מתביעה שהוגשה בימים אלה לבית החולים מאיר בכפר סבא, עולה כי לפני שבע שנים, אחרי לידה סטנדרטית שנמשכה 13 שעות, נולדה ר': תינוקת בריאה, במשקל 2,700. בבדיקות האפגר (שבוחנות את הנשימה, צבע העור, טונוס השרירים, הדופק והתגובה לגירוי של התינוק) קיבלה התינוקת ציונים מיטביים של 9 (בבדיקה שנערכה מיד אחרי הלידה) ו-10 (בבדיקה שנערכה 5 דקות לאחר מכן), ולא היה כל סימן שעלול היה לרמז על הקטסטרופה המתקרבת. גם מהלך הלידה, שהיה תקין, וכן הבדיקות שנערכו בזמן ההריון (סקירות מערכות, שקיפות ערפית וחלבון עוברי) לא העידו על בעיה אפשרית כלשהי.
כ-25 דקות אחרי הלידה, קצת אחרי חצות, נשארו ההורים הטריים לבד עם התינוקת בחדר הלידה. המיילדת יצאה מהחדר, לכאורה בלי שהדריכה את האם כיצד להניק את התינוקת, ורבע שעה לאחר מכן הבחינו ההורים כי התינוקת לא מגיבה. האם ניסתה להעיר את התינוקת, והאב יצא להזעיק עזרה. משנכנסה אחות לחדר, היא מצאה את התינוקת ללא דופק וללא נשימה. צוות חדר הלידה שהוזעק למקום החל מיד בהחייאה, עיסויי לב, הנשמה באמצעות אמבו והחדרת צינור (טובוס) לקנה הנשימה, וכן מתן אדרנלין להשבת הדופק. ההחייאה אמנם החזירה לתינוקת את הדופק והנשימה, אולם היא נזקקה לחמישה ימים נוספים של הנשמה רצופה, ואושפזה למשך חודש שלם בפגייה. במהלך האשפוז התברר כי הדקות שבהן לא נשמה גרמו לה נזק מוחי חמור ובלתי הפיך. ההורים מסבירים כי התביעה מוגשת רק עכשיו משום שרק כעת הושלם האבחון של כל הבעיות שמהן סובלת הילדה.
"פיצויים של מיליוני שקלים"
לדברי עו"ד דוד פייל, שמייצג את הוריה של ר' בתביעה שהגישו נגד בית החולים מאיר, הספרות הרפואית מכירה בכך שמרבית מקרי המוות בשעתיים הראשונות לחייו של הילוד, לאחר לידה תקינה וציון אפגר תקין, נובעים מחסימת נתיבי האוויר העליונים של הילוד כאשר הוא מונח על בטן אמו, שדיה או צווארה. במסגרת התביעה מצוטטים דבריה של של פרופ' רנה גיל, מומחית ברפואת ילדים ובניאונטולוגיה, על פיהם הנהלים הקיימים מחייבים שאם והיילוד ישהו במשך שעתיים אחרי הלידה במסגרת חדר הלידה, המשמש כיחידה לטיפול נמרץ לכל דבר ועניין, בהשגחת צוות רפואי.
לדבריה, על אף שמקובל בארץ ובעולם להניח את הילוד על חזה האם לשם יצירת גירוי להנקה ראשונה ולחיזוק ה- “Bonding” (הקשר) בין האם לילוד, בכל זאת קיימים נהלים ברורים הקובעים באילו תנאים ניתן להניח את הילוד על שד אמו, במידה והמיילדת חייבת לעזוב את החדר לצורך המשך עיסוקה בחדרי הלידה האחרים.
גם מילה גילוטין, מיילדת בכירה בבית החולים "אסף הרופא" ויועצת הנקה מוסמכת, שעו"ד פייל צירף את חוות דעתה לתביעת ההורים, מתייחסת לנהלים אלה. לדבריה, הנוהל המקובל בבתי החולים, לפני השארת ההורים הטריים לבד עם היילוד, מחייב את בית החולים לערוך בדיקת אפגר נוספת על זו הראשונה, להשאיר אור מלא בחדר הלידה ולוודא כי היולדת אינה מטושטשת, וכי היא ערנית ומבינה את ההסברים הניתנים לה בנוגע להנקה ולמעקב אחר מצבו של התינוק.
לדברי עו"ד פייל, אף שהמקרה אירע לפני שבע שנים, רק לאחרונה הושלם כאמור האבחון המלא של כל בעיותיה של הילדה ר': שיתוק מוחין דיסקינטי קשה ואוטיזם מסוג PDD-NOS. היות ומדובר במצב בלתי הפיך שיחייב את הוריה לטפל בה באופן צמוד לכל אורך חייה, הפיצויים למשפחה צפויים להגיע למיליוני שקלים.
בית החולים מאיר בתגובה: "מאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט, תגובתנו המפורטת תינתן במסגרת ההליך המשפטי על ידי עורכי דיננו".
לא פעם ראשונה: בעבר תינוק נחנק בתל השומר
לפני כשנה וחצי אירע מקרה דומה בבית החולים תל השומר, כאשר יולדת נרדמה בזמן שהניקה את בנה התינוק. האישה נרדמה עם התינוק בזמן ההנקה, בעת האשפוז לאחר הלידה. לפנות בוקר מצאו האחיות את התינוק כשהוא ללא רוח חיים. חודשיים לאחר מכן נחנק תינוק כבן חודש וחצי, שינק במהלך נסיעה באוטובוס בירושלים. הוא אושפז במצב קשה והוגדר כצמח. בשני המקרים לא הוכח קשר ישיר בין ההנקה לחנק, ולא הוגשו תביעות משפטיות.
הנקה בטוחה: להביא את התינוק לשד
"הנקה, ככלל, היא דבר בטוח, אמהות בכל העולם מניקות מאז ומעולם וחשוב שלא ייצא מכאן מסר שהנקה היא דבר מסוכן, גם אחרי הלידה", אומרת סיון טמיר-משגב, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC "חשוב שאמהות עייפות ומותשות יקבלו עזרה, מכיוון שהתחושה המנומנמת שההורמונים המשתחררים בהנקה משרים על האם והתינוק אכן גורמים לשניהם להירדם".
טמיר-משגב מגישה מספר טיפים להנקה בטוחה:
1. יש לאפשר לתינוק להזיז את ראשו באופן חופשי.
2. אין להדק את הראש לשד; ברגע שנוצרת הפרעה כלשהי לנשימה, התגובה הטבעית של התינוק היא להסיט את הראש כדי לפתוח לעצמו נתיב אוויר.
3. כשמניקים, ובפרט תינוק שרק נולד, חשוב להביא אותו לשד ולא לרכון אליו, ולוודא שהוא יכול להניע את הראש לצדדים או לאחור.
4. אין צורך ללחוץ על השד כדי שהאף שלו יהיה גלוי, רק לאפשר לו לשמור על עצמו, כפי שהטבע תכנן זאת.