>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
נוכח הוויכוח סביב הליך הפונדקאות, וכמי שעובר את המסלול בעצמו, גברה בי הסקרנות באשר לצד השני של הסיפור. כשקולות שונים קוראים לכך "ניצול" ו"התעללות" ומבטלים כל נקודת אור חיובית, רציתי לדעת כיצד רואה זאת האישה שבחרה בדרך הזו. האם הייתה מודעת לקשיים? האם עשתה זאת מרצון? אחרי שהביאה לעולם 3 ילדים ב-2 הריונות תוך 5 שנים, שמחתי לגלות אישה מאושרת, בריאה ושלמה עם עצמה, שבחרה להעניק מפוריותה, גופה וכוחה למען זוג ולעד שינתה את חייו.
דרך נפלאה "להעביר את זה הלאה"
"שני גורמים הובילו אותי אל עולם הפונדקאות", מספרת ריאנון מביתה שבפורטלנד, אורגון. "הפעם הראשונה שחשבתי על פונדקאות הייתה אחרי שלמדתי על בעיות הפריון של אחותי ובעלה. הם ניסו מזה זמן רב ולא הצליחו להיכנס להיריון. בשיחה איתה, הסבירה לי אחותי שאם לא תצליח להביא ילדים משל עצמה, היא תהיה בסדר גם אם תחיה בלי ילדים".
במשך זמן הדחיקה ריאנון את השיחה הלא קלה, עד שנתקלה במודעה פרסומית בנושא תרומת ביציות ופונדקאות. "אחרי שעברתי שני הריונות בריאים ולידות טובות, חשבתי שזו יכולה להיות דרך נפלאה עבורי 'להעביר את זה הלאה'. ידעתי שאני ברת מזל שחוויתי הריונות ולידות קלים, וידעתי עד כמה אני אוהבת להיות בהיריון. זו הרגשה נפלאה לדעת שאתה יכול לעזור למשפחה אחרת ולהפכה לברת מזל כמו המשפחה שלך".
טרם הכניסה לתהליך, התייעצה עם בעלה, דיינה, שתמך והיה שם לצדה. "הוא היה בעניין מההתחלה. כשסיפרתי לו, כבר חקרתי את הנושא היטב, כך שרק הייתי צריכה לענות על השאלות שלו".
אלפי קילומטרים משם ישבו גיא ולוצ'י טצה. זוג גברים מישראל, שמוכנים להרחיב את התא המשפחתי ולהפוך להורים, אך הגנטיקה לא מאפשרת להם – לאף אחד מהם אין רחם. את ריאנון הכירו בתום חיפוש נרחב אחר אישה שתסכים לעזור להם להגשים את החלום. גיא מספר, כי הליך הפונדקאות הראשון היה רצוף חשש ולא מוכר. "לפני 5 שנים לא היו בכלל ילדים שנולדו בפונדקאות בישראל, וכל חלק בתהליך היה חדש ומפחיד. ריאנון הייתה הצלה בהקשר הזה. היא יצאה לדרך עם רצון לסייע לנו, נהנתה, ללא שמץ של ציניות, מהנתינה. והפכה את החיבור הלא ברור הזה של לעשות משהו הכי אינטימי עם זר, ובהקשר עסקי, לחיבור מרגש, לקשר".
"הקלטתי את דפיקות הלב של העוברים - ושלחתי להורים"
כך, נקשרו חייהם של ריאנון וגיא ולוצ'י - אישה וזוג גברים שסביר כי לא היו נפגשים מעולם. הקשר החם ביניהם נוצר כבר עם תחילת ההיריון, כשריאנון עושה כל שביכולתה על מנת לחבר אותם לעובר שבבטנה. "בהריונות כפונדקאית עיקר העניין היה לשתף ברגשותיי את האבות. כששמעתי את דפיקות הלב של התינוקות בפעם הראשונה, הקלטתי אותן ושלחתי לבחורים – שיישמעו את הילדים שלהם".
לקראת סוף ההיריון מעידה ריאנון כי כבר היה יותר קשה, "אבל מדובר רק בחודש-חודשיים קשים, ובסופם אתה מביא לעולם חיים חדשים, למשפחה שנתקלה בקשיים, והייתה צריכה להפקיד את חלומם והדבר היקר להם בידיים זרות. בסה"כ ההרגשה בזמן ההיריון היא מדהימה ומעצימה. אהבתי את ההרגשה שאני יכולה לצמוח ולהביא אל העולם יצור קטן".
סיבוב נוסף
מאז שעברו הזוג טצה את ההליך בעצמם, התפנה גיא ללוות תהליכי פונדקאות בחו"ל במסגרת מרכז הפונדקאות שהקים – בייבי-בלום. במקביל ואחרי שהסתגלו לחיים בשלשה, החל הזוג טצה לחשוב על סיבוב נוסף, וכמובן שעם ריאנון. "היא הייתה מהממת. בפעם השנייה היא ומשפחתה הפכו כבר למשפחה השנייה שלנו בארצות הברית. היינו פחות מודאגים, סמכנו עליה לאורך ההיריון".
למזלם, ריאנון שמחה לעזור פעם נוספת. "הפעם השנייה הייתה בהחלט שונה", היא אומרת. "הילדים שלי כבר גדולים יותר, ואנחנו במקום אחר בחיים שלנו. כולם יותר פעילים ועסוקים, והילדים לוקחים חלק בפעילויות בית הספר ובחוגים. לא הייתי בוחרת לעשות את זה שוב לזוג חדש, אבל העובדה שהיה מדובר בזוג שהכרתי ונוצר קשר חם בינינו הפכו את העניין לפשוט יותר עבורי. החלק הקשה הוא להמתין מרגע החתימה על החוזים והמסמכים עד לתחילת ההיריון".
גיא מוסיף: "הפעם השמחה הייתה כפולה. בשבוע ה-20 גם ביקרנו אותה ואז גילינו שיש לנו 2 בנים. אחרי שנולדו, הגענו לפגייה בבית החולים באורגון כדי לחבק אותם, להאכיל אותם, ולצרף אותם אלינו", הוא מספר.
בימים שלאחר הלידה בילו שתי המשפחות יחד באורגון – עד הפרידה וחזרתם של גיא, לוצ'י, אלה, איתן ודויד לישראל. למרות שנשאה אותם ברחם במשך 9 חודשים, לא היה קשה לריאנון להיפרד מהילדים. "קודם כל, יש לי קשר טוב מאד עם ההורים, והם כל הזמן מעדכנים אותי בהתפתחות של הילדים. הם משתפים ושולחים תמונות וסיפורים מהרגעים והחוויות שלהם בחיים". בנוסף, נראה כי מהמקום בו היא נמצאת, היא רואה את הדברים באופן אחר. "אני מאמינה כי הידיעה שאני מסופקת מהחיים שלי ולא רוצה עוד ילדים, עוזרת. אני יודעת שאזכה לראות את הילדים שנולדו בעתיד".
"פורשת מלהיות בהיריון"
כמי שהביאה לעולם חמישה ילדים בריאים – שניים לעצמה ושלושה למשפחת טצה, מצהירה ריאנון כעת באופן רשמי כי היא סיימה את הרומן עם עולם הפונדקאות. כשאני שואל אותה האם תעשה זאת שוב, היא מודיעה: "פרשתי באופן רשמי מ'להיות בהיריון'. הידיעה שעזרתי ביצירת שתי משפחות היא מספיק מספקת ומרגשת עבורי".
לאנשים המתנגדים לפונדקאות מטעמי דת, מוסר או בורות, אומרת ריאנון לסיום. "אם אדם קיבל החלטה בנושא, אין הרבה שאפשר לעשות כדי לשנות זאת. הדבר הכי טוב לעשות הוא לבקש מאותם אנשים להעמיד עצמם בנעליהם של אותם אנשים שיכולים להפוך להורים רק באמצעות פונדקאות. אני גם אשאל אותם, האם הם רוצים שמישהו אחר יכתיב להם איך ומתי יהיו להם ילדים. סביר כי רב האנשים יתנגדו לכך, אז למה, אם כך, יש להם זכות להתערב באופן בו אחרים יקימו את המשפחה שלהם, במיוחד כשזה לא פוגע באף אחד אחר?".
>> ילדי הפונדקאות מדברים: "כיף לגדול עם אבא ודדי"
>> המדינה לא תמנע ממני להיות אבא
>> הבעיה אינה ניצול הפונדקאיות במזרח, אלא צביעות המערב
>> מרגש עד דמעות: זוג הומואים רוצים ילד
>> כנס הפונדקאות הבינלאומי הראשון יתקיים בין ה-14 ל-16 בפברואר
>> לפרטים על אודות כנס הפונדקאות, היכנסו