בס"ד
בחיל וברעדה יושבת אני עם בעלי לכתוב את המכתב הבא, שעבורנו הוא עולם ומלואו ויוצא מהלב לאחר התמודדות ארוכת שנים.
אנו הורים ל- 8 בנים ובנות מופלאים, השייכים לחסידות ידועה.
בננו התוודה לפני כחצי עשור בפני אחד מחבריו לישיבה בחסידות על משיכתו לגברים. הסערה החלה כאשר אותו בחור סיפר זאת למשגיח בישיבה, שזימן את הבן לשיחת תוכחה ובעקבות הפחד הנורא הגיע למצב של דיכאון ממושך, מחשבות אובדניות וירידה ברצון הלימודי התורני.
בחסדי שמיים ית', קרובת משפחה שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה, שוחחה עם הבן באחד מביקוריה בביתנו ומיד יצרה קשר עם הרב יוסף מארגון הו"ד.
לא נאריך בפרטי הסיפור, אך נאמר שלאחר תקופה של כארבעה חודשים בשיחות ארוכות של הבן, קרובת משפחתנו והרב יוסף, החל הבן לחזור למסלול חיים תקין, יצא מהדיכאון והחל בתהליך של בירור הזהות עם פסיכולוג אליו הופנה על ידי הרב יוסף.
מאותה התקופה, התחלנו אנו כהורים בשיחות ופגישות ממושכות עם הרב יוסף וקרובת המשפחה, שבשלב מאוחר יותר צורף אליהן לעתים רב מהישיבה, שהחל גם לחקור וללמוד את הנושא בפגישות פנים אל פנים עם הרב יוסף.
שאלות וסוגיות רבות עמדו לפתחנו, שדרשו סבלנות אין קץ, חקר הלכתי ואמוני והתמודדות נפשית. נוכחו לדעת שיש מידע לקוי, דיסאינפורמציה, סטיגמות ולא מעט תשובות שבינן לבין האמת יש מרחק רב. נודה על האמת שלא את הכל אנחנו יודעים ומבינים גם לאחר כארבע שנים אבל לית מאן דפליג שאנו מקבלים את בננו באהבה ובחיבוק.
אמת הדבר שמושג כגון 'יציאה מהארון' בחברה החסידית הסגורה שלנו הוא מצב שלא לבטח יוכל להתקיים בשנים הקרובות, אך לא זה הדבר אשר יעמוד בפני בננו לחיות את חייו כאדם מאמין, המחויב להלכה כתמול שלשום. פרסום הדברים חשוב ולא יקל בעינינו הדבר אך מפאת דיני נפשות ולו בשל התקווה כי בחורים מהציבור החסידי והחרדי יזכו לקבלת העזרה מהרב יוסף וארגונו המציל, החלטנו להביא את הדברים בפומבי.
בננו, כמונו גם, לא יודע מה יוליד יום ואיך יחיה את חייו, אך תודות לקרובת משפחתנו ובעיקר לרב יוסף, שמילים לא יספיקו להודות לו על שנים של אוזן קשבת ותמיכה לעילא, אנו בטוחים שבורא עולם יתן לו את החכמה לבחור 'בדרך האמונה והאושר' (כפי שאומר לו הרב יוסף) ולנו כהוריו את התמיכה והאהבה בכל עת.
חג שמח לכל בית ישראל.