>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
>> לצפייה בסרט "ירושלים גאה להציג" באתר mako – לחצו כאן
האירוע החל בסמוך לשעה 20:30, כאשר ברחבת בית הקפה הוקרן סרטו של ניצן גלעדי, שתיעד את האלימות וההסתה סביב אירועי הגאווה הבינלאומיים ו"המצעד שלא צעד" בשנת 2006.
באירוע השתתפו גלעדי עצמו וכן נועה סתת, ששימשה יו"ר הבית הפתוח באותה התקופה והייתה הרוח החיה מאחורי קיומו של מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים מאז החל בשנת 2002. השניים ענו על שאלות הקהל והסבירו על היתרונות והעוצמה שבמאבק הנחוש והבלתי אלים.
האיש סירב לתת לשוטרים להיכנס – שלוש כבאיות הוזעקו לביתו
במהלך ההקרנה יצאה אחת השכנות, וקראה קריאות נגד "הקרנת סרט של הומואים בפומבי". לאחר מכן יצא אדם נוסף, ככל הנראה בעלה, והחל לקרוא קריאות נאצה נגד הומואים, כאשר הוא מאיים, בין השאר: "אני אשרוף אתכם", "אביא את כל החבר'ה שלי" ו"יהיה פה רצח הלילה".
בשלב מסוים ירד האיש אל הרחוב, כאשר הוא מצויד באלה, ובשלב מסוים הניף אותה לעבר הנוכחים. לפני שהספיק לתקוף את המשתתפים, הוא נחסם ונהדף על ידי תושבים מהשכונה וכמה מבאי בית הקפה.
לאחר מכן עלה האיש אל ביתו, המשיך לקלל ולאיים ואף השליך חפצים ממרפסת ביתו. למקום הגיעו כוחות גדולים של משטרה, שביקשו להיכנס לביתו של האיש, אולם האיש סירב לאפשר לשוטרים להיכנס, ואלה נאלצו לקרוא לעצרתם של הכבאים. אל המקום הגיעו שלוש כבאיות – ורק אז הצליחה המשטרה לעצור את האיש.
"הוכחה נוספת שאנחנו לא נכנעים לאלימות"
למרות שמצעד הגאווה בירושלים הפך מאז 2007 לעובדה בשטח, והוא מתקיים ללא אירועי אלימות חריגים, בבית הפתוח לגאווה ולסובלנות לא מופתעים מהאירוע.
"מי ששומע את הרחשים ברחוב יודע שהאלימות עדיין נמצאת מתחת לפני השטח", אמר יו"ר הבית הפתוח, איתן שכטמן, ל-mako גאווה. "מנגד, אני חושב שהעובדה שהבאנו את המשטרה והמשכנו לקיים את האירוע כסדרו היא ניצחון שלנו והוכחה נוספת שאנחנו לא נכנעים לאלימות.
"חשוב להדגיש שבמצעד בשבוע הבא אנחנו מתואמים לחלוטין עם כוחות הביטחון. אנחנו מקווים שאירוע כזה לא ישפיע, אבל הוא ממחיש לכולנו את החשיבות הגדולה שבלצעוד בירושלים".
"הציבור כבר חש מאוים על ידי המצעד"
"למצעד הגאווה והסובלנות יש תפקיד עיקרי בחיים של להט"בים בירושלים", אמרה. "זה היה ברור גם לפני הערב, אבל הערב הזה מאוד המחיש את הנושא הזה".
היה לך דה-ז'ה וו משנת 2006?
"אני חושבת שהשתנה המון מאז 2006. התקדמנו מאוד מאז. בזמנו לא היינו חושבים לעשות אירוע כזה בבית קפה בחוץ, בלי אבטחה. מדובר במקרה בודד של אדם שהיה לו קשה לראות הומואים מתחת לבניין שלו. אבל האווירה הציבורית השתנתה. הציבור כבר לא חש מאוים על ידי המצעד, הוא רגיל לזה שזה חלק מהנוף הציבורי, חלק מהפסיפס הירושלמי המורכב.
"מה שכן, כשהתקשרתי למשטרה ואמרתי: 'תשלחו ניידת עכשיו', זה הזכיר לי דברים. הבורות עדיין קיימת, האלימות שהבורות מייצרת עדיין קיימת. אבל אני חושבת שהיה עכשיו הרבה יותר שיתוף פעולה עם המשטרה. הם ישר הגיעו עם כוחות גדולים".
סתת הוסיפה: "המחשה לשינוי הייתה שהפעם המשטרה עצמה היא שהתע'שה שנקיים את האירוע כמתוכנן ונכחה במקום עד הסוף. זה שינוי מרענן מחוסר שיתוף הפעולה שהיה לפני שש שנים".