לפי הדיווח, ה- FDA אישר את התחלת השלב הראשון של הניסוי כבר בחודש הבא, ובהדרגה יקבלו את החיסון החדש כ-6,000 אנשים בריאים ובעלי סיכון גבוה להידבקות בנגיף, בתקווה להצליח ולייצר חיסון - 30 שנה מאז התגלה.
נמצא בפיתוח משנת 1987
החיסון, שנמצא בפיתוח משנת 1987 הוא למעשה נגיף HIV מומת, שמוחדר לתוך התאים. "אנחנו מדביקים את התאים עם הנגיף המודבק, והם מייצרים עוד ועוד תאים", אמר קונג. "אז אנחנו אוספים את התאים המודבקים, מנקים ומנטרלים אותם"
הניסוי הראשון בבני אדם, שמחדיר נגיף שלם ומומת, יבחן את החיסון על 40 מטופלים נשאי HIV, על מנת לבדוק את בטיחותו. בשלב השני בניסוי, יחדירו את החיסון 600 בני אדם בעלי סטאטוס HIV שלילי, אשר נמצאים בסיכון גבוה להידבקות במחלה. בשלב השלישי והאחרון יכפילו את המספר הזה פי 10, וינסו את החיסון על כ-6,000 בני אדם בעלי סטאטוס שלילי.
יונתן קרני, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, נשמע עדיין סקפטי בנוגע לחיסון, זאת לאור ניסיונות קודמים שנכשלו. "אישור ה-FDA לניסוי הקליני מצביע על כך שמדובר בפוטנציאל משמעותי, אך עדיין לא נחשף מספיק מידע על התהליך כדי לנתח את המנגנון של החיסון ולהעריך את סיכוייו להצלחה" הוא אומר.
קרני מתייחס בדבריו לכישלון של מחקר בשם STEP של חברת MERCK העולמית, שהופסק לפני כמה שנים כבר בשלב השני של הניסויים הקליניים, מאחר ועורכי המחקר ראו בשלב מסוים כי יותר נחקרים שקיבלו את החיסון נדבקו ב-HIV בהשוואה לקבוצה הנחקרים שקיבלו את תרופת הדמה.
"באותה שנה, הקהילה המדעית העולמית לקחה צעד אחורה והחלו לעלות תהיות אם בכלל יימצא אי פעם חיסון ל-HIV. אז גם הייתה מגמה של נסיגה מניסויים קליניים וחזרה למעבדות", אומר קרני.
חיסון ראשון שמחדיר נגיף HIV שלם ומומת
"מה שהחזיר מעט את התקווה היה מחקר אחר שנערך בתאילנד על ידי המכון האמריקני לאלרגיה וזיהומים. הממצאים הראשוניים של מחקר זה פורסמו לפני שנתיים והעידו על כך שהוא מפחית את סיכויי ההדבקה בשליש. נתונים אלו שנאספו מניסוי שהשתתפו בו 16 אלף בני אדם - מרשימים ככל שיהיו, עדיין אינם מספיקים כדי לאשר את השימוש בחיסון".
ובכל זאת, יש חדשות חיוביות בחיסון הנוכחי. "החיסון נוכחי שונה מקודמיו בכך שהוא עושה שימוש בהחדרה של נגיף HIV שלם ומומת, שאושר לניסוי בבני אדם", כפי שאומר קרני.
"עד כה, נמנעו להשתמש בטכניקה זאת בהקשר לפיתוח חיסון ל-HIV, בגלל הסיכוי הקטן שהנגיף לא יומת ובגלל הקושי לייצר כמות גדולה של נגיפים מומתים שאין בהם שום סיכוי להדבקה. כדי להסיר כל חשש אפשרי להדבקה כתוצאה מהחיסון, החיסונים שנבדקו עד היום בבני-אדם עשו שימוש רק בחלקים מסוימים של הנגיף או בווקטורים נגיפיים כדי לנסות לעורר תגובה חיסונית. הקבוצה הקנדית, בראשותו של ד"ר צ'יל יונג-קאנג, הצליחה בעזרת הנדסה גנטית של הנגיף לאפשר שימוש בטכניקה של נגיף מומת".
באשר למוסריות המחקר וסיכוני הדבקה, מסביר קרני, כי כל מחקר שיש בו ניסויים קליניים בבני אדם חייב לציית למסגרת של כללי האתיקה, ואסור לסכן אף אדם שמשתתף בניסוי. במילים פשוטות: לא מחייבים אף אחד לעשות סקס לא מוגן ולבדוק אם תכשיר או חיסון מסוים עובד או לא.
"פשוט מחלקים את המשתתפים באופן אקראי לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, מבלי שהמשתתפים ידעו לאיזו קבוצה הם משתייכים. ההבדל בין הקבוצות הוא שקבוצה אחת תקבל את החיסון שבודקים החוקרים והקבוצה השנייה תקבל חיסון דמה".
קרני מדגיש כי יתר הדברים מתנהלים בדיוק כמו בחיים. "חשוב להבהיר שבדרך כלל, כל המשתתפים במחקרים שבודקים אסטרטגיות שונות למניעת הדבקה ב-HIV, מקבלים לאורך כל המחקר, הדרכה מיוחדת על מין מוגן והסבר על חשיבות המשך השימוש באמצעי הגנה".
קרני מדגיש, כי על אף ההתקדמות החיובית, קונדום הנו עדיין הדרך היעילה להימנע מהידבקות. "כל התקדמות מדעית בתחום נותנת לנו תקווה חדשה, אבל חשוב להתייחס לדברים בפרופורציה ולזכור שאנחנו עדיין רחוקים מאוד מהחיסון", הוא אומר.
"מורכבות ה-HIV, הקצב המהיר שהנגיף עובר מוטציות והעובדה שיש כמה זנים שונים של הווירוס, הם רק חלק מהאתגרים שניצבים היום בפני החוקרים. מסיבה זאת, הדרך היעילה ביותר למנוע HIV הייתה ונותרה שימוש קבוע בקונדום".
>> קמפיין חדש של הוועד למלחמה איידס: נלחמים בסטיגמה
>> 20 שנה למותו של פרדי מרקורי: סיפור האהבה הגדול נחשף