פעמיים קוקיצה: סטיגמת ה"הומו" על המסך

>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

עם זאת, ההיסטוריה הקולנועית רוויה בתוכן פוגעני: הומור חסר טעם, הומופוביה או בורות. אספנו כמה מהסרטים שלקו בשימוש שלילי בסטריאוטיפים מיושנים והביאו יותר נזק מתועלת לייצוג הגאה על המסך. רשימה חלקית בהחלט.

הבורקס: "פעמיים בוסקילה"

זאב רווח, בחידוש מודרני ל"ספר נשים", משחק את דמותו של פאפי, הספר ההומו מפריז. סרט מצחיק מאוד, וכמו בסרטי בורקס – הדמות מוקצנת בטירוף, מופיעה בתור קריקטורה ומביאה את כל הסטריאוטיפים של ההומו הנשי בבת אחת.

ייאמר לזכותו של רווח כי ההקצנה היא חלק מתרבות הבורקס, וכי אין מניע מתנשא מאחורי דמותו של פאפי.

הספגטי: "ממבו איטליאנו"

למי שלא יודע, המושג "סרטי בורקס" הוא בעצם גיור של "סרטי ספגטי". כזה הוא הסרט "ממבו איטליאנו", המביא לנו את אנג'לו, בן למשפחת מהגרים איטלקים החיים בקנדה, ומלווה את היציאה מהארון ותגובה המשפחה.

תוך הומור ברמה של כיתה ו' ושעמום שמרדים אותך אחרי שלושים הדקות הראשונות של הסרט, מנסה הסרט להיות גרסה הומואית ל"החתונה היוונית שלי".

בסך הכל, הסרט מתיימר להביא תמונה אמיתית של חייו של הומו בקנדה, אך עושה זאת באופן שלא מצליח לכבוש את הצופה או לעורר בו הזדהות – וחבל.

הבורות: "חשופים"

אמנם הטלנובלה הישראלית על "חדשות ערוץ 4" מביאה לנו סצנת נשיקה בין רן בכור ליונתן ברק. אבל מצד שני, ההתייחסות לתהליך הגילוי של הנטייה המינית של דמותו של ברק החתיך, הצורה שבה הוציאו אותו מהארון והתגובות שלאחר מכן – כל זה הוצג באופן הכי שטחי שיש.

מאכזב שדווקא טלנובלה שזוכה לאחוזי צפייה גבוהים לוקה בבורות גדולה כל כך לגבי האופן שבו הומואים מתמודדים עם גילוי עצמי ויציאה מהארון. הייתה כאן הזדמנות אמיתית ללמד את הציבור דבר או שניים על מה שעובר על הומואים, בעיקר מהמקום של חזאי מפורסם וחתיך, אליל בנות. פספוס גדול, בורות ענקית.

ההסתרה: "הארי פוטר"

ביקורת משולבת על סדרת הסרטים וסדרת הספרים הפופולרית. מדוע רק בדיעבד הוציאה המחברת ג'יי.קיי רולינג את דמותו של אלבוס דמבלדור מהארון? למה אי אפשר היה להדגיש את שברון הלב שלו מהפרידה מגרינדלוולד, כשברון לב רומנטי?

מדובר בהסתרה ראויה לגנאי. הספר הביא את חוויות האהבה הראשונה של גיבורי הסדרה, ותיאר מפורשות את מערכות היחסים של רון והרמיוני, הארי וג'יני ועוד. ראשית, אפשר היה לשלב אולי גם זוג הומואים או זוג לסביות, שלא לדבר על ייצוג טרנסג'נדרי.

אבל אם כבר החלטת שההומו הוא הקוסם הגדול ביותר שהיה אי פעם בהוגוורטס, מדוע להסתיר אותו? מאכזב.

ההומופוביה: "אני מכריז עליכם צ'אק ולארי"

אם יש סרט ראוי לכל גנאי, הרי שזהו הסרט. במסווה של קומדיה גיי פרנדלית, הסרט משתמש בסטריאוטיפים ההומופוביים הרדודים ביותר, תוך גזענות והתנשאות לשמה.

צ'אק ולארי, שמתחזים לזוג הומואים נשואים על מנת לרמות את הביטוח, מנסים לשכנע את עובד המדינה שהוא הומו. תוך כדי הם מוצאים את עצמם מתיידדים עם הקהילה, שזקוקה לשני הסטרייטים שילמדו אותם איך להתמודד עם הומופובים.

השיא של הבחילה מהסרט הוא הרגע שבו נדרשים השניים להוכיח את זוגיותם באמצעות נשיקה. באותו הרגע מגיע מפקדם הישיר בעבודתם במכבי האש, ומסגיר את סודם – על מנת למנוע את האסון הנוראי שבו שני גברים סטרייטים יתנשקו, רחמנא ליצלן. הלוא אין דבר גרוע מזה.

החיובי: "אנשים יפים"

ואחרי חמש דוגמאות שליליות, נקנח בדוגמה לאפיון חיובי של נערים הומואים נשיים. מדובר בסדרה הקומית הבריטית "אנשים יפים", המהווה עיבוד קומי לזכרונותיו של המעצב סיימון דונאן.

הסדרה מציגה את הדמות הראשית, נער הומו בן 14 את חברו הטוב, אוחצ'ה נשית עוד יותר ואת משפחתו המטורללת. זאת כאשר היא אינה לועגת, מצד אחד, אך אינה מנסה לסגור להטרו-נורמטיביות, מצד שני.

מחקרים הראו כי הסדרה עודדה בני נוער הומואים לאהוב את עצמם ולחזק את ביטחונם העצמי – בעיקר לאור העובדה שסיימון שוב ושוב מסרב ללכת עם הזרם וגאה להיות שונה, מיוחד.

>> קלאסיגיי: טום פורד יוצא מהארון

>> קברט - המחזמר הקווירי הראשון