היום מציין העולם את יום האיידס הבינלאומי. "מחלת ההומוסכסואלים" (הכ' במקור), כפי שקראו לה בתחילת שנות השמונים, פרצה לפני 30 שנה, הרגה מיליונים ברחבי העולם והפכה לאסון הבריאותי הגדול של המאה הקודמת ושל זו הנוכחית.
פחד, הומופוביה ובורות
הצצה אל האופן בו התייחסו הממסד ואמצעי התקשורת למחלה ולחולים, מצביעה על הבורות הרבה ששררה בקרב אנשי המקצוע, הרופאים ואנשי התקשורת. כך, מרבית הכתבות בעניין המגפה הנוראה שהתפרסמו בתקשורת קישרו בין המחלה לנטייה המינית.
לא מפתיע, אם כך, ש- GRID הייתה ההצעה הראשונה לשם למחלמה, ראשי תיבות של Gay Related Immune Deficiency. במילים אחרות: מחלת הכשל החיסוני הקשורה בהומוסקסואליות. משהבינו כי אין "גן הומואי" דרכו נדבקים, שינו את שם המחלה לשם אותו אנו מכירים כיום: AIDS, ראשי תיבות ל- Acquired Immune Deficiency Syndrome: תסמונת הכשל החיסוני הנרכש.
דן ינוביץ', רכז פרויקט סולם להנצחה ותיעוד של קהילת הלהט"ב בישראל, חשף בפנינו חלק מאותן ידיעות ואזכורים בעיתונים השונים לאורך השנים. הפחד מפני המחלה, הנשאים והחולים בשילוב ההומפוביה הכללית ששררה בחברה ניכרים כמעט בכל כתבה.
לרגל יום האיידס הבינלאומי, קבלו הצצה נדירה לאופן שבו הוצגה מחלת האיידס באמצעי התקשורת ובמסמכים שונים, בימים בהם איידס היה לגזר דין מוות. חלק גדול מהקטעים מופיעים ללא תאריך, אך פורסמו בין השנים 83' לשנת 90.
11.01.1983
פרופ' צבי בנטויץ וד"ר זאב הנדזל מבית החולים קפלן ברחובות כותבים לאגודה ומתריעים מפני "המחלה החדשה" שהתגלתה בקרב הומואים בארצות הברית. בנטויץ והנדזל מציעים לאגודה מידע וכן בדיקות דיסקרטיות למעוניינים בכך.
ינואר 83'
בעקבות פגישה בין ראשי האגודה לפרופ' צבי בנטויץ וד"ר זאב הנדזל מבית החולים קפלן ברחובות, מפרסמת האגודה במידעון החודשי של ינואר 1983 מידע אודות "תסמונת הכשל החיסוני הנרכש".
עד היום מחפשים בכל העולם מזור לאיידס, אבל הנה סקופ: בקרית אריה בפתח תקווה כבר היה מי שמצא את הדרך לשים סוף למגיפה! איך פספסנו את זה?
יש דברים שלא משתנים: ארגון הבריאות העולמי חושף את הנתונים העגומים באשר להרגלי המין של ההומואים בישראל. גם היום נראה שהקבוצה הגדולה ביותר בקרב אלה שמקיימים יחסים בלי קונדום הם הומואים.
כתבה נוספת מצביעה על הרגלי המין הלקויים של הומואים.
1985
קם הוועד למלחמה באיידס. ובמקום סיקור מכובד, מתקבל אזכור במקומון תל אביבי, תוך ניסיון פתטי של הכתב להיות שנון. כמו שאומרים אצלנו: שנינות בשקל!
גם אם אתם בזוגיות מאושרת וגם אם אתם סטוציונרים, מה הבעיה לשים קונדום? אוחצ'ות, תפנימו: גומי קטן = חיים ארוכים.
באותו עניין: מחקר מנסה להבין איך גייז מתנהגים במיטה.
ד"ר ישראל פוטסמן באבחנה שהוכיחה את עצמה: החברה בהחלט הסתייגה באותם ימים – והתפשטות האיידס חלפה כלא הייתה. מזל שכולם הקשיבו לו.
כתבה על פתיחה מחדש של המעבדה לבדיקת איידס בבית החולים קפלן ברחובות. ומבין כל המבקרים שהתראיינו, מה בחר העורך לשים בכותרת?
על הכותרת סלחנו, אבל שמתם לב לכותרת המשנה? "חגיגת יום האיידס"?! יש חגיגה ולא סיפרו לנו?
בעבודת התואר שלה בפסיכולוגיה מתריעה כרמית אריאלי כגן מאוניברסיטת חיפה: האיידס מספק עילה נוחה לביטוי עוינות כלפי הומואים, נשאי האיידס מואשמים במצבם למרות שהמדע לא מצליח לשלוט במחלה ו"המוסר" הדתי נותן לגיטימציה לעוינות כלפי הומואים.
הומו המאושפז בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים עם חשד לאיידס מוצא עצמו בבידוד, לאחר שאף מחלקה לא מוכנה לקבלו. העיקר שהרופא המטפל, ד"ר שלמה מעין, מבהיר כי לציבור אין ממה לחשוש..
כן, גם בקרב ההומואים לא חסרים מטומטמים. והטקסט מדבר בעד עצמו.
הצדק על פי קנדה: הרוצח הורשע רק בהריגה, כי הנרצח "התגרה" בו. העונש: שמונה שנות מאסר, לפני ניכוי שליש על התנהגות טובה...
חלק גדול מהעזרה ומהייעוץ ניתנים באמצעות מענה טלפוני. פעם קראו לזה "הקו הלבן", היום קוראים לזה: "יש עם מי לדבר", קו הקשב של האגודה.
הימים שלפני הקוקטייל: בשביל הרבה אנשים האיידס היה כמו גזר דין מוות.
07.09.1990 ואין כמו טיפוח בורות כמו בעיתוני הנוער, אלה שלא הפסיקו לפמפם לנו שאנחנו לא הומואים, רק "מבולבלים", ובגיל 18 זה יעבור... כאן מסבירה ציפי היידן (במילים יותר עדינות) כי האיידס נפוץ אצל הומואים כי התחת אמור לשמש לדבר אחד בלבד. האיידס, מסתבר, עובר רק דרך הדם. התגובה של האגודה בתמונה הבאה.
באגודה מגיבים לציפי היידן ומבהירים (במילים יותר עדינות): לא כל ההומואים עושים את זה מאחור, האיידס נמצא גם בזרע של הגבר וגם בהפרשות הנרתיק של האישה ואם משתמשים בקונדום, אפשר להיות מוגנים – גם אם עושים את זה מאחור.
הלוואי שזה היה נכון. שמרו על עצמכם. שימו קודנום.