לפני שאת נכנסת להריון, את רואה רופא פעם ב-. בטח שלא מכירה את האחות שלוקחת דם בשם הפרטי, או מדקלמת שמות של נוגדנים כאילו לטינית היא שפת האם שלך.
כמות הבדיקות שעוברת אשה הרה בישראל, ותהיה זו ההריונית הרגועה והבריאה ביותר, היא הגבוהה בעולם, ונראה שככל שהכיס עמוק יותר ומד הלחץ עולה, נוספות עוד ועוד בדיקות לרשימה. בפגישה הראשונה עם הרופא שלך, אחרי שראית שני פסים, תקבלי רשימה של בדיקות והמלצה באיזה שבוע יש לבצע כל אחת מהן; אנחנו פה בשביל המידע הנוסף, המידע שלא תקבלי בשום מרפאה, שיעזור לך לעמוד במשימה בגבורה.
הכי בסיסית: בדיקות דם. נכון, הן לא משהו לכתוב עליו הביתה. סתם דקירה ביד, ואפילו כבר לא מקבלים מדבקה אחרי. אבל בדיקות הדם הראשוניות שתערכי עם גילוי ההריון יכתיבו את התנהלותך בתשעת החודשים הקרובים, ולכן חשוב לבצע אותן.
בבדיקה ייבחנו נוגדנים ל-CMV, טוקסופלזמה, אדמת, צהבת ומספר מחלות מין. במידה ונמצא כי אין לך נוגדנים ל-CMV, יומלץ לך על מעקב חודשי כדי לוודא שלא נדבקת במהלך ההריון. כמו כן ייבדק סוג הדם שלך, נתון משמעותי בהריון, שכן נשים שסוג השם שלהן שלילי זקוקות לזריקת אנטי D לאחר ביצוע בדיקת מי שפיר ולאחר הלידה, מחשש שגופן ינסה לדחות את העובר כגוף זר. בנוסף, תבוצע בדיקת דם, שתגלה חוסרים בברזל, חומצה פולית או כל רכיב חיוני אחר ותשלח אותך הישר לבית המרקחת, להשלים את החסר עם תוספים.
הכי מרגשת: דופק. בבדיקת הדופק, הנעשית סביב השבוע השביעי להריון, נקבע גיל ההריון (שלעתים שונה במספר ימים מהתאריך שחושב לפי הווסת האחרונה), מיקומו (האם הוא בתוך הרחם או חלילה מחוצה לו) ומספר שקי ההריון הקיימים (כאינדיקציה למספר העוברים). אבל הדבר הכי מטלטל בבדיקה הוא הרגע שבו הרופא מכריז: "יש דופק", ומסב את תשומת לבכם לנקודה הקטנה המהבהבת על המסך. "ההריון" הופך לעובר, ואתם פוגשים בפעם הראשונה את הלב הקטן והדוהר של התינוק שלכם.
בבדיקת השקיפות הערפית נמדד עובי הנוזל הנאגר באזור העורף של העובר. נוזל שעוביו יותר מ-3 מ"מ עלול לרמז על בעיה כרומוזומלית. בנוסף, מחפש הרופא את עצם האף, שגם היא יכולה להעיד על בעיה כרומוזומלית אפשרית. ובניגוד לבדיקת הדופק, שבה נאלצתם להפעיל את הדמיון כדי לראות עובר מסביב לנקודת הלב המהבהבת, כאן אי אפשר לטעות. מהמסך נשקף אליכם תינוק אמיתי, עם ראש, אף וגוף חמודים. הילד שלכם.
הכי מגעילה: העמסת הסוכר. לחובבות המתוק זה דווקא נשמע מבטיח: בדיקה שמחייבת אותך ללגום כוס מים עם סוכר ענבים, בתוספת חמצמצות מהלימון שהנחו אותך מראש להביא. בפועל, את מגלה שהשילוב של סוכר ענבים, לימון ומים הוא אחד הגרועים שפגשת, ועם כל אהבתך למתוקים את לא פשוט לא מצליחה להוריד את הבלילה המחוספסת הזו בגרון. את השעה שבה תמתיני לבדיקת הדם אחרי שלגמת מומלץ לנצל לתפילות ותחינות לבורא עולם, שיעביר אותך את המבחן ויחסוך ממך את הצורך במה שהרופאים מכנים "העמסת סוכר" (משום מה, השם "העמסת סוכר" משויך עממית דווקא לבדיקה הראשונית, שבה שותים 50 גר'). כאן המיץ כבר מגעיל הרבה יותר, ובמקום דקירה אחת תקבלי ארבע. למרבה הצער, העובדה שזה לא טעים לא מבטלת את הערך הקלורי.
הכי מלחיצה: דיקור מי שפיר. דפנטלי. גם לפני האירוע הטראגי שהתרחש לפני כחודש, מדובר בבדיקה שהסיכונים בה מדירים שינה מעיניהן של הריוניות ובני זוגן. ההתלבטות הבלתי אפשרית כמעט, בין הרצון לדעת ב-100% שהכל בסדר אל מול החשש מאבדן ההריון, היא ההחלטה ההורית הכי קשה שנאלצתם לבצע עד עכשיו, וסביר להניח שעד שלא תקבלו את הטלפון המיוחל עם התוצאות לא תוכלי להיות שלמה באמת עם ההכרעה.
מעבר לחששות שלפני הבדיקה ורגעי הפחד במהלך החדרת המחט ושאיבת הנוזל, קשה לשאת את הימים הארוכים שעוברים עד קבלת התשובה. כיום קיימת בדיקה מזורזת ("פיש"), המסוגלת לתת תשובות חלקיות כעבור 48 מביצוע הדיקור, אולם מחירה הגבוה והעובדה כי אין היא מקיפה את כל הפרמטרים הנבחנים הופכים אותה לבלתי אידאלית.
הכי לעשירים בלבד: בדיקת מי שפיר מורחבת. מעבר לבדיקה הכרומוזומלית הרגילה, שמבוצעת לחומר שנשאב בדיקור מי השפיר, מוצעת היום בדיקה מפורטת יותר, המכונה "צ'יפ גנטי" (CGH). הבדיקה בוחנת חוסרים של מקטעים ברמה תת-מיקרוסקופית (שכן הם קטנים מכדי לראותם בציוד המעבדה הרגיל), ולמעשה מהווה הרחבה של בדיקת מי השפיר הרגילה. עלותה האסטרונומית של הבדיקה – כ-5,000 ש"ח – הופכת אותה ללא נגישה כל כיס, ואם קבלתם תשובות חיוביות משאר הבדיקות לא תעדיפו להשקיע את הסכום במשהו אחר? תחושת בטן אומרת שכן.
הכי שנויה במחלוקת: סקירה שלישית. פעם הייתה מוצעת סקירה שלישית רק למי שנזקקה למעקב אחר ממצאים שהתגלו בשתי הסקירות הראשונות (סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת). כיום יותר ויותר נשים בוחרות לעבור את הסקירה השלישית, אולם אין תמימות דעים באשר לנחיצותה עבור כלל האוכלוסיה. יש רופאים המכנים אותה "סקירת בוטיק", וטוענים כי באין ממצא הדורש מעקב אין כל סיבה לערוך את הבדיקה. מנגד, רופאים רבים טוענים כי פרמטרים מסויימים במוח, בכליות, במעיים ובגפיים יכולים להתגלות רק בשבועות 30-32.
הכי לא מוכרת: GBS. בדיקה פשוטה להפליא (הנלקחת באמצעות מקלון מהנרתיק ומי הטבעת), המגלה חיידק שהטיפול בו הוא באמצעות אנטיביוטיקה רגילה לחלוטין, ועדיין: לא כל הנשים מודעות לאפשרות להיבדק. חיידק ה-GBS נמצא אצל כ-30% מהנשים, ועד רגע הלידה אין לו כל השפעה על האם או העובר. בעת המעבר בתעלת הלידה עלול התינוק להידבק בחיידק, ולסבול מסיבוכים שונים, חלקם חמורים למדי. לא כל הרופאים מפנים את הנשים להיבדק, אבל אחרי שנדקרת בוריד ובבטן, שילמת אלפי שקלים על סקירות ושתית סוכר נוזלי, זה ממש קטן עלייך.
סייע בהכנת הידיעה: פרופ' אייל שיינר, ראש ועדת ההתמחות ורופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה
>>מתכננים הריון? קבלו את רשימת הבדיקות רגע לפני שנכנסים להריון