כבר כשחואקין פיניקס נכנס לסוג של סקסואל אינטרקורס קולי עם סקרלט ג'והנסון, שמשחקת מערכת הפעלה בשם סמנתה, בסרט Her, זה הרגיש בעצם די הגיוני וסביר. לא עבורי כמובן; אתם יודעים, עבור האנושות. אבל אז באה הסדרה המעולה Humans עם יחסי מין מתוכנתים בין אב הבית הנשוי ובין דמוית-האדם שמשרתת את בני הבית, והפגיזה אותנו בשאלות מהממות-מחשבה כמו זו שבכותרת.
זה שרובוטים יודעים לספק מינית זה לא חדש. אם יש לכם ספק, הנה תפריט. אני לא יודע מה שכפול של איבר גוף אינטימי של כוכבת מאוד ספציפית יעשה למערכת היחסים שלכם, אבל כל עוד רגשות הם לא חלק מהמשוואה, אנחנו בעולם אחד.
הקטע הוא שרגשות ויחסים בין רובוטים ובני אדם הופכים עכשיו לעניין רציני לגמרי. נתחיל בזה שרובוטים כבר מסוגלים להבין כל מה שאנחנו אומרים, ממש כמו אדם רגיל. שלשום הודיע צוות מחקר של מיקרוסופט שהוא הגיע לשוויון מול בני האדם ביכולת לזהות ולהבין דיבור אנושי. תוכנת הבנת השפה הדיבור שפיתחו טועה רק ב-5.9% מהמילים שהיא שומעת, שזה קצת פחות מכמות הטעויות שעשו מתמללים אנושיים.
הרובוט האמפתי
כולנו רוצות פרטנר שיבין אותנו, אבל להביס תמלילן מיומן - עוד לא מכניס פה אף אחד למיטה. אוקיי. אז בואו נדבר על אמפתיה. רובוט קטן בשם טראוויס מסוגל לגרום לכן לחוש רגשות, להיפתח ולחלוק דברים אינטימיים, ולהרגיש טוב יותר עם עצמכן. זה מה שגילה מחקר שהתנהל סביבו במרכז הבינתחומי בהרצליה. טראוויס בסך הכל אומר את מה שאמרו לו להגיד, ויש לו יכולת לבצע תנועות מסוימות. אבל האנשים שמולו הגיבו אחרת לגמרי כאשר הרובוט הביע כלפיהם אמפתיה והבנה.
שרובוט יקבל יחס דומה לזה שאנחנו מעניקים לחיות מחמד או לבני אדם אחרים? לחלק זה נשמע טריוויאלי ולא מפתיע. היי, אני מכיר אנשים שעוד הולכים לישון בלילה מחובקים עם בובה שיש לה שם, אופי והיסטוריה. לי נדמה שזו תגלית שהשתדלנו להסתיר מעצמנו, ואני לא יודע אם זה יותר מביך או יותר מפחיד.
מה עושים עם זה? "המטרה העיקרית שלי אינה בהכרח פרקטית, אלא להבין כיצד אנשים מפתחים תחושת קרבה לאחר, ולבדוק אם סממני אינטימיות שמגיעים מאובייקט אחר נוטעים בנו את ההרגשה שמתפתח קשר", אמרה פרופ' גורית בירנבוים, פסיכולוגית חברתית וחוקרת זוגיות ומיניות במרכז הבינתחומי הרצליה. "אפשר לנצל את הפוטנציאל הזה בצורה חיובית, כך שרובוטים חברתיים בתפקידים שונים יזכו ליותר שיתוף פעולה מצד האנשים שנמצאים אתם באינטראקציה. כך, למשל, יהיה נעים יותר להיעזר ברובוט שמתרגל אותך לקראת מבחן".
רק שקצת לפני הרובוט שמתרגל בנועם לקראת המבחן, אני מדמיין את הקניון מוצף ברובוטים שמוכרים לנו באמפתיה טילון או סוף שבוע בוורנה. רובוטים שרוכשים את האמון של אנשים מבוגרים ומשדרגים להם את הסלולרי ב-36 תשלומים. אבל זה כסף קטן. כי אחרי שרובוטים ינהגו בשבילנו ברכב בבטיחות מושלמת, ינקו יותר יסודי מאיתנו ויחשבו מסים בדייקנות, אמור להישאר לבני האדם יתרון אנושי אחד שלא יילקח בקלות – לתת ללקוחות תחושה שלמישהו אכפת מהם. שיש על מי לסמוך. בשביל זה באמת צריך רופא, אחות, מסז'יסט, רואה חשבון, עורך דין, מעצבת פנים. אם אפילו את זה הרובוט ייקח, חברים, אנחנו בצרות.
אם אני מנסה להביט אל העתיד, נדמה לי שזה הולך להיות הקלף העיקרי של רובוטים. אם הכוח של אתר, שירות או אפליקציה תלוי בכמה תשומת לב הם מצליחים לגזול מאיתנו - הקלף של הרובוטים הולך להיות לעורר אמפתיה. להשיג יחס רגשי מבני אדם. מי שיצליח לייצר רובוט מעורר אמפתיה, ימכור אותו לכל בית. אמרתי לכם לראות את Humans? אמרתי.
סקס ממש אחר
אז נניח שיש לך איזה דיווייס. מכשיר הנאה קטן. מתי זה עניין שבינך לבין עצמך, ומתי זה קצת מעבר לזה? גם כאן, התשובה נמצאת לא בעולם הפיסיקה אלא בעולם הרגשות. אורגזמטרון זה אולי סבבה, אבל אם מסביבו יש גם רובוט חתיך ומבין, אל תצפי שבעלך יזכיר לך לטעון אותו בסוף הלילה. ואם רובוט מסוגל לעורר אמפתיה היום, אין סיבה שלא יוכל לייצר התאהבות אנושית בעוד 30-40 שנה. פתאום, המדענים שטוענים שיחסים בין אדם ורובוט, מסקס ועד נישואין, יהיו הגיוניים כבר ב-2050.
אם היום אנחנו מדברים על איי-רובוט שיודע לנקות את הבית בשעות שאנחנו לא נמצאים, אפשר להתחיל לדבר על בן זוג רובוטי שיודע בדיוק איך היית רוצה שהוא ייראה ויתנהג. ויש גם אזהרות: "רובוטי-סקס עלולים להיות ממכרים. הם תמיד יהיו זמינים ולעולם לא יסרבו, כך שזו התמכרות שיהיה קל לספק". מחקר אחר טוען שב-2050 רחוב החלונות האדומים באמסטרדם יהיו כולו רובוטים. לשלל היתרונות הברורים שלהם מתווספים עוד כמה – הם קלים לניקוי, לא מתעייפים, לא מתעצבנים, ולא חוטפים מחלות. אה, ויש להם עוד יתרון – הם חוזרים בסוף לחלון, ולא באים הביתה לפרק לך את המשפחה.