ועדיין, למרות המאמצים העילאיים של בני המשפחות והצוותים בפגיות, וחרף כל אמצעי הזהירות, מפעם לפעם קורה שפגים נדבקים בזיהומים שונים, וירוסים או חיידקים שפשוט אין להם מרפא. בסוף השבוע היכתה הסטטיסטיקה בבית החולים לילדים שניידר, והפעם מדובר בטרגדיה כפולה: תאומים פגים נפטרו לאחר שנדבקו בוירוס קטלני.
"במקרים כאלה לא ניתן לעשות הרבה"
הפגים, שנולדו בשבוע ה-34 להריון, נדבקו בנגיף צואתי, בשם אנטרו וירוס. הנגיף מופרש בצואה, נכנס לגוף דרך מערכת העיכול (דרך מגע עם הנגיף בפה) ומשם מגיע אל מחזור הדם. אצל בני אדם בריאים הנגיף אינו מסוכן, וגורם לכל היותר לחום, שלשולים או הקאות, אולם בקרב אוכלוסיות חלשות, כמו פגים, קשישים וחולי סרטן, הוא עלול להיות קטלני.
בנוסף, בניגוד לחיידקים, שברובם אפשר לטפל באנטיביוטיקה, הרפואה קצת חסרת אונים בכל הנוגע לטיפול בוירוסים. התאומים הקטנים אמנם עברו החייאה וקיבלו טיפולים תומכים שונים, אולם למרבה הצער לא ניתן היה לעשות הרבה למענם ושניהם נפטרו בהפרש של יממה זה מזה. מכיוון שהתאומים הם היחידים במחלקה שנדבקו בווירוס, ולא אובחנו מקרים נוספים של הידבקות, מעריכים גורמים שונים כי הנגיף היה על גופו של אחד מבני המשפחה, אולם טרם נמסר אישור רשמי להערכה על מקור ההידבקות.
צוותי הפגיות בישראל, שכידוע לא נהנים מעודף תקציבי או מכוח אדם מיותר, עושים כל שביכולתם למנוע זיהומים. ועדיין, למרות מאמצים ומשאבים שמופנים למטרה הזו, ישנן טרגדיות שפשוט אי אפשר למנוע.
ד"ר איטה ליטמנוביץ, מנהלת יחידת פגים בבית החולים מאיר, נותנת הסבר קצר על על מניעת זיהומים בפגיות. יודגש כי האמור אינו מתייחס לאירוע שהתרחש בשניידר בשבוע שעבר, והדברים מובאים כרקע כללי לנושא.
"עד 15 אחוזים מהפגים עלולים ללקות בזיהום"
"חשוב להבין שגם עם הקפדה עילאית, אי אפשר למנוע לחלוטין זיהומים. אפשר וצריך לעשות כל שביכולתנו, אבל גם בפגיות הטובות בעולם, יש בין 10 ל-15% מהפגים הקטנים שילקו בזיהום. פגים הם אוכלוסייה פגיעה ביותר, מחד מערכת החיסון שלהם אינה בשלה ומאידך הם חשופים לטיפולים ופעולות חודרניות, שמעלות את הסיכון לזיהום. ככל שגיל ההריון צעיר יותר הסיכון לזיהום גבוה יותר. הנשמה, בדיקות דם, מתן עירויים, והזנה תוך ורידית הן פעולות די שגרתיות אצלנו - כל אלו מעלים את הסיכון לזיהומים, ולכן אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים להפחית את הסיכונים שיגרמו לזיהום לפגים.
"אנחנו במאיר התחלנו בשנת 2000, בתוכנית למניעת זיהומים והצלחנו במשך השנים להוריד משמעותית את שיעור הזיהומים בפגייה עד מתחת ל 10%. התכנית מבוססת על מחקרים רבים שנעשו בתחום. בהסתמך על הספרות ועל חוות דעת של מומחים למניעת זיהומים, גובשו פרוטוקולים והנחיות מפורטות. הפרוטוקול שלנו מתייחס לחמישה סעיפים עיקריים, שמכסים למעשה את כל ההתנהלות בפגייה: איך רוחצים ידיים, איך מטפלים בעירוי, איך מטפלים בהנשמה, איך מכינים אוכל, ואיך מנקים משטחים ורצפות. יש לנו, לדוגמה, הנחיות שונות באשר לרחיצת ידיים כשמגיעים לפגייה בבוקר, (שצריכה כמובן להיות ממושכת יותר) ואיך לחטא ידיים לפני ואחרי כל טיפול בפג ובסביבתו, יש לנו נהלים מדוקדקים לגבי הכנת המזון לפגים, טיפול בעירויים ובמכשירי ההנשמה שחלק מהפגים מחוברים אליהם וכן נהלים לגבי ניקוי משטחי הטיפול והבדיקה.
"החלק הכי משמעותי הוא ההטמעה של הנהלים, הפיקוח והבקרה עליהם. זו עבודה סיזיפית, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה וצריך תמיד לתחזק ולעמוד על המשמר, כדי לשמור על רמת זיהומים נמוכה ככל האפשר. אנחנו גילינו למשל שמאוד עוזר כשמישהו חיצוני לפגייה בא לבדוק אותנו, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם היחידה למניעת זיהומים של בית החולים. אחת לשבוע יש לנו גם פגישה מסודרת, שבה דנים בכל מה שקורה בעניין הזיהומים. כמובן שהמצב בפגיות בארץ, שפועלות בחוסר משוע של כוח אדם ובצפיפות, מקשה במיוחד על השגת היעד הרצוי".