפיים - הייתה את.
מי שחיכתה ליד הבמה לומר לי "אני גאה בך" בסוף כל הופעה, זו הייתה את.אז הנה אני: משחקת, מנגנת, שרה , כותבת , ושיא הרגישה. כן , זו אני שכבר בת 15. זו אני שבכיתה ג' חזרה בוכה לבית כי עשו עליה חרם, שבכיתה ז' וח' הייתה הכי בלאגניסטית בבי"ס עד שהעיפו אותה. זוכרת אותי ?
היום אני בכיתה ט', לא מתחברת לאף אחד, קצת סנובית ולא מחייכת לכולם. כל המורים גאים בי, אני עדיין תלמידה מצטיינת . היחידה שעושה בגרויות בכיתה ט' בבית הספר. לא פעם אחת שמעתי "כמה הייתי רוצה שתהיי הבת שלי".
>> אני גאה בילד הטרנסג'נדר שלי
הכי כיף בעולם זה לקבל את הכל בחבילה אחת, אבל לא, אני לא מושלמת. כמה חבל? כן , גם לי.
אז אני מבינה לבד שהכישרונות לא מכפרים על הפאק הכי גדול בי: הנטייה המינית שלי. את יודעת , אני יודעת שאת יודעת . גם כשאת מכחישה, אני עדיין יודעת שאת יודעת.
כל השאלות , כל הלחץ שאת מפעילה עליי ברגע אחת כשאת שואלת "מה, אין לך חבר?". לא אמא , אין לי חבר. ואני לא אוהבת להתלבש נשי כבר מאז גיל 6. אני זוכרת שנכנסו לחנות בגדים וביקשתי בגדים של בנים. אני לא אוהבת לפזר את השיער ואני לא אוהבת להתאפר. אני לא רוצה לרקוד בטייץ ואני לא רוצה לעסוק בדברים שאת רוצה שאני אעסוק, ולא, אני לא מתלהבת כמו כולן מבנים, אולי בכלל לא.
אל תנסי "לעזור לי". טוב לי כמו שאני
הידיד הכי קרוב אליי הוא הומו והוא בן אדם מדהים. גם אני בהתחלה אמרתי "מה, הוא הומו? אין מצב", והיום אני מכירה את אחד הילדים היותר מדהימים שיש. אני זכיתי להכיר אותו , איזה כיף לו שאותו אוהבים כמו שהוא - בזכות מי שהוא. הלוואי ויום אחד תוכלי להכיר אותו.
אמא, אל תנסי "לעזור לי...". טוב לי. לקחה לי חצי שנה שלמה לקבל את עצמי , להשלים עם מי שאני. ואיך אומרים בתורה שלכם? שלנו? של לא יודעת מי... "לקבל כל אדם באשר הוא".
סבלתי שנה שלמה מהחרם שעשו עליי והצביעו עליי ואמרו "היא לסבית". סבלתי כל רגע, וכ"כ הרבה פעמים הרמתי עיניים למעלה ואמרתי: "בבקשה תעשה שאני אהיה אחרת,לא רוצה להיות שונה". והיום אני יודעת שאני לא שונה , שאני בדיוק כמו כולם. שכולם שווים ושלכולנו יש את אותן זכויות.
>> כשלא עושים סיפור, אז אין סיפור - גם אם הילד יצא מהארון
אמא, אני מפחדת. תמיד פחדתי לספר לך, ולא מהסיבות שילדים אחרים כמוני מפחדים מהם, שירביצו להם או כאלה. פחדתי ממה שיקרה לך, מהתגובה שלך, ממה שזה יעשה לך. אולי לא תרצי שאני אשאר פה, אולי לא תרצי להכיר אותי יותר?
אבל אמא, אני אותה ילדה. אני אותה הבת שלך, הקטנה. זו שהעריכה אותך, שעזרה לך, שבכתה איתך, שקצת עשתה לך קשה. ואני מצטערת אם את חושבת שאני דפוקה , ואני מצטערת שהיית צריכה לעבור בגללי כ"כ הרבה. אני לא רוצה שתרחיקי אותי עכשיו מהחברים שלי, אני רוצה שתתני לי להיות מי שאני רוצה, כי זו אני שבסופו של דבר תתן את הדין והחשבון, ולא אף אחד אחר.
ולא אמא, זה לא שנאנסתי. ואני לא נרתעת מגברים. אני פשוט לא נמשכת אליהם. אני יודעת שיש גברים טובים, ויש המון. פשוט זה לא הכיוון שלי.
אז אמא, תהיי מי שהיית תמיד - תתמכי בי, תאהבי אותי כמו שאני, תקבלי אותי. תשאירי אותי איתך, מתחת לקורת גג הכי חמה שיכלתי לקבל. כי את תמיד אמרת שהרחוב זה לא מקום לילדים.
אני אוהבת אותך , תודה על הכל.
באהבה ובגאווה, הבת הלסבית שלך.
>> להצטרפות לארגון הנוער הגאה של איגי, היכנסו