"סטריפינג". משום מה הפעולה השנויה במחלוקת הזו קיבלה שם סקסי למדי, שיכול להזכיר ריקוד חושני שמערב לנז'רי יוקרתי ועמודים במועדון מפוקפק. אבל באזור החיוג הנוכחי שלך, מרכז בריאות האישה בואכה חדר לידה, מדובר בעניין אחר לגמרי.
אולי יצא לך להיתקל במונח בפורומים, או שמעת לחשושים בתור לאולטרסאונד, על "הפעולה הכואבת מכולן", שמזרזת לידות באורח פלא, אבל עלולה לגרום גם לדימום מסוכן ולצניחת חבל הטבור. מתי באמת עושים סטריפינג? ובאמת מותר לרופא לעשות לך את זה בלי לבקש רשות? קבלי מדריך קצר.
1. מה זה סטריפינג? "בשביל להסביר מה זה סטריפינג, צריך להסביר איך מתחילה לידה", אומר ד"ר שרון מסלוביץ, מנהל מיון נשים ויולדות ורופא בכיר ביחידה להריון בסיכון בבית החולים איכילוב. "בלידה מופרשים בגוף חומרים בשם פרוסטגלנדינים, שתפקידם להפוך את צוואר הרחם מאיבר נוקשה לאיבר רך ומגיב, שיאפשר בסופו של דבר מעבר של תינוק. בסטריפינג אנחנו משנים את ההרכב הביוכימי של צוואר הרחם בעזרת פעולה מכנית, של הפרדת קרומי מי השפיר מצוואר הרחם, ובעצם עוזרים לגוף להתחיל את הלידה".
2. אז למה עושים סטריפינג גם בחדר הלידה, כשהאישה כבר עם צירים? "זה כבר לא בדיוק סטריפינג, אלא דרך נוספת לקדם את הלידה. כמובן שצריך פתיחה מסויימת כדי לבצע סטריפינג, אבל ברמת העיקרון הפעולה נועדה להשראת לידה לפני שיש סימני לידה אחרים, ולא ככלי בחדר הלידה. למעשה, ממש לא צריך להגיע לבית החולים בשביל סטריפינג, והרופא בקופת החולים יכול לבצע את ההליך במרפאה קהילתית".
3. ומה עושים שם בדיוק? "קודם כל מוודאים שהעובר במצג ראש. מחדירים אצבע, כמו בבדיקה וגינאלית רגילה, מגיעים לקרומים שעוטפים את ראש העובר ועושים שני סיבובים מלאים של 360 מעלות. סטריפינג שעושה רופא מיומן לוקח בין 20 שניות לחצי דקה".
4. זה כואב? "זה לא חייב לכאוב, אבל יש נשים שבהחלט מרגישות אי נוחות ואפילו כאב. מאוד תלוי באישה. בכל מקרה, הרופא חייב ליידע את האישה לפני שהוא מבצע את הפעולה הזו, גם אם נראה לו שהיא טריוויאלית. אם לא מבקשים אישור זה לא רק שגוי מבחינה אתית, אלא גם מבחינה רפואית. חשוב להסביר לאישה שאחרי סטריפינג יש לפעמים דימום, שלא אמור להלחיץ אותה משום שהוא טבעי ולא מסוכן".
5. מי יכול לבצע סטריפינג? "בעיקרון הפעולה אמורה להתבצע בידי רופא או בהוראתו בלבד. בפועל, אם מיילדת מנוסה בודקת אישה בשבוע מתקדם מספיק, והאישה מבקשת או מסכימה לסטריפינג, די מיותר שהמיילדת תוציא את היד, תלך לקרוא לרופא ותבקש ממנו אישור או תפנה לו את המקום כדי שיעשה את הפעולה בעצמו".
6. מתי משתמשים בשיטה הזו? "סטריפינג לא יעיל במאה אחוז. המחקרים שיש לנו מדברים על 60-70 אחוז בטווח של 48 עד 72 שעות. לכן, זו לא שיטה טובה להשראת לידה כשהאמא או התינוק מרגישים לא טוב, למשל במקרים של רעלת הריון או ירידות דופק אצל העובר.
אפשר להשתמש בסטריפינג כאשר האמא בשבוע 41 ורוצה לנסות משהו לפני הזירוז הכימי-תרופתי, או כאשר התינוק גדול מאוד ורוצים למנוע ממנו להגיע לגודל שיקשה על האם ללדת בלידה רגילה. סטריפינג יעיל גם כשאי אפשר להשתמש בשיטות אחרות להשראת לידה, מחשש לקרעים ברחם, אצל נשים שעברו בעבר ניתוח קיסרי".
7. ומתי לא? גם אם ממש נשבר לך לסחוב בשבוע 37, כנראה שתתקשי מאוד למצוא רופא שיסכים לעשות לך סטריפינג רק כי את מבקשת יפה. "קודם כל, צריך להיות בסוף ההריון, או קרוב מאוד לסוף. בנוסף, כאשר יש שלייה נמוכה, שקרובה מדי לפתח צוואר הרחם ועלולה לדמם באופן מאסיבי מדי אם יבוצע סטריפינג באישה. גם כאשר הראש אינו מבוסס באגן או כאשר העובר במצג עכוז, רופא אחראי לא יבצע סטריפינג".
8. יש סיכונים בסטריפינג? מכיוון שמדובר בהתערבות חיצונית במהלך העניינים הטבעי של התפתחות הלידה, סטריפינג מעורר לא מעט חששות. בנוסף, יש סברות שגורסות כי הוא מעלה את החשש לזיהומים ולירידת מים ללא צירים, שעלולה לגרום להתערבויות נוספות. ד"ר מסלוביץ לא מסכים עם הטענות: "רוב מה שאומרים על סטריפינג הוא אמונה טפלה. הוא לא גורם לזיהומים, הדימום שנלווה לפעמים להליך לא מסכן את האם או את העובר והוא לא מעלה את הסיכון לצניחה של חבל הטבור. הסטריפינג עצמו לא גורם לתופעות לוואי, אלא שימוש לא נכון בהליך הזה. בשימוש מושכל, מדובר בכלי טוב מאוד להשרות לידה בלי סיכונים נלווים".