>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
במהלך האירוע שנמשך כארבע שעות התקבצו בסמוך לגני התערוכה אבות ואמהות שהביאו ילדים באמצעות פונדקאות, הורות משותפת ותרומת זרע. הילדים נהנו מציורי פנים, ריקודי שורות ברזילאיים, כשההורים יכלו קצת לנוח, להעביר חוויות משותפות וגם לחפש לילדיהם אחר חבר או חברה חדשים. במהלך האירוע גם יצרו המשפחות באנר חותמות ידיים ורגליים, איתו יצעדו במצעד הגאווה בתל אביב.
המחזה של עשרות הורים מאושרים עם ילדיהם לא היה יכול להתקיים לפני עשור, ואין כל ספק כי הקהילה הגאה עשתה כברת דרך אדירה בעשור זה מבחינות רבות אבל, גם מהבחינה של ההורות האלטרנטיבית.
"באנו לקדם נראות, מוכרות ושוויון פוליטי"
שול, מטפלת משפחתית בהכשרתה, מדגישה כי הורות אלטרנטיבית מתמודדת עם מספר דילמות עיקריות. "הורים שבוחרים להקים משפחה לא בצורה המסורתית – אם גאים או סטרייטים – מתמודדים מול המשפחה המורחבת, שכן הורות אלטרנטיבית מוציאה את כל המשפחה המורחבת מהארון, גם את הסבא והסבתא".
הדילמה השנייה הניצבת מול הורים מהסוג החדש, היא מהי הדרך הטובה ביותר שתהפכם להורים. "השאלה היא איזו אלטרנטיבה הכי מתאימה לי: הורות משותפת, עם או בלי זוגיות, אולי לבד? אם אני אעשה את זה לבד, האם זה לא יפגע לי בהמשך במציאת זוגיות, אולי כדאי לי לחשוב על פונדקאות וכד'", מסבירה שול.
הקושי היחיד שלנו הוא עייפות כרונית
בין המשפחות השמחות, נצפו גם דן גולדברג, ארנון אנג'ל וזוג התאומים המתוקים אחריהם התרוצצו. סיפורם של גולדברג ואנג'ל עלה בכותרות המרכזיות והסעיר את הקהילה הלהט"בית בישראל לפני כשנתיים, אז עוכבו במשך כחודשיים וחצי בהודו עם התאומים בעקבות החלטתו של בית המשפט שלא לאפשר להם לערוך בדיקת אבהות. בסופו של דבר ועקב לחץ ציבורי רב, התאפשר להם לחזור לארץ עם התאומים.
נראה כי על אף הקושי הגדול בהודו, ההשלכות של האירוע הזה לטווח הארוך היו חיוביות מאוד. "המקרה שלנו העלה את האפשרות לפונדקאות בחו"ל לעשרות של אנשים שלא הייתה להם את המודעות. הגיעו אלינו המון זוגות, לא רק זוגות חד מיניים, אלא גם זוגות של חרדים שהמדינה לא אישרה להם להביא ילד בהליך של פונדקאות בארץ והם לא ידעו על האפשרות של פונדקאות בחו"ל. הרבה גייז באו להתייעץ איתנו ובאמת אחרי תקופה הם הפכו להיות הורים במשרה מלאה. אני חושב שבזכות המקרה שלנו עלתה המודעות ונולדו ילדים נוספים וזה באמת נפלא.
לשאלה האם הייתה להם דילמה בין שירותי פונדקאות אל מול אופציות אחרות, כמו הורות משותפת, מסביר גולדברג: "ארנון ואני חיים ביחד כבר עשרים שנה ולא רצינו גלגל חמישי. היה ניסיון שלא הצליח למזלנו, כי בתהליך עצמו גילינו שהאם שהייתה שותפה להורות לא קיבלה את ארנון כשותף מלא. אנחנו מאוד שמחים שבסופו של דבר אנחנו הורים במשרה מלאה והילדים איתנו עשרים וארבע שעות ביממה".
ולמרות השמחה והאושר הגדולים, כמו כל הורים צעירים, מספרי הזוג על הקושי הגדול ביותר. "אנחנו מתמודדים עם עייפות כרונית בעיקר", הם אומרים בחיוך.
שומרים על קשר עם הגננת החרדית
בימים אלה מתחילים גולדברג ואנג'ל בשלב הבא במסכת הזוגית והמשפחתית: הליך האימוץ. "אני לא מאמין שתהיה בעיה זה עניין ביורוקרטי בלבד", מרגיע אותנו גולדברג. "פשוט להפוך את ההורות לרשמית".
השניים מספרים כי עקב כך שסיפורם היה בתקשורת כולם הכירו אותם. "הגן הראשון של התאומים היה בגן חרדי וזאת מאחר וכשחזרנו לארץ כל גני הילדים היו מלאים. אנחנו עד היום נמצאים בקשר מדהים עם הגננת שהיא חרדית. בנוסף, השבוע למשל נתתי הרצאה בפני מנהלי בית הספר ביניהם גם מנהלים דתיים והייתה הבנה. אני חושב שכשמדובר בילדים אז הילדים קודמים לכל, וזה מאוד מרכך את הוויכוח".
"רגילים למשפחות הטרוסקסואליות"
הילה בת 32 עובדת במרכז דתי רפורמי היא פרודה ואם לשתי בנות, בת 3 ובת שבעה חודשים. את הבת הראשונה ילדה זוגתה לשעבר ואילו את התינוקת ילדה הילה.
מה החשיבות של מפגשים מסוג זה?
"הילדה נמצאת במסגרות חינוך רגילות בהן היא לא נפגשת עם ילדים של שתי אמהות. לכן מפגשים כאלה הם מאוד חשובים. אנחנו אמנם אומרים לה את זה כמנטרה, אבל זה חשוב מאוד שהיא באמת תראה את זה בעיניים".
אלו קשיים חוויתם במהלך הגידול של הילדות?
"תינוק מגיל אפס ועד גיל שלוש נקשר מאוד לדמות אחת, יש שם סוג של זוגיות בין האם, זו שמניקה, לילד. לקח לי זמן להתרגל לעובדה שהתפקיד שלי בגידול של הילדה הראשונה שביולוגית לא אני ילדתי הוא התפקיד יותר של האבא. התפקיד הזה לא פחות חשוב ולא פחות מספק אבל, הוא פשוט שונה".
"חווים קבלה מלאה"
קובי ויניב ויסברג-לוטן מכפר סבא הם אבות לתינוקת בת שבעה חודשים בשם עמית שנולדה בהליך של פונדקאות. גם הם התעקשו על פונדקאות בגלל שהם לא רצו ילדה לסופי שבוע אלא ילדה במשרה מלאה. "היתה לנו דילמות כלכליות מבחינת העלויות של הפונדקאות אבל לא הייתה לנו דילמה בשאלה מי יהיה האב הביולוגי. אנחנו בכל אופן מתכננים ילד שני", הם אומרים בעניין.
לשאלה האם יש משמעות לכך שאחד האבות הוא לא האב הביולוגי, אומרים השניים בהחלטיות: "אין שום הבדל. לא מבחינתנו ולא מבחינת המשפחה. ברגע שהילדה נולדה זה לא הפך להיות שיקול בכלל וזה כבר לא משנה לאף אחד גם לא במשפחה המורחבת".
גם ויסברג-לוטן מספרים על חוויה אישית חיובית ועל סביבה מקבלת ואוהדת. "עמית נמצאת בגן בכפר סבא, ואנחנו הזוג החד מיני היחיד בגן. מקבלים אותם שם בצורה מלאה, הגננות וההורים לא חווינו שום סוג של אי קבלה. יש לנו תחושות טובות לגבי העתיד ואין לנו חששות גדולים".
צריך שלושה לטנגו
"אמנם רק אחד מאתנו הוא האב הביולוגי, אבל אנחנו אבות באותה מידה גם בעיני האם וגם בעיני הילדה", הם מסבירים. "היא הבת שלי לכל דבר, אין כל ספק. אני הייתי שם בכל התהליך, אני הייתי שותף, אני לקחתי את הזרע מההפריה, אני החלפתי חיתולים וכד' אני נמצא שם לגמרי מהרגע הראשון. האמת שאני הייתי אמור להיות האבא, אבל בגלל שגלעד עובד בצבא קבע ויש כל מיני תנאים וכד' אז הוא הפך להיות אבא ראשון".
הכנסתה של צלע שלישית עשויה לסבך את הקשר והופכת אותו למורכב. יחד עם זאת, השניים לא חוו קשיים יוצאי דופן. "זה לא מסבך את המערכת. אני ובן זוגי ביחד כבר שמונה עשרה שנה ואנחנו לגמרי באותו הראש". אחרי ילדתם הראשונה, חשבו השניים על ילד נוסף עם אותה האישה, אך בסופו של דבר העניין לא צלח. "אנחנו שוקלים את דרכינו עכשיו. להכניס אם נוספת למערכת זה כבר באמת יותר מדי ולהביא ילדים בפונדקאות זה לא יפה כלפי הילדה. היא כרגע מחלקת את זמנה בין שני בתים וילד בפונדקאות יהיה לנו ילד בבית קבוע. היא עשויה להיפגע מכך. אם לא יצא לנו להביא עוד ילד זה גם בסדר".
הקושי העיקרי עמו התמודדו גילי וגלעד היה כאשר אחרי הלידה האם החליטה לעזוב את תל אביב ולהתקרב למשפחתה במרחק של 30 ק"מ מתל אביב. "בחוזה שהיה בינינו, שינוי המגורים היה מוגבל למעבר דירה במרחק של עד 30 ק"מ אז היא עמדה בתנאי החוזה. בגלל המעבר שלה אנחנו מכרנו את הדירה שלנו ברמת גן, מה שאף פעם לא חשבנו שנעשה, וקנינו דירה בשפלה בשביל להיות קרובים לילדה ולהיות יותר שותפים בגידול שלה".
>> להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של "משפחות הקשת"
>> אני אוהב את הבן ההומו שלכם. למה אתם לא?