>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
מאז הניסיונות הכושלים ל"מהפכת פייסבוק איראנית" לאחר בחירות 2009, משטר האייתולות חסם את פייסבוק. אבל מה שהיה אולי אפשרי פעם, לא כל כך קל היום, וכמעט לכל אזרח באיראן יש תוכנה שעוקפת את החסימה – ומאפשרת לאזרחי הרפובליקה האיסלאמית להיות מחוברים אל העולם.
כך, בין מאות קבוצות הפייסבוק הגאות, צד את עינינו עמוד פייסבוק, אשר על פניו, עצם קיומו מסכן את חיי מפעיליו: "Iranian LGBT community | Yes people! we Do exist" (קהילת הלהט"ב האיראנית | כן אנשים! אנחנו אכן קיימים). בשיחה עם mako גאווה מספר מפעיל העמוד מג'יד (שם בדוי, מטעמים מובנים לא נחשוף את שמו) על הבעיות הנוגעות לחייהם של להט"בים באיראן, כמו גם הנסיבות סביב פתיחת העמוד.
באותו רגע, מספר מג'יד, הוא הבין את כוחה של ההסברה. "הבנתי שהסיבות להומופוביה בקרב אנשים רבים במדינה הזאת היא בגלל מחסור במידע מהימן בנוגע לתופעה. תראה איך השתנו עמדותיהם של אנשים ברחבי העולם מאז שנות ה-70' וה-80'. אז כשהגעתי הביתה חשבתי לעצמי שאם הצלחתי לשנות את דעתו של הומופוב בפחות מעשרים דקות, אוכל לשנות דעות נוספות, במקום להמשיך לברוח מהנושא, שנחשב לטאבו באיראן".
להט"בים איראנים סובלים פעמיים: גם מדיקטטורה וגם מהומופוביה
בשלב ראשון תרגם מג'יד כתבות על הנושא מאנגלית לפרסית, והעלה אותן לעמוד. "העליתי גם תמונות של קהילת הלהט"ב באיסטנבול, מתוך הפגנה נגד הדברים שאחמדינג'אד אמר, שאין הומואים באיראן. אנחנו מעלים גם תוכן מחאתי משעשע, כדי שיהיה קצת יותר מעניין וימשוך יותר אנשים אל העמוד".
לפי שעה הצליח העמוד לגייס כ-4,200 תומכים, ותגובות מעורבות – החל מ"וואו, אנחנו תומכים בכם ב-100%" ועד ל"אתם תישרפו בגיהינום, זה מבחיל". "התחלתי לדבר עם האנשים שכתבו את הודעות השטנה, וראיתי איך תוך דקות חלקם שינו את דעתם וגילו פתיחות".
להט"בים איראנים, לדבריו של מג'יד, סובלים פעמיים. פעם אחת ממשטר דיקטטורי תאוקרטי קיצוני, ללא חופש ביטוי או יכולת אמיתית לבחור את השליטים. פעם נוספת היא הסכנה בלהיחשף במשטר שבו העונש על הומוסקסואליות היא מוות.
"בגדול, הבעיות שלנו לא כאלו שונות מאלו של סטרייטים צעירים באיראן. אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979, המשטר החדש סגר את כל הברים והמועדונים. חיג'אב הפך ללבוש חובה לכל אישה. ריקודים, מסיבות וכל דבר שיש בו סממן מערבי נאסר. וללא ספק, בתוך להט"בים אנחנו סובלים מהבורות והשנאה שהחינוך הדתי הקיצוני מעודד".
"אף אזרח איראני לא חש בטוח במדינתו שלו"
עם זאת, גברים רבים באיראן מצהירים בפני המשטר שהם הומואים על מנת לקבל פטור משירות צבאי – שירות חובה בין שנתיים. "אתה הולך ומצהיר, והם לא יכולים לעשות לך כלום, כי אין להם הוכחה ששכבת עם גבר", מסביר מג'יד. "אבל זה עצוב, כי המסר הוא שהומואים הם חולי נפש, וזאת הסיבה שאסור להם לשרת בצבא".
המצב הטוב ביותר באיראן הוא עבור הקהילה הטרנסג'נדרית, לפחות מבחינת החוק היבש. "אחרי המהפכה האיסלאמית, חומייני אמר שהמדינה צריכה לממן ניתוח לשינוי מין למי שרוצה, כי מדובר בסוג של 'תיקון מיני' עבור הומואים.
"אבל בסופו של דבר זה לא משנה מה החוק אומר: כולנו, כל אזרחי איראן, סובלים. אנשים נעצרים על כל שטות – בין אם הם סתם נתפסו שיכורים אחרי ששתו אלכוהול בסתר ובין אם הם הומואים. אף אזרח איראני לא חש בטוח במדינתו שלו".
בורחים לטורקיה – ומנסים להשיג מעמד של פליט כדי להגר לאמריקה
וגם כאן, מדגיש מג'יד, הסכנה להיתפס היא בדיוק כמו הסכנה של הסטרייטים שמקיימים מסיבות. "אם משמרות המהפכה תתפוס סטרייטים שרוקדים או שותים אלכוהול – הם ייעצרו", הוא אומר. "אבל מה אפשר לעשות? נפסיק לחיות את החיים? אז חיים עם הפחד. כל איראני שנולד אחרי שנות ה-80' חי עם הפחד. זה עצוב".
מג'יד מוסיף כי באיראן לא פועל באופן רשמי אף ארגון להט"בי, בשל האיסור הגורף מצד משטר האייתולות. "מחוץ לאיראן יש ארגונים להט"ביים איראניים, כמו גם ארגוני זכויות אדם איראניים שפועלים גם למען הלהט"בים. הרבה בורחים לטורקיה, כי איראנים לא צריכים ויזה לשם – ושם מנסים לקבל מעמד של פליט, כדי להגר לארצות הברית".
"הלוואי שאוכל יום אחד לנסוע לטייל בתל אביב"
כל איראני שנולד אחרי המהפכה האיסלאמית לא יודע הרבה על מדינת ישראל, מלבד העובדה כי בבתי הספר, כך מספר מג'יד, לפני תחילתם של שיעורים רבים, התלמידים נדרשים לקרוא בקול: "מוות לישראל!".
"מעבר לזה, רבים מהם בכלל לא יודעים מה זה ישראל", מסביר מג'יד. "אבל כשאתה גדל, אתה מתחיל להכיר את העולם מסביב. יש הרבה יהודים באיראן, ואנחנו גדלים איתם. כמעט בכל כיתה יש לפחות ילד יהודי אחד, וככה לכל אחד יש לפחות חבר יהודי אחד. אז אנחנו רואים ביהודים אנשים נחמדים.
"אבל בבתי הספר דואגים ללמד אותנו שישראל זה דבר אחר: הם כובשים את האדמה הפלסטינית והורגים ומענים ילדים תמימים. אבל כפי שאמרתי, כשאתה גדל אתה מתחיל להיחשף לדברים נוספים ומבין שישראל היא עוד מדינה ככל המדינות. רובנו מתנגדים לממשלת ישראל ולהפרת זכויות הפלסטינים, אבל מבינים שהישראלים הם אנשים נחמדים. לרוב האיראנים אין שום דבר נגד הישראלים.
"ראיתי הרבה תמונות של תל אביב, ואני חושב שהיא יפהפיה. הלוואי שאוכל לנסוע לטייל בה יום אחד. שמעתי ששנה שעברה היה המצעד הכי גדול אי פעם בתל אביב, וממש שמחתי על כך. ואני מאחל לאחינו ואחיותינו הלהט"בים בישראל שישיגו עוד יותר שוויון".
"הרוב הדומם לא שונא ישראלים"
לסיום, מבקש מג'יד למסור מסר לישראלים, להט"בים וסטרייטים כאחד: "בבקשה אל תשפטו את כולנו על פי הצהרות שמשמיע נשיא בּוּר בטלוויזיה – נשיא שאנחנו מאמינים שאפילו לא הצבענו בשבילו ושהמנהיג העליון בחר עבור איראן.
"אני לא אומר שכל האיראנים אוהבים ישראלים. יש פה גם מטורפים, ואני בטוח שיש גם יהודים מטורפים ששטפו להם את המוח ולימדו אותם שמלמדים את היהודים מילדות להרוג מוסלמים. אבל מדובר במיעוט של אנשים בורים שאפשר למצוא בכל מדינה בעולם".
מג'יד מוסיף ומתייחס לקשר ההיסטורי בין העמים: "ליהודים ולפרסים מעולם לא היו בעיות – מאז שהמלך כורש הגדול שחרר את היהודים מעול הבבלים ועד לימינו אנו. גם בשנים האחרונות זה תמיד היה בין ממשלות, לא בין העמים. זאת לא בעיה בשביל ממשלה דיקטטורית של 80 מיליון אזרחים לקבץ מיליון שיצעקו: 'מוות לישראל!'. אבל הם לא הרוב. הרוב הדומם לא שונא ישראלים. אז בואו לא נשנא, בואו ניאבק יחד לטובת עתיד טוב יותר. אני מקווה שיום אחד נוכל לחגוג יחד במצעדי גאווה בתל אביב ובטהרן".