"מזל טוב, אבל מי בא במקומך למשמרת?"
אך הצרות החלו כשבחודש השמיני להריונה. בתום יום עבודה מפרך, החלה אנה לחוש צירים כואבים. "הרופא אמר לי שאני אמורה ללדת רק בסוף ינואר", אנה מספרת היום, "אך בסוף אותה משמרת, הגעתי לבית החולים וילדתי את בתי". מיד לאחר הלידה, שהתרחשה ביום שישי, התקשרה אנה לממונה עליה כדי להודיע שלמחרת היא תיעדר מהעבודה, כי היא מאושפזת להתאוששות בבית החולים. תגובתה של המעסיקה הייתה מפתיעה: "היא אמרה לי 'אוקיי, מזל טוב, אבל מי בא לעבודה במקומך למשמרת של מחר?'. לא ידעתי מה לעשות או איפה למצוא מחליף אז ביקשתי מבעלי שילך להחליף אותי כדי לשמור על העבודה שלי. הוא עבד בעבודה מסודרת כבר חמש שנים, אבל לקח חופש כדי למלא את מקומי על מנת שלא יפטרו אותי.
לאחר כשלושה שבועות, כאשר הגיעה אנה לביקור במקום עבודתה במרכז הרפואי רעות במטרה להחתים את הממונה שלה על הטפסים של הביטוח הלאומי, הודיעה לה הממונה שלה כי בעלה יפוטר בסוף החודש ועליה להתייצב לעבודה, אחרת היא תאבד את מקום עבודתה.
נואשת, שקופה, חוששת לאבד את מקום עבודתה, אנה חשבה שאין לה ברירה אחרת: "הייתי בשוק, התינוקת שלי הייתה נורא קטנה, עוד יונקת, אמרתי לבוסית שלי שאני לא יכולה להשאיר אותה לבד. אבל אני צריכה את העבודה שלי במיוחד לאחר שילדתי. חיפשתי למי לתת את התינוקת שלי, יש איזה מעון של מישהי מאפריקה, שהסכימה לשמור עליה אבל אמרה שזה מוקדם מדי לעזוב אותה, אבל הסברתי לה שאין לי ברירה".
לאחר ארבעה שבועות מיום הלידה אנה התייצבה לעבודה על פי הדרישה, למשמרות של 12 שעות : "זה היה היום הכי קשה בחיים שלי, כל החלב שלי נזל, הבגדים שלי נרטבו בגלל זה, ביקשתי הפסקה של עשרים דקות כדי לרוץ ולהאכיל את התינוקת שלי אך הפסקה כזו לא ניתנה לי. אני לא אשכח את הימים האלה לעולם". אנה עבדה בבית החולים עוד שנתיים ולאחר שצמצמו באופן שיטתי את המשמרות שלה עזבה את מקום העבודה.
רק כשהלכה לביטוח לאומי הבינה שמשהו לא בסדר בתנאי ההעסקה
אנה, היא פליטה, בעלת זכויות סוציאליות כמו כל אישה ישראלית אחרת, לא חשבה שיש במדינה הזאת חוקים שיכולים לסייע לה, היא חשבה שיש לה בוסית קשוחה וזה הכל. רק כשהלכה לדרוש את המגיע לה מביטוח לאומי, היא הבינה שמשהו בתמונה הזאת מאוד לא בסדר: "בבית החולים אחרי הלידה הסבירו לי שאני צריכה ללכת לביטוח לאומי לקבל מענק לידה. שאלתי על זה בעבודה, אבל אילנה אמרה לי שאני לא זכאית כי אני חוזרת לעבודה". בשלב הזה אנה החליטה שהיא לא מרפה והתחילה לברר כיצד תקבל את כל הזכויות המגיעות לה. רק כאן היא גילתה שהיא בכלל מועסקת על ידי חברת קבלן בשם "קלינור שירותי ניקיון". היא הגיעה למשרדי החברה בתל אביב וביקשה מהם לחתום לה את הטופס לביטוח לאומי: "הם אמרו לי מי את? אנחנו לא מכירים אותך. את לא עובדת אצלנו. באמת אף פעם לא דיברתי איתם. לעבודה הזאת התקבלתי אחרי ראיון אצל הבוסית שלי ב'רעות' ובזה זה נגמר".
"לא קיבלתי כלום, לא חופשת לידה, לא הבראה, לא פנסיה, לא ימי מחלה, לא קיבלתי כלום מביטוח לאומי, כלום. בכלל לא ידעתי שהחליפו את ההעסקה שלנו על ידי חברות הקבלן. הייתי מקבלת בסוף כל חודש צ'ק ותלוש מהבוסית שלי. בחיים לא פגשתי את הקבלן, את הכול קיבלתי רק מהבוסית שלי ברעות. אף אחד לא אמר לי שעבדתי בחברות שונות".
סיפורה של אנה, הוא לא רק סיפור אישי על זלזול בעובדים מוחלשים, אלא גם תעודת עניות לשיטת ההעסקה הזאת, והוכחה עד כמה שקופים האנשים שעובדים במערכת כזאת. כך למשל, הבוסית שלה גילתה במקרה בסמוך ללידה שאנה בכלל הרה, למרות שסימני ההריון המתקדם היו משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. "אצלנו במדינה שלי, לא מספרים שאת בהריון, קצת לפני הלידה פגשתי את המנהלת ואמרתי לה שאני בהריון, היא אמרה יופי מזל טוב. אף אחד לא שם לב קודם", אומרת אנה.
"פגיעה בסדרי בראשית של חוק עבודת נשים"
"מדובר באחד האירועים החמורים והקיצוניים שנחשפנו אליהם", מספר עו"ד צביקה הלפגוט, ממשרד עורכי הדין הלפגוט-אדרי ושות המתמחה בדיני עבודה ומסייע גם לעובדים שידם אינה משגת הפונים לסיוע משפטי דרך עמותת קו לעובד. "כשאנה הגיעה אלינו על מנת לבחון את הזכויות שלה, נחשפנו למקרה קיצוני בו נדרשה אנה לשוב לעבודתה מייד לאחר הלידה. לטעמנו, יש כאן פגיעה בסדרי בראשית והפרה בוטה של הוראות חוק עבודת נשים שחוקק בשנות ה-50.
"מעובדות כתב התביעה, עולה כי מדובר ברמיסה בוטה וקיצונית של הסעיף שמגן על נשים עובדות ומאפשר להן לקבל חופשת לידה בתשלום במשך 14 שבועות כדי שהן יוכלו לנוח בבית לאחר הלידה מבלי לחשוש לפרנסתן, או למשרה שלהן שאמורה להיות מוגנת בהתאם לחוק במשך חופשת בלידה ואף במשך 60 ימים לאחר מכן"
"ככל שככה מתנהגים בחברות כוח האדם ומעסיקים נשים בישראל, ישראליות או זרות, תוך רמיסה של זכויות בסיסיות המוקנות לנשים עובדות בהתאם לחוק עבודת נשים, הרי שזה שם אותנו ברשימה מאוד לא מכובדת של מדינות שמפרות זכויות נשים ופוגעות בנשים עובדות רק על רקע היותן נשים".
עו"ד הלפגוט המום נוכח ההתנערות של שלוש החברות המדוברות. "מבחינתנו האחריות היא של כל אחת מהמעסיקות ביחד ולחוד. כולם כאן אחראים במידה שווה. המזמין, דהיינו בית החולים רעות, אמור היה לפקח על הקבלן ולוודא שהוא מעסיק עובדים לפי החוק, וגם הקבלניות שהיו אמורות לבדוק ביניהן שהדין מתקיים בצורה הטובה ביותר ואין הפרה של זכויות מאוד בסיסיות של העובדים שלהן". הוא אומר.
"יש לזכור כי מדובר בעובדת זרה, שאינה בקיאה ברזי המשפט הישראלי, היא לא יודעת מה מותר ומה מגיע לה בחוק, או מה נלקח ממנה כשהיא נדרשה להגיע לעבודה מיד לאחר הלידה. אי אפשר היה להתעלם מזה שהיא בהריון, וככל שזו הטענה הרי שהיא לא מתקבלת על הדעת, זה מעיד על אופן העסקה ועל השקיפות של העובדת שאף אחד לא התייחס אליה על אף שהריון הוא עניין בולט בחודשיו האחרונים. בשלב זה בהליך המשפטי ובהתאם לכתבי ההגנה שהוגשו בבית הדין האזורי לעבודה, הנתבעות מעבירות את הכדור מאחת לשנייה, וטוענות כל אחת לחוד שהיא לא האחראית. אנו סבורים כי יש כאן הפרה בוטה של חוק עבודת נשים שהינו אחד החוקים החשובים ביותר במשפט העבודה, ואנחנו ממתינים להכרעת בית הדין האזורי לעבודה, בתקווה שהוא יטיל סנקציה אזרחית חריפה על החברות אשר הפרו ברגל גסה את הוראות חוק עבודת נשים".
מביה"ח רעות נמסר בתגובה: "בתקופה המדוברת הועסקה העובדת על ידי חברת ניקיון עמה התקשרה העמותה בהסכם למתן שירותים. הנושא נדון כרגע בהליך שיפוטי בבית הדין לעבודה".
מעמותת קלינור וי.ק.ו טרם התקבלה תגובה לכתבה.