זריקת אפידורל (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
זריקת אפידורל: כל מה שחשוב לדעת | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
דנה, 36, הגיעה בשעה טובה ללדת את בנה הצעיר בבית החולים הסמוך לביתה.  כשצירי הלידה נעשו תכופים והחלו ממש לכאוב, דנה ביקשה מבעלה א-פ-י-ד-ו-ר-ל ועכשיו. בעלה ביקש מהאחות שתקרא למרדים. דנה, כאובה מאוד וסובלת מצירים חזקים, הוחתמה על כתב הסכמה.

בשלב הבא דנה קיבלה הוראות מדויקות לצורך קבלת הזריקה האפידורלית ופעלה בהתאם: הסתובבה על צדה, נשמה עמוקות, והתפללה שהכול יעבור בשלום. לאחר מכן המרדים יצא והאפידורל התחיל לפעול: הצירים המשיכו מבלי שדנה הרגישה אותם, ובתוך שעתיים נוספות הגיח ילד חדש לעולם.

אבל דבר לא הכין את דנה למה שקרה לאחר מכן: מסתבר כי בשל המהירות, לא בוצעה לדנה בדיקה של מספר הטסיות בדמה ((Platelets. אילו הבדיקה הייתה מתבצעת, היו מגלים כי אסור היה לתת לה את הזריקה עקב בעיות בקרישת דם. כיום נאלצת דנה ליטול מדללי דם בשל בעיות קרישה, היא סובלת מדימומים ומצויה בסיכון מוגבר לחוות אירוע רפואי מסכן חיים.

האם מותר לחתום על זריקת אפידורל בזמן צירים תכופים?

מעת לעת אנו שומעים על נזקים שנגרמים כתוצאה משימוש באפידורל בלידה, וזו אחת הסיבות לכך שנשים רבות בימינו מחליטות לבצע לידה פעילה וטבעית, ללא שימוש בהרדמה המדוברת. אלו שכן נוטלות אפידורל, מתבקשות לחתום על כתב הסכמה. השאלה הראשונה שדנה צריכה לבדוק היא, האם העובדה שהיא חתמה על כתב הסכמה מפורט, מהווה מניעה מתביעה? מה משמעות החתמתה בעת צירים תכופים ובתוך לידה מתקדמת?

בעניין זה מסבירה עו"ד גלית קרנר, מתמחה ברשלנות רפואית ומייעצת במתחם פרקליטי IL כי יש לוודא שהיולדת חתמה מתוך הסכמה אמיתית, מה שנקרא "הסכמה מדעת" תוך קבלת מלוא המידע על המצב הרפואי הטיפול המוצע על סיכויו וסיכוניו וחלופותיו. החובה המצוינת לעיל, מקורה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, הקובע את מסגרת חובתו של הרופא למסירת מידע בדבר הטיפול הרפואי והסיכונים הכרוכים. על פי חוק זה, הסכמה של החולה לטיפול בו היא תנאי ראשון למתן טיפול רפואי. כל אדם בוגר זכאי להחליט מה יעשה בגופו ולכן כל פעולה בגופו של אדם ללא הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית נחשבת ל"תקיפה" והיא פסולה לפי החוק.

צוות רפואי שמעניק טיפול רפואי חייב למסור מידע בדבר הטיפול הרפואי המוצע ולומר למטופל מהם הסיכונים המהותיים הכרוכים בקבלת הטיפול או בהימנעות ממנו. מסירת המידע צריכה להיות בזמן הראוי, לא תוך כדי הכנה לניתוח ואו טיפול, מסבירה עו"ד קרנר.

מהם ההסברים שיש לתת למטופל כתנאי להסכמה מדעת?

אישה בהריון ישנה (צילום: GlobalStock, Istock)
האם מותר לחתום בזמן צירי לידה תכופים? | צילום: GlobalStock, Istock
עו"ד קרנר מסבירה כי יש לתת למטופל את ההסברים הבאים:

1. אבחנה רפואית על מצבו.
2. הסבר על המהות,  המטרה, התועלת הצפויה מהטיפול המוצע והסיכוי להצלחת הטיפול;
3. סיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, ובכלל זה תופעות לוואי, כאב ואי נוחות העלולים להיגרם כתוצאה מהטיפול;
4. 
סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
5. 
עובדת היות הטיפול המוצע בעל אופי חדשני.
 
כלומר, בכל מצב שאינו מהווה סכנת חיים - יש לתת ליולדת הסברים נאותים בגין ההליך שהיא עומדת לעבור, כולל הסבר הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בביצוע הזריקה, ולהציג לה חלופות אחרות לשיכוך כאבים וזאת בטרם החל תהליך הלידה וכל עוד היולדת מצויה במצב של שיקול דעת והבנה. כמו כן יש לקבל את חתימתה לפני ביצוע ההליך, בזמן ההכנה ללידה ולא בעת מצב לידה מתקדם במהלכו היא סובלת מצירים כואבים יחסית תכופים המשבשים את שיקול דעתה (כמובן שלא בכל שלב ניתן ליתן את זריקת האפידורל, יש לקחת זאת בחשבון).

במקרים בהם אלו לא התקיימו, ניתן לטעון שלא הייתה הסכמה מדעת, ולהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה ככל שאירע נזק ליולדת ו/או ליילוד כתוצאה ישירה מזריקת האפידורל . עו"ד קרנר מציינת בעניין זה כי לכאורה, החוק מחייב את העוסקים ברפואה לשמור על זכותו של החולה למידע, אבל בפועל, ככל הנראה בשל עומס ו/או לחץ ו/או אי קיום נהלי בית החולים, הצוות הרפואי לעתים קרובות מדי נמנע ממתן הסבר לחולה כמתחייב. לעתים קרובות הם מבקשים מהאחיות לעשות זאת במקומם, והפרקטיקה של החתמת חולה על טופס הסכמה זמן קצר לפני טיפול או במהלכו עדיין קיימת.

 עו"ד קרנר מספרת כי פעמים רבות אנו נתקלים במצב בו החולה כבר בחדר ניתוח מוחתם על טופס ללא הסבר ראוי וכנדרש, וכן כי מרבית טפסי ההסכמה מדעת כתובים בשפה שאותה החולה הממוצע אינו מבין, מכבירים פרטים על סיכונים לנכות ולמוות, וכתובים רק בשפה העברית.

אילו מחדלים שכיחים עלולים להיגרם מקבלת אפידורל?

 

אישה בהריון לוחצת יד לרופא (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
כל מה שאת צריכה לדעת מהרופא על זריקת האלחוש | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
בעניין זה מסבירה עו"ד קרנר שהמחדל עלול להיווצר בשלבים שונים של שימוש בזריקה:

לדוגמא לפני הזרקת החומר:
1. יש לבדוק את רמת התרומבוציטים (מספר הטסיות בדמה של היולדת). בקבלת תוצאה שנמוכה מ- 100,000 אין אפשרות לתת זריקה עקב בעיות בקרישת דם.
2. יש לבדוק רגישות או אלרגיה של היולדת לחומר אפידורלי.
3. יש להשלים מתן עירוי ליטר נוזלים ליולדת, על מנת למנוע את הורדת לחץ דם לאחר הזריקה.
4. יש לקבל הסכמה מדעת כאמור.

בזמן ביצוע הזריקה: למי אסור לתת אפידורל?

קיימים מצבים בהם יש מניעה במתן הזריקה: למשל כאשר היולדת מחליטה לקחת אפידורל במועד מאוחר מדי, למשל טרם תחילת לידה פעילה או בסמוך לסיום הלידה. כמו כן במקרים בהם היולדת סובלת מקרישיות דם או נטילת תרופות כגון אספירין בשבוע שקדם ללידה, אסור להזריק לה אפידורל. גם יולדת שסובלת מפריחה, דלקת, פצעים או זיהום באזור הגב התחתון, מי שיש לה בעיות מבניות בגב ובעמוד השדרה, מי שחולה במחלת עצבים או יולדת במצב התייבשות  - לכל אלו אין להזריק אפידורל.

קיימים מצבים נוספים, מסבירה עו"ד קרנר, בהם משתמשים במינון גבוה מדי של החומר האפידורלי, או שהזריקה בוצעה באופן בלתי מיומן או לאזור לא נכון בעמוד השדרה. אלו יכולים לגרום לנזקים עצביים.

אישה בחדר לידה (צילום: istockphoto)
למי אסור לקבל? | צילום: istockphoto
לאחר הזריקה: 
1. יש לקיים המשך מעקב ופיקוח רציף אחר מצב היולדת וערכי לחץ הדם שלה.
2. 
יש להשגיח אחר סיבוכים מיידים ומאוחרים, שעשויים להתפתח בעקבות מתן החומר (למשל, חסימת העצבים, שמתבטאת בתופעות של אובדן תחושה, רפיון שרירים, שיבושים בתפקוד המערכת, השולטת על לחץ הדם, ירידה בקצב פעימות הלב ושיתוק שרירי החזה והסרעפת).

תופעות לוואי נדירות הינן דימום וזיהום באזור ההזרקה, שיתוק פלג הגוף התחתון, פגיעה מוחית ובמקרים חמורים אף מוות כתוצאה מהזרקה רשלנית. עו"ד קרנר מבהירה שיש לעקוב אחר כל אלו, כשאי מעקב יכול להיחשב כרשלנות רפואית בלידה.

מה יפסוק בית המשפט במקרה של דנה?

בתשובה לשאלה זו, מביאה עו"ד קרנר מביאה כדוגמה מקרה בו התובעת נולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין, עקב ירידת לחץ דם בגוף אמה במהלך הלידה. הטענה עליה התבססה התביעה היתה, כי נפילת לחץ הדם של האם אירעה בעקבות ביצוע זריקת אלחוש אפידורלי.

בית המשפט העליון הכיר ברשלנות הרופאים בנסיבות המקרה: נקבע כי לא בוצעה השגחה רפואית אחר אפשרות נפילה בלחץ הדם של אמה של התובעת, שזהו כאמור סיבוך מוכר לאחר מתן זריקת אפידורל. מאחר והחולה ביססה את תביעתה בעילת רשלנות רפואית, נפסקו לה פיצויים גבוהים בגין הנזקים שנגרמו לה.

ניתן להסיק מכך כי במקרה בו דנה תצליח להוכיח שנגרמה רשלנות במהלך הליך הלידה, היא תוכל לזכות בפיצויים כספיים לא מבוטלים. יש להבין כי בתי המשפט קבעו כי על הרופא חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המטופל. חלק אינהרנטי של חובת הזהירות המוטלת על הרופא כלפי המטופל שלו היא מסירת מידע בדבר הטיפול הרפואי המוצע והסיכונים הכרוכים, על מנת שהמטופל יוכל להחליט בצורה מושכלת האם להיענות להמלצה הטיפולית אם לאו. כאמור, מזכירה עו"ד קרנר, מחובתו של הרופא לוודא כי החולה מבין את המשמעויות כאמור.

בדרך לחדר לידה? כמה טיפים חשובים

עו"ד גלית קרנר
"מחובתו של הרופא לוודא כי החולה מבין את המשמעויות". עו"ד גלית קרנר
בצעי לפני הגעה לבית החולים בדיקות דם ולהגיע עימם, בעיקר בדיקת קרישה (INR/PT).
בקשי הסבר מהרופא המרדים או מאיש צוות רפואי הבקיא בתחום לפני החתימה.
תקראי יחד עם המלווה את הטופס להבין על מה מחתימים.
תבקשי לבצע בדיקת דם מיד עם ההגעה לבית החולים וכחלק מההכנה ללידה.
תבקשי מבן משפחה להיות נוכח כל הזמן  - ככל הניתן לא להישאר לבד
תשמרי מסמכים רפואיים
אל תצאי מבית החולים ללא קבלת העתק מבדיקות המעבדה ומלא סיכום מהלך הלידה וטופס השחרור
אל תתביישי לשאול שאלות מה הסיכון/מה החלופה
במקרה של הדרדרות במצב הבריאות חובה לבקש מרופא בתחום ההתמחות להגיע לבדיקה 

ובמקרה של דנה, ממליצה עו"ד קרנר לגשת לייעוץ עם עו"ד הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית עם ניסיון קודם בטיפול בבעיות קרישה ועם היכרות של המומחים הרפואיים בתחום.

זקוקים לייעוץ משפטי? היכנסו עכשיו והתייעצו עם עורך דין

נקלעתם לבעיה? עו"ד יחזור אליכם תוך 24 שעות

>> רוב היולדות הישראליות לא יכולות בלי אפידורל
>> ההיסטוריה של האפידורל

הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים