אז מה את חושבת על מלוניות? פינוק נובורישי, שאפשר ורצוי להסתדר בלעדיו, או כורח מציאות ממש, המצאה שחבל שלקח לה כל כך הרבה זמן להגיע? המלוניות המפנקות, שבשנים האחרונות צצות ביותר ויותר בתי יולדות, הן עניין חדש יחסית, והיחס כלפיהן חשדני. יש נשים שמודיעות חגיגית לבני המשפחה והחברים שיוותרו על מתנות, יתאגדו וישלחו אותה לכמה לילות של נוחות, ואחרות לא מבינות למה לבלות במלון יולדות כשהן כל כך רוצות כבר להגיע הביתה. אז מה להחליט? קבלו כמה טיעונים בעד ונגד.
בעד: כי זו הכי קרוב לחופשה בתקופה הקרובה
השיבו על סקר גולשים1. הכי מגיע לך פינוק. אחרי המרתון שעברת, מגיע לך להתפנק עם אוכל טעים, סדינים נעימים שלא כוללים לוגו הסתדרותי ומקלחת בלי כפכפים. עבדת מספיק קשה בשביל זה, לא?
2. את צריכה פרטיות. גם אם נפלת על שותפות מקסימות, מתחשבות, ששומרות על השקט – את במצב לא מזהיר פיזית. יש לך דימומים, קשה לשבת, רוב היום עובר עלייך בציצי שלוף למחצה. בדיוק ברגעים כאלה את צריכה חדר פרטי, בלי שותפים ומבקרים של שותפים, כדי שתוכלי להתרכז בעצמך ובתינוק (ולא לדאוג אם רואים לך את הציצי דרך הוילון שמפריד את המיטות) – אגב, רואים, ממי.
3. את יכולה לארח בכיף. ולא לשטוף כלים אחר כך. בכל המלוניות יש פינות אירוח, ומדובר ברעיון גאוני. מכיוון שזה לא הבית שלך, וגם את אורחת, את יכולה להיות עם המבקרים שלך בכיף ולשאול אותם מה עוד ירצו לשתות בלי לחשוב על הכלים.
4. זו החופשה היחידה שתצאי אליה בזמן הקרוב. נכון שברודווי לא במרחק הליכה, אין ים ואפילו לא שופינג – אבל זה הכי קרוב שתגיעי לחופשה בחודשים הקרובים – ואולי אפילו בשנים הקרובות, תלוי עד כמה את מתחברת לעיקרון הרצף.
5. גם בעלך יכול לישון איתך. לקום בלילה לתינוק יהפוך אצלך בקרוב לטבע שני, אבל כרגע מדובר בפרוייקט שמערב אנחות, כאבים וסחרחורת. גם הסערה ההורמונלית טרם שככה, ולא כל כך נחמד לך להיות לבד במצב הזה. בעוד שבמחלקת יולדות את נתונה לחסדיה של האחות, שתבחר להעלים עין מנוכחות לילית של הבעל או לעשות סקנדל – במלונית אתם יכולים להיות יחד – ואפילו להתחיל לעבוד על הילד הבא. או סתם לדבר, מה שבא לך.
נגד: כי זה יקר והלחץ הכלכלי כבר פה
1. זה יקר. ומגיע בתקופה שהיא, אפעס, מהיותר לחוצות כלכלית בחיים. אתם עדיין משלמים על חבילת הלידה, בגדי ההריון שלך גם לא הגיעו עם החסידה ובעוד שלושה חודשים תיאלצי להכריע – לשלם הון כסף למטפלת או למשפחתון, או לוותר על המשכורת שלך. בקיצור, מכיוון שמדובר בהוצאה לא מבוטלת, שיכולה להגיע כמעט למשכורת חודשית – כדאי להתפנק בדרכים אחרות, וזולות יותר.
2. לא בכל בית חולים יש. ואם בבית החולים שבחרת - שהוא גם קרוב לבית, גם מתאים לך בול לגישה (כלומר, מאפשר לידה טבעית בתנאים כמעט ביתיים, או לחלופין מתחייב על אפידורל במעמד ההרשמה לסיור) וגם כולל כמה אנשי צוות שאת מכירה וסומכת עליהם – אז אין. וממש לא מומלץ לנסוע רחוק יותר, עם צירים, לטרטר את כל מי שאת מכירה ובסוף לשמוע שבגלל הקיסרי את צריכה לחכות שלושה ימים במחלקה עד שתתקבלי למלונית.
3. זה סוג של אשלייה. החיים בבית לא כל כך מפנקים, וכדאי לחזור למציאות ולשגרה כמה שיותר מהר. נכון שאפשר לדבר על נחיתה רכה, אבל לפעמים עדיף לחתוך, ולקפוץ ישר למים. אם במלונית דואגים לך להכל, ואפילו חוסכים ממך את הטיפול הבסיסי בתינוק, איך תצברי ביטחון?
4. אם יש לך ילדים גדולים יותר, אין לך את הפריבילגיה להתרחק מהם לכל כך הרבה זמן. נכון שהם יכולים לבוא לישון שם (ועל הדרך לנפח עוד קצת את החשבון), אבל גם ככה הם עוברים טלטלה, ולא צריך גם לצפות מהם לישון במיטה אחרת ובמקום אחר. ככל שתקדימי לחזור הביתה עם התינוק, כך ההחלקה שלו לחיים שלהם תהיה קלה יותר.
5. את הכי רוצה לחזור כבר הביתה. אחרי אי אילו שעות בחדר הלידה, בהתאוששות ובמחלקה, את כבר מתה לחזור הביתה, למיטה שלך, למקלחת שלך ולחדר המקסים שהכנת לקטנטן. שום מלונית לא כיפית כמו הבית שלך – שעכשיו גם נוספה לו התוספת שכל כל חיכית לה.