בשנים האחרונות הציעו בתי יולדות בארץ שירות של מיילדת צמודה בתשלום (לעומת מיילדת רגילה בחדר לידה, שנדרשת לטפל בשתיים-שלוש יולדות במקביל). מעתה, לפי הוראה חדשה של משרד הבריאות שפורסמה אתמול, כל אישה בישראל תלד עם מיילדת אקראית מצוות חדר הלידה, שתקבל במקביל לידות נוספות.
לפי הכתוב בהנחיה, "כל פעילות שיש בה העדפה של מטופל על משנהו, הכרוכה בתוספת תשלום פרטית, אסורה".
הרעיון שעומד בבסיס האיסור, לפי משרד הבריאות, הוא למנוע אפלייה בין מי שידה משגת לשלם עבור מיילדת פרטית לבין מי שלא יכולה לעמוד בעלויות, אולם מכיוון ששר"פ (שירותי רפואה פרטיים) של רופאים בתחום המיילדוּת לא נאסרה, ההחלטה עוררה תמיהה רבה בקרב יולדות, מיילדות וגורמים בבתי החולים השונים המפעילים את השירות.
בבתי החולים הפרטיים (כמו בית החולים האנגלי בנצרת, מעייני הישועה בבני ברק ולניאדו בנתניה) ניתן לבחור את המיילדת הספציפית שתלווה את הלידה לכל אורכה, ואילו בחלק מבתי החולים ציבוריים ניתן להזמין שירות של מיילדת אישית, אך התשלום הוא עבור השירות ולא פרסונלי – היולדת תקבל ליווי של מיילדת מתוך רשימה אפשרית, ולא תוכל לבחור מלווה ספציפית מאותה רשימה.
מחירו של השירות נע בין 2,000 ל-4,000 שקלים, ובנוסף לליווי בלידה כולל במקרים רבים גם מעקב הריון, פגישות מקדימות ופגישות מעקב לאחר הלידה. ביטול השירות מותיר למעשה אפשרות אחת בלבד עבור מי שמעוניינת לדעת מי תיילד אותה: לידת בית – אופציה שלא מתאימה לכל אחת, וכשלעצמה נתקלת בלא מעט קשיים מצד הממסד הרפואי בארץ.
"מיילדת לא יכולה לקבל ארבע לידות במשמרת"
ההחלטה של משרד הבריאות לא מעודדת שיוויון - היא פשוט הופכת את המצב של כולם להרבה יותר גרוע", אומרת זהר כרמי: בעלת האתר זהר כבר בדקה, דולה ומכשירה דולות. "גרוע מכך, זוהי היטפלות לכבשת הרש. מדובר בשירות לא יקר, בעל תרומה משמעותית ליולדות, והשאלה מדוע הטריד דווקא שירות זה את משרד הבריאות היא לא פחות ממטרידה לטעמי. בעיניי, השירות של מיילדת אישית מיטיב עם כלל היולדות, מכיוון שהוא מקל על העומס בחדרי הלידה ובחשבון פשוט - משאיר פחות יולדות לכל מיילדת במשמרת נתונה.
"מי שנעזרת בשירות הזה היא לא בהכרח עשירה מופלגת, אלא פשוט אישה שרוצה לקבל את מה שמגיע לה: חווית לידה בריאה וטובה, שלא תלויה בעומס שיש בחדרי הלידה באותו יום שבו הגיעה ללדת. רבות מהנשים שנעזרות בשירות הזה עברו לידה טראומטית ורוצות לתקן את החוויה. אם משרד הבריאות סבור ששלוש יולדות לכל מיילדת זו מכסה סבירה, ימשיכו להיות הרבה לידות טראומטיות - אבל יהיה הרבה יותר קשה לתקן את הנזקים".
"השירות של ליווי אישי של מיילדת לא התחיל סתם כך – זה צורך של נשים שהגיע מהשטח, ואי אפשר לבטל אותו סתם כך בלי לתת אלטרנטיבה ראוייה לצורך הזה", אומרת גם מאיה נותקין, מיילדת בית ומיילדת פרטית בבית החולים האנגלי בנצרת. "נכון שמדובר בשירות שעולה כסף, אבל אפשר תמיד להגיע להסדרים של תשלומים, ומעבר לכך: מדובר בסדרי עדיפויות.
"יש מי שמעדיפה להשקיע בקניית חדר חדש ומעוצב לתינוק שלה, או לרכוש עגלה יקרה ומשוכללת, ויש מי שמעדיפה לשלם על ליווי אישי ורציף במהלך ההריון, בלידה ולאחריה. אני, למשל, לא מגיעה רק ליילד את האישה – אנחנו נפגשות גם במהלך ההריון ואחרי הלידה, כחלק מתהליך שמאפשר לי לתת לה את הליווי והטיפול שהכי מתאימים לה.
"המיילדות בחדרי הלידה אומרות כבר שנים שהן נשחקות, שאין מספיק תקנים, שמיילדת פשוט לא יכולה לקבל שלוש-ארבע לידות במשמרת ולתת שירות כמו שהיא הייתה רוצה וכמו שמגיע ליולדות – אבל אם יבטלו את השירות של המיילדות האישית, זה פשוט אומר שיהיו עוד יולדות לכל מיילדת, והמצב רק יחריף במקום להשתפר. יש הבדל עצום בתוצאות של הלידות ובהרגשה של הנשים שמלווה אותן מישהי מוכרת, שבדקה אותן והייתה איתן לאורך ההריון, לעומת נשים שפגשו פעם ראשונה את המיילדת בחדר לידה.
"זו יכולה להיות אשת מקצוע מצויינת ואישה נפלאה, אבל אין תחליף לקשר האישי ולהיכרות המוקדמת. הלוואי שמשרד הבריאות היה יכול לממן לכל אישה מיילדת פרטית צמודה לאורך ההריון והלידה, אבל מכיוון שהם לא יכולים לעשות את זה, אני לא חושבת שנכון לבטל את השירות ולהחליט עבור הנשים איפה לשים את הכסף שלהן".
"בלי מיילדת פרטית חוויתי לידה קשה"
"בלידה הראשונה שלי הייתה לי חוויה קשה. לקח לי עשר שנים להצליח לרצות עוד ילד, והיה לי ברור שהפעם זה חייב להיות שונה בתכלית", אומרת יהודית סוריה, שילדה את בתה השנייה לפני חמישה שבועות עם המיילדת הפרטית תמי טסלר.
"בלידה הראשונה המיילדת פשוט צרחה עליי שזה ביזיון שלא עברתי קורס הכנה ללידה, וכל הגישה שלה כלפיי הייתה פשוט איומה. אחרי כמה שעות הצינורית של האפידורל יצא לי מהגב, ורק כשבעלי צעק שיורד לי דם מהגב מיילדת נכנסה לבדוק מה קרה. כשהיו לי מים מקוניאליים והתינוקת הייתה במצוקה, הרופאים התייעצו מעליי, בלי להסביר לי מה קורה, ופשוט הוציאו אותה במלקחיים בלי הכנה מראש ובלי להקדיש שנייה להרגיע אותי ולהסביר לי מה הולך שם.
"ואם כל זה לא מספיק, השאירו לי חתיכת שלייה בפנים והכחישו, טענו שזו ציסטה - כך שדי ברור למה אחרי כזו חוויה אני אחפש את ההפך הגמור. חיפשתי בית חולים קטן, שיאפשר לי להיות עם מיילדת שבחרתי מראש, שרואה אותי, רק אותי, ולא את הנהלים של בית החולים.
"הלידה הזו הייתה תיקון ללידה הראשונה. זה לא שלא כאב לי, כאב לי מאוד, אבל תמי המיילדת שלי ובעלי היו איתי כל הזמן. עשו לי מסאז' במשך שש שעות, הבדיקות של הפתיחה לא היו לחוצות וכואבות, אלא נעשו בעדינות וברגישות. פעם אחת לא שמעתי 'תשכבי' או טון מתנשא או מעליב, הכל היה בשבילי, עבורי. היא נתנה לי להרגיש את הראש של התינוקת לפני שהיא יצאה, שמה אותה עליי אחרי הלידה, בלי לחץ, לא לקחו לי אותה לזריקות ובדיקות לפני שראיתי אותה בכלל.
"כשאת יודעת מי מיילד אותך, אין פרצופים לא מוכרים שנכנסים לחדר ונוגעים בך, אלא מישהי שאת מכירה, שיודעת עלייך הרבה, ניהלה איתך שיחות במהלך ההריון על כל הפחדים והחששות ויודעת בדיוק איך לגשת אלייך. מאוד קשה לחשוף את עצמך, נפשית ופיזית, בחדר לידה, וההיכרות המוקדמת מאפשרת לחשיפה להיות טבעית וקלה יותר. זה יתרון עצום, ששווה כל מחיר בעיניי".
"לידה היא אירוע כל כך אישי, פרטי ואינטימי, ותחושת הביטחון והאווירה הם דברים שמשפיעים מאוד על מהלך העניינים", אומרת עפרה, שילדה לפני ארבעה חודשים ונעזרה במיילדת פרטית.
"ברגע שיש איתך מישהו מוכר, שבניתי איתו יחסי אמון ואני מרגישה איתו בנוח, האווירה של תמיכה וביטחון. זה מפחית הרבה סטרס מהסיטואציה, דבר שמאוד לא תורם ללידה וגורם להמון לחץ מיותר, בזמן שהאישה אמורה להיות עסוקה רק בללדת. כשהמיילדת מכירה אותי ויודעת מה אני רוצה שיהיה בלידה, מה העמדה שלי לגבי כל מיני התערבויות ומה המצב הפיזי שלי, הלידה נראית אחרת לגמרי".
ממשרד הבריאות נמסר: "איננו מעוניינים להוסיף דבר על ההודעה שפורסמה".