הם גוזלים מאיתנו שעות שינה, מותחים את רצפת האגן שלנו עד קצה גבול היכולת ומונעים מאיתנו לעשות ספורט. ועדיין, שני מחקרים חדשים קובעים: ילדים זה בריא, או אם לדייק: מהריון להריון את נעשית בריאה יותר.
נשים ללא ילדים סבלו מבריאות לקויה
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת סאן דייגו מצא כי ילודה מרובה (ארבעה ילדים לפחות), מפחיתה בחצי את הסיכון ללקות בשבץ. החוקרים בדקו 1,300 נשים מעל גיל 50, והמסקנה הייתה חד משמעית: מי שילדה יותר מארבעה ילדים, הפחיתה משמעותית את הסיכון לסבול ממחלות לב וכלי דם, כמו גם התקפי לב ושבץ מסוגים שונים.
לטענת החוקרים, לרמות ההורמונים הגבוהות בהריון יש השפעה מיטיבה ומרחיקת לכת על כלי הדם, גם אחרי שהאישה סיימה את תכנית הילודה שלה.
מחקר נוסף שנערך באוסטרליה, מוכיח שההשפעה החיובית של הריונות על הבריאות עובדת גם בכיוון ההפוך: קיים קשר בין היעדר הריונות לבעיות בריאות.
המחקר, שנערך באוניברסיטת דיקין, בדק 50 נשים שהיו בשלהי גיל הפוריות שלהן. הנשים הושוו לכלל האוכלוסייה של בנות גילן באוסטרליה (ובכלל זה נשים אחרות ללא ילדים, אולם מטבע הדברים, רוב הנשים הבוגרות באוכלוסייה ילדו לפחות פעם אחת), במדדים של בריאות ושביעות רצון מהחיים.
גם כאן התוצאות היו חד משמעיות: נשים ללא ילדים סבלו מבריאות כללית לקויה יותר, וכן מתפקוד חברתי ונפשי בעייתי יותר מהנשים באוכלוסייה הכללית.
יש לציין שרוב הנשים לא היו רווקות, אלא נמצאו במערכת זוגית, ו-42% אף היו נשואות. 46.7% בחרו שלא להביא ילדים, ו-11% היו מעוניינות להרות, אולם הן או בני זוגן סבלו מבעיית פוריות שלא אפשרה להם להביא ילדים.
"המנגנון שמפחית את הסיכון למחלות לב בקרב הוולדניות לא ברור לנו במלואו", מסביר ד"ר מארני ג'ייקובס, ממובילי המחקר הראשון. "ייתכן שהסיבה והתוצאה לא פועלים בכיוון אחד, כלומר: שהנשים הבריאות יותר היו גם פוריות יותר ולכן ילדו יותר ילדים, אבל ככל הנראה, גם להורמון האסטרוגן, שנמצא בכמויות שיא בגוף בזמן ההריון, הייתה השפעה על בריאותן העתידית של הנשים. גורם נוסף הוא נפשי: התמיכה והחום שיש במשפחה גדולה יותר כנראה נושאים אפקט חיובי על בריאותה של האם".
"זה לא אומר שהיעדר ילודה מסכן את הבריאות"
"התוצאות שלנו אמנם לא מעודדות נשים שמעולם לא ילדו, אבל זה לא אומר בהכרח שההחלטה לא ללדת מסכנת את הבריאות", אומרת ד"ר מליסה גרהם, חוקרת מבית הספר לבריאות באוניברסיטת דיקין, מעורכי המחקר באוניברסיטת דיקין.
עוד היא מוסיפה, כי התוצאות עשויות לשקף כמה פקטורים: "ראשית, ייתכן שלנשים ללא ילדים היו בעיות בריאות מגיל צעיר יותר, והן גם אלו שמנעו מהן להרות וללדת. פרט לזאת, עיקר הפער בינן לבין כלל הנשים לא היה בריאותי נטו, אלא נגע לשילוב של גורמים סביבתיים, שאינן בהכרח פיזיולוגיים".
ד"ר גרהם ציינה גם כי החברה האוסטרלית מעודדת מאוד ילודה, וייתכן כי הסטרס שחוות נשים מתגובות הסביבה לכך שלא הביאו לעולם ילדים משפיע גם הוא על בריאותן.
"שלוש ההשערות שמעלים החוקרים: הקשר בין הבריאות הכללית לפוריות, תרומתה של המשפחה הגדולה לבריאות הכללית וההסבר ההורמונלי – כולן נכונות", אומר ד"ר זהר נחום, מנהל היחידה לבריאות האם והעובר במרכז הרפואי "העמק", מקבוצת הכללית.
"ההסבר ההורמונלי, אגב, הוא גם הסיבה לכך שנשים נוטות הרבה פחות מגברים למחלות לב, מכיוון שגם אצל נשים שלא ילדו יש רמות אסטרוגן ופרוגסטרון גבוהות יותר משל הגבר הממוצע".
לדברי ד"ר נחום, להריונות מרובים יש יתרונות בריאותיים נוספים, כמו למשל הפחתת הסיכון ללקות בסרטן השחלות. "יתרון נוסף שמור לנשים מניקות, שככל שהניקו יותר זמן, פוחת הסיכון שלהן ללקות בסרטן השד. עם זאת, חשוב לזכור כי הריונות מרובים הם לא קלים לגוף, ועלולים לגרום לבעיות ברצפת האגן, כמו צניחת איברים ובריחת שתן".
יולדת סדרתית: הנשים שנכנסות להריון בחופשת הלידה