חוק הפונדקאות שעבר ביום ראשון בממשלה הוא יותר מסתם חוק. מבלי להיכנס לוויכוח על איכות החוק עצמו (עוד נגיע לזה), יש כאן מהלך חשוב יותר. כי ברגע הזה בזמן, הדיון על חוק הפונדקאות הוא בעצם הדיון על זכות הקיום של המשפחה הלהט"בית. מה שקרה בממשלה השבוע הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להרים את היד ולהצביע בעד קיומן של משפחות חד מיניות בישראל. ואלה חדשות ממש טובות.
כי כאשר ראש הממשלה של ישראל מצביע בעד קיומן של משפחות עם שני אבות או שתי אמהות, הוא שולח מסר חשוב שגדול בהרבה מהדיון הפרטני על פונדקאות. בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה שהחליט להשתתף באופן אקטיבי בתהליך השוואת הזכויות של הקהילה. הוא לא נבהל מהפרצופים החמוצים של נפתלי בנט וחבריו השמרנים. הוא לא נבהל מהרוח הקרה שנושבת בעניין הזה מרוסיה של אביגדור ליברמן. הוא הרים יד. לפעמים זה כל מה שצריך.
יש לו הרבה חסרונות, לבנימין נתניהו, אבל דווקא בעניני הקהילה הגאה יש לו רקורד לא רע. זכור לטוב הביקור האמפטי והמחבק שלו בבר נוער לאחר הרצח. וכדאי לציין שבתקופת כהונתו האחרונה פורח התא הגאה בליכוד. אז נכון, יש עוד הרבה עבודה, אבל לפעמים צריך גם להסתכל על חצי הכוס המלאה.
רגע בזמן עם טיימינג מוצלח
מי שיזמו את החוק והובילו אותו הם יש עתיד. וגם להם מגיעה מילה טובה. כבר במערכת הבחירות הודיע יאיר לפיד שזכויות הקהילה הגאה הן אצלו בעדיפות גבוהה, וזה רגע בזמן, עם טיימינג מוצלח, שהוא הוא מציג קבלה. מאז הערר שהגיד אורי אריאל, לפיד הציק לבית היהודי בכל מיני דרכים ובמקביל הפעיל לחץ על בנימין נתניהו לנקוט עמדה. וכך שלא כמו בהרבה מקרים שבהם הערר במשלה הוא דרך לקבור חוק, במקרה הזה החוק חזר ועבר.
לפיד ומפלגתו מצליחים לגרום לזה שבפתיחת אירועי הגאווה 2014 שולחת הממשלה מסר מאוד יפה לכיוון הקהילה. זה מחמם את הלב כמעט כמו האורות היפים בבנין העיריה בתל אביב המואר בצבעי גאווה. הזדמנות להזכיר שההאשמות כלפי לפיד שיחסו לקהילה הוא ציני ואינטרסנטי היו, בלשון המעטה, בלתי מבוססים. מה גם שעופר שלח, שהוא ראש הלובי הגאה בכנסת לצד ניצן הורוביץ, גם הוא נותן עבודה.
את חוק הפונדקאות הובילה יעל גרמן. שרת הבריאות שבאה במקור, באופן לא מפתיע, ממר״צ. יש הרבה דברים שאפשר לעשות באופוזיציה. תשאלו את דב חנין, זהבה גלאון, סתיו שפיר וכמובן ניצן הורוביץ. מרב מיכאלי הוכיחה החודש שאפשר להעביר אפילו חוקים ממש חשובים, אם לומדים לעבוד נכון בכנסת. אבל את העבודה האמיתית, מה לעשות, עושה הממשלה.
ולכן גרמן כשרה יכולה לעשות מהפכה של ממש ביחס של מערכת החינוך לקהילה. וזה כולל פונדקאות, אבל גם את כל עניני הטיפול בטרנסג׳נדרים, נשאים ועוד ועוד. זה הכוח האמיתי של השלטון, וכיף לראות שמישהו מתרכז בלעשות שינוי.
זה הזמן לשמוח
אני מבין היטב את הביקורת על החוק עצמו וחלק מניסוחיו. יש שם הרבה מדי ועדות וביורוקרטיה, וגם פגיעה אמיתית בפונדקאות בחו״ל, דבר שנובע מהשילוב בין כוחות שמרנים ודתיים לבין הלחצים שמפעילות פמיניסטיות שמתנגדות לפונדקאות באופן כללי. כדאי שעכשיו בתהליכי החקיקה ינסו כל מי שיכולים להשפיע על החוק. אני מניח שגרמן תהיה קשובה מאוד.
אבל צריך להפריד בין הביקורת על החוק לבין ההצהרה שיש בו. ההצהרה על העלאת מדרגת השוויון. שהרי הבאת ילדים היא אחת האובססיות הכי גדולות של הישראליות והיהדות, וההכרה בכך שגם משפחות להט״ב ראויות לשוויון בעניין הזה היא צעד קטן אך נחמד וחשוב קדימה. חוק הפונדקאות מודיע לכל מי שלא שם לב שמשפחות להט״ב ראויות לכל העזרה כדי להתרבות. בדיוק כמו משפחות הטרוסקסואליות.
לכן בשבוע הזה כדאי קודם כל לשמוח. כי התקדמנו עוד קצת. ולהגיד תודה. כי אסור לקחת את התהליכים האלה כמובנים מאליהם. את הוויכוח על סעיפי החוק הפרטניים אפשר לשמור לשבוע הבא.
עוד ב-mako גאווה: